חומוס להמונים |

כן, כאלו אנחנו בבלוג החומוס. בעלי הצתה מאוחרת ודופקים את הראש בפורים עד דלא ידע, ולכן נזכרים לכתוב על העניין רק שבוע אחרי. לא נורא, גם בשנה הבאה יהיה פורים – ובינתיים יש לנו סיפור מעניין על חומוס.

כבר הרבה זמן לא דיברנו כאן בבלוג על ארבעס, חטיף החומוס היהודי המסורתי שבחלק מקהילות ישראל היה ידוע בשמות אחרים (כמו לבלבי, שהוא גירסה קצת יותר פיקנטית), אבל איש כנראה לא ויתר עליו.

ארבעס נאכל באופן מסורתי על שולחנות אבלים אך גם בטקסי "שלום זכר" אחרי לידת ילד ובחלק מהקהילות על שולחן ראש-השנה, תוך הקראת הפסוק "והרבה ארבה זרעך…" (כגרגרי חומוס אשר בשוק לוינסקי וגו'). בבית הוריי ובבתי חברים היו אוכלים ארבעס גם סתם כך בשבת בצהריים. (המשך…)

אחת החומוסיות החביבות על מערכת הבלוג תככב בקרוב במוצר חמוס עם לוגו של צבר. לשכב עם האויב? לא ממש. תחשבו על כל הכסף שיושקע בלהזכיר לצרכן הישראלי שיש בחוץ המון חומוס מצוין.

כוכב החומוס של עג'מי, אבו מרוואן, יעניק בקרוב את שמו למוצר חדש של סלטי צבר מסדרת "מלך החומוס". מקורותינו בצבר טוענים שהחומוס החדש יתבסס על המתכון האמיתי של אבו מרוואן.

הקופסא (בתמונה) תטען שאבו מרוואן מכיר את "סודות החומוס השמורים ביותר". לא בטוח שהיינו בוחרים בניסוח הזה, אבל האמת צריכה להיאמר – שמערכת בלוג החומוס קיימה ישיבות רבות במקום, בדרך-כלל לשביעות רצונה.

אבו מראוון (פאאז, בשבילכם) ורעייתו המקסימה (המנהלת האמיתית של המקום), פתחו את החומוסייה ברחוב פייר מנדס פרנס בשנת 1996.

את השתלמותו המקצועית עשה אבו מרוואן כעובד של עיסאם אבו טאיע ("אבו נאדר"), דור שני למסורת חומוס מפוארת. יש מי שטוען שהתלמיד עולה על רבו (ויש מי שאומר שזהו הבל, אבל לכו תתווכחו על חומוס). מה שבטוח הוא שחומוסיית אבו מרוואן היא אחד המקומות החביבים עלינו, בגלל האוכל והנדיבות והרוח הטובה שמנשבת במקום.

למען הגילוי הנאות יש להוסיף שהייתה לנו יד בשידוך הזה. ברוח השאיפה המוצהרת של בלוג החומוס לתרום לפיתוח תרבות החומוס בישראל, שמחנו לעזור ועשינו את זה בהתנדבות.

מלבד חומוס אבו מרוואן, מתוכננת גירסת-קופסא לעוד חומוס מוערך, אבו מאהר מכפר יאסיף. אנחנו מקווים שמשאבי השיווק האימתניים של צבר ישלחו רבבות חומוסאים חדשים גם ליפו וגם לכפר יאסיף, ולהרבה מקומות אחרים שיש בהם חומוס טוב.

בחומוס אחד-העם תוכלו לקבל את החומוס שלכם ב-11 הרכבים שונים, כולל עם שקשוקה, כבד או פרגית. רק הזמנה של מנת קומפלט פשוטה עוררה בלבול מסוים אצל המלצרית הנחמדה. פלצנים? האמת היא שלא יותר מדי. בסך-הכל חומוסיה חביבה במיקום קצת מאתגר.

(המשך…)

פשוט, זול, טעים, חם, ושלוש דקות מרוטשילד.

התימני
יהודה הלוי 39
א-ה' 10-18:00, ו' עד 15:00
03-5663939

נתחיל בזה ששכונת פלורנטין מתפשטת צפונה. בפינת נחלת בניימין ויהודה הלוי, בין מגדלי הבנקים (ימ"ש) קם לאחרונה הסניף השני של קפה City (יבדל"א), מוסד פלורנטינאי מובהק (הסניף הראשון נמצא בפינת פלורנטין והרצל) שמסמן את הגבול החדש. פורמלית, הגבול הצפוני של פלורנטין הוא דרך יפו, אבל אם העירייה לא מגיעה לדרום אז כנראה שהדרום יצטרך להגיע אליה.

אבל אנחנו כאן כדי לדבר על חומוס ובאופן ספציפי על החומוס שנמצא מול ה-City החדש, על יהודה הלוי ממש לפני הפנייה שמאלה לנחלת בניימין ולפלורנטין. במקום הזה עומד מזה כך וכך זמן התימני (פעם היה בלילנבלום) בית אוכל תלת-ראשי שכולל פלאפלייה (להלן: פלאפל התימני), מסעדת פועלים קטנה, ודוכן טייק אווי שמנפק מגשיות. (המשך…)

ערב אחד לפני קרוב לשלוש שנים, התקשר אליי מישל (דור) עם הצעה שאי אפשר לסרב לה: לעשות ל-ynet סדרת כתבות וידאו על חומוס ולצלם כל פרק בחומוסיה אחרת. אמרתי: סבבה, נתחיל בלינא.

שבוע מאוחר יותר עלינו לירושלים, מישל ועורך ערוץ האוכל (לשעבר) גיא רובננקו והצלם יהונתן צור. צילמנו את העיר העתיקה, ואת החומוס הזהוב והיפהפה של לינא, את המסבחה האגדתית ואת מנאר- ג'וליה רוברטס של המגזר הערבי, שבאה מאבו גוש ללינא כדי לאכול חומוס.

הכל היה מאולתר. סחבק, שלא אוהב להצטלם ולא רגיל למצלמה, עשה כמובן פדיחות. אבל מישל, שמלבד תסריט, בימוי, משחק ונהיגה לקח על עצמו גם את העריכה, הוציא מכל העסק את אחת הכתבות הכי יפות, מצחיקות ומעוררות תיאבון שפורסמו מעולם באינטרנט הישראלי (כתבה 1 להלן, ושימו לב להומאז' המעולה ל"חגיגה בסנוקר" בשניות הסיום). הוא גם אחראי לפתיח, כולל שידול של חבר סלב להעניק את קולו השווה מיליונים להפקה דלת התקציב הזו. (המשך…)