גולת הכותרת של חגיגות ה-60.1 בבלוג החומוס: אתם מוזמנים לעזור לנו לבחור את חומוסיית השישים.
ברשימה שלפניכם יש 26 חומוסיות מכל רחבי הארץ. מתוכן אתם מתבקשים לבחור 5 חומוסיות - אלו שאתם הכי אוהבים, מעריכים, נהנים לאכול בהן וחושבים שהן ראויות להיכלל ברשימת חומוסיות השישים.
יש הרבה חומוסיות בישראל ולא יכולנו להכניס את כולן לרשימה - אבל אתם יכולים. אם יש חומוסייה שנפקדה מהרשימה, שלא בצדק לדעתכם, בחרו ב"אחר" והוסיפו תגובה עם שמה של אותה חומוסייה. (המשך…)
ביקורת החומוסייה ה-60.1 במספר היא על כנאפה, המקום הכי קרוב לכיכר רבין שבו אפשר לאכול חומוס. זה שאפשר לא אומר שחייבים, אבל בהיעדר אפשרות אחרת כנאפה תאפשר לכם לשבוע.
כנאפה
שדרות ח"ן 52 (פינת פרישמן 90) תל-אביב
10-24:00 (החל מ-11 בשישבת)
03-5294020
כשסיפרתי לחברי הטוב י' (חבר החומוס שלי, מורי ורבי לענייני חומוס, וכדור הרגעה לעת מצוא) על החומוס של כנאפה, הוא חייך ואמר ש"אם למקום קוראים כנאפה, אז סביר להניח שהמנה המומלצת היא כנאפה, לא חומוס"). ואכן, בימים הטובים ההם, כשהמסעדה שכנה מצדן השני של שדרות חן, תפארתה הייתה על כנאפה מצויינת. החומוס, התבשילים ומיצי הפירות המבושמים בתבלינים, היו רק תפאורה לקינוח הקדאיף המטמטם.
אחר-כך הם עברו לצד השני של הכביש, אל תוך חלל גדול יותר, מושקע ומעוצב. התפריט שודרג (בשרים, ממולאים, מרקים ועוד), והם גם החלו למכור טחינה וחלבה מתוצרת אל-ג'מל, וגם שמן זית וטובין אחרים. המקום הפך אופנתי מאד, אבל גם מלא מדי. השירות היה איטי והמחירים קצת גבוהים ובשביל אוכל כאילו-לבונטיני (ובעצם קצת "צפוני") אתה לא עומד בתור אם הוא לא ממש מצויין, והוא לא היה. היה בסדר. מעל לכל - החומוס של כנאפה אף פעם לא התרומם לרמה של להיות יותר מאשר רק "בסדר". (המשך…)
במדינת ישראל חגיגות השישים הסתיימו. בבלוג החומוס הן רק מתחילות.
יש לנו את כל הכבוד הראוי לכבוד השרה הנערצת רוחמה אברהם-בלילא (רק שלא תתבע אותנו). אבל עם כל הכבוד לשרה, ולחגיגות השישים שהשיתו עלינו תמורת 100 מיליון שקלקלים בלבד - החגיגה האמיתית עוד לא התחילה.
במסגרת אירועי השישים בבלוג החומוס, פרסמנו בימים האחרונים שש ביקורות חומוסיות:
סיכום ביניים: 59 ביקורות חומוסיות בבלוג.
חיזרו לכאן בימים הבאים, כדי:
האפשרות האחרונה היא בצחוק.
אם חשבנו שזה שהחומוס יודע להביא את הגליל לתל-אביב זה חלק מהגלובליזציה, אז מסתבר שזה עוד כלום. יש אנשים שעבורם הוא מצליח להביא את ירושלים העתיקה לסאן-פרנסיסקו . אהוד מדווח מהגולה הדוויה, על מסבחה מנחמת שאפשר לאכול בעיר הערפילית
אהוד קלדור
Old Jerusalem
2976 Mission St.
(between 25th St & 26th St)
San Francisco, CA 94110
בעקבות הפוסט על החומוס-באדי, חשבתי על זה שלפני שאתה צריך חומוס-באדי, אתה צריך חומוס. לפני שעברתי לארה"ב, הייתי צוחק על אנשים ש"מייבאים" במבה וקפה עלית מישראל דרך אבאמא. היום, כשאני שומר על צינור קבוע לטחינה וקפה נח'לה, אני מבין יותר. ואני גם יודע שיש דברים קטנים ומובנים מאליהם, שאתה לא חושב שתתגעגע אליהם, בעיקר כי אתה לא חושב שהם אי פעם לא יהיו. ולך תסביר לאמריקני מה זה חומוס טוב. (המשך…)
אבו יוסף, אחד השמות הגדולים בתעשיית החומוס החיפאית המהוללת, הוא הראשון לנחות בבלוג החומוס. דניס בא לנגב וחסר לספר. אח, דניס… לאכול אותו.
דניס ויטצ'בסקי
מסעדת אבו יוסף
כיכר פריז 1, חיפה
א-ה' 8-24:00, ו' עד 18:00, ש' עד בכלל
04-8663723
למסעדת אבו יוסף החיפאית חזרתי אחרי כשנה וחצי של היעדרות. למען ההגינות יצויין כי גם החומוסיות האחרות של העיר לא זכו לראותי באותה תקופה, בה ביליתי את רוב זמני בתל-אביב. לחיפה חזרתי רק בשביל אירועים משפחתיים, לפניהם אסור היה לאכול חומוס כדי לא לעורר את זעמה של אמי, שבישלה כל היום וציפתה לבן רעב.
מדובר, כנראה, בחומוסייה המפורסמת ביותר בעיר, ולדעתי הפרסום הזה מוצדק (הערת המערכת: שימו לב שישנה מסעדת אבו יוסף נוספת בחיפה, ברחוב זיסו 89, שגם היא ידועה בחומוס שלה). החלל הגדול בו מפוזרים שולחנות בכל הגדלים האפשריים, כמעט אף פעם לא ריק, וביניהם מסתובבים להם מלצרים רבים. הזמנתי מנת חומוס-גרגרים, שהגיעה בתוך כחמש דקות. בינתיים הגיעו אל השולחן הפיתות והחמוצים המנדטוריים. (המשך…)
יכולנו בוודאי למצוא יום טוב יותר לנסוע לנתניה, ועבדכם יכול היה להקדיש יותר זמן כדי ללמוד לתפעל את המצלמה המצויינת שהביא איתו. היו פקקים, טעינו בדרך וחיכינו הרבה יותר מדי זמן למנות. היה שווה.
עוזי חומוס פול
שער העמק 2 נתניה
א-ה' 10-15:00, ו' עד 14:00
כשר
"יפה יפה" אומרת זוגתי הקרניבורית, "יש אנשים שלוקחים את בנות-זוגם לארוחה רומנטית בהרים או על שפת הים, וזה שלי לוקח אותי לחומוס בנתניה. לפחות היה כרוך בזה איזה סטייק". מאחרי הדלפק, איש גדול אוחז בידו עלי אימתני והולם בג'ורון, מכתש העץ שלו, עליו חרוט באותיות של קידוש לבנה (יענו, פונט 580) שמו: עוזי.
"אני חושב שעכשיו זה החומוס שלנו", אני מנסה לפייס את אדומת השיער. היא שולחת מבט עורג אל השיפוד הנוטף בשווארמיה הסמוכה. אולי זה לא היה זמן טוב להביא אותה לכאן, אני מהרהר לעצמי - באחד הימים והשעות העמוסים ביותר בשנה; לו באנו ביום אחר בטח היינו מחכים רק רבע שעה… (המשך…)
במשוואשה לא מכינים חומוס ולא מסבחה, ולמעשה גם אף מאכל אחר - מלבד משאוושה, עם או בלי טחינה, פול וביצה. אולי זו לא בדיוק המשאוושה שאכלתם בגליל, אבל האווירה מצליחה להזכיר משהו צפוני, שפוי ורגוע יותר מכל מה שמסביב.
משוואשה
פינסקר 40 (פינת בוגרשוב) תל-אביב
ש-ה' 12:00-23:00, ו' עד 17:00
03-6293796
כמי שמוצאו מהגליל, כמעט כל דבר שקשור לגליל עושה לאבו שוקי חם בלב ונעים בבטן. בין אם זה נוף גלילי, שמן זית גלילי או אנשים מהגליל - ובוודאי שגם למשאוושה גלילית קשה לי לסרב. לכן גם קשה לי שלא לחוש אהדה למקום ששמו "משוואשה" ושמגיש אך ורק את המאכל הגלילי, באי אלו ווריאציות. (המשך…)
