החומוסיה, רמת השרון

קוראים למקום "החומוסייה", הוא נמצא ברמת השרון ובעליו הוא תכול עיניים בעל חזות יקית. לא נשמע מבטיח מדי, אבל החומוס דווקא הפתיע, היה קפה טוב בסוף ובאופן כללי – יש אנרגיה חיובית במקום הזה.

החומוסיה

החומוסיה ("אבו ברקוביץ'"). רמת השרון.

תמונות: אבי חי

כבר חודשים שחברי הטוב מישל מציק לי שאבוא לאכול בחומוסיית הבית שלו, ברמת השרון. כבר מזמן רציתי, ובכל פעם לא יצא. לא כל-כך מפתיע בהתחשב בכך שבדרך-כלל אני יוצא מאזור א' רק בדרך לשמחות משפחתיות או כשאני מצוייד בדרכון. מביך, אבל זו האמת. הפעמים הנותרות, אגב, הן כדי לאכול חומוס.

בסך-הכל, זה שלמישל יש בכלל חומוסיית-בית, זה כשלעצמו כמעט מרגש. עד לפני שלוש שנים האיש לא ידע בכלל מה זה חומוס. העובדה שגרמני חובב בירה יכול להפוך לחומוסאי מן הישוב, שיש לו את החומוסיה שלו והמנה שלו, היא כשלעצמה סיבה טובה להגיע למקום – אבל כשהוא אמר שהוא רוצה לצלם כתבה לסדרת "שלושה בעקבות", קיוויתי מאד שהמסבחה הנערצת עליו לא תתגלה כשטרודל בתחפושת.

בסופו של עניין, דבר הוביל לדבר ובצהרי יום סתווי אחד מצאתי את עצמי במקום, איתו ועם גיא ואבי הצלם, מול קערת "חומוסשוקה" – בדיוק המנה שלא הייתי מזמין בעצמי (אבל לך תעצור את מישל כשהוא מתחיל לנהל את העניינים). אני, באופן כללי, לא אוהב בדרך-כלל ביצים בחומוס שלי, והשקשוקה הספציפית של "החומוסיה" רחוקה מלהיות הברקה. החומוס לעומת זאת – תענוג.

אחרי שגמרתי לחפור את החומוס שלי מתחת לשקשוקה, התחלתי לחבל במנת החומוס פטריות של גיא. גם הפטריות היו טעימות, אבל בעיקר ניסיתי לגנוב עוד קצת מהחומוס שנח סביבן ותחתן – חומוס בעל מרקם משיי, מעט סמיך אבל חלק, מלא בטעם אבל לא מתובל יתר על המידה. אחרי זה המשכתי למסבחה של מישל, שהייתה סמיכה ונימוחה וחמימה. בעל הבית, קובי, הבחין במצוקתי ושלף צלחת ריפיל, עם חומוס נקי, קצת גרגרים, פטרוזיליה ושמן זית, וזהו. בדיוק כמו שצריך.

חומוס פטריות, החומוסיה במטבח של החומוסיה
המסבחה של מישל, החומוסיה קובי ברקוביץ'

תמונות: אבי חי

קובי ברקוביץ' תכול העין הוא חומוסאי אמיתי, שאת שנות בחרותו בילה בחומוסיות המצויינות של חיפה ועכו. בהתחלה – הוא סיפר – הגיש מנות חומוס רגילות, טובעות בשמן זית גלילי איכותי. למרבה הצער, הלקוחות לא הבינו את העניין – היו אפילו כאלו שהחזירו מנות וביקשו פחות שמן. לכן פותחו כל המנות המפונפנות, שעולות עשרים ומשהו שקלים ולפי נפח התנועה במקום גם עושות את העבודה – אנשים באים. בכל אופן, מי שרוצה עדיין יכול לאכול אצל קובי את הדבר האמיתי וגם לקנח בקפה טוב בסוף.

ברקוביץ', בחור צנוע וחביב שפתח את המקום לפני ז' שנים במיטב הכסף שלא היה לו, מדבר על חומוס גם היום בעיניים נוצצות ומתוך אהבה אמיתית. זהו חומוסאי ברמ"ח איבריו, כזה שאפשר לדבר איתו על מצב החומוס של X והתדרדרות המסבחה של Y ולשמוע ממנו על כל מיני חומוסיות נידחות ולקחת אותו רגע לצד ולחלץ ממנו בלחש איזו שורה או שתיים מהמתכון. הוא לא עושה עניין גדול מזה שהוא עצמו צמחוני, אבל מסביר למי שרוצה לשמוע מדוע חומוס הוא פלא תזונתי ותחליף מצויין לבשר.

הכל מתקתק בחומוסיה. אנשים יודעים את העבודה, מנות מגיעות מהר, והתחושה הכללית היא של מקום שפועל בזריזות אך ללא מתח. זה מקום שנעים לשבת בו. המנות קצת יקרות, אבל ביחס די הולם לארנונה כנראה.

לא הגיע הזמן שתפתח עוד סניפים, מישל שואל את קובי. לא, קובי עונה – חומוסיה טובה צריכה תשומת לב והשגחה מתמדת. אי אפשר באמת לנהל סניפים בשלט-רחוק ולצפות שזה יעבוד. מה שיש לי כאן טוב לי ומספיק לי, נכון לעכשיו.

פורסם בקטגוריה חומוסיות, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
הצטרף אל אלפי חומוסאים המקבלים עידכונים על תוכן חדש:

10 תגובות על החומוסיה, רמת השרון

  1. מאת דן‏:

    מפרגן לחומוסייה חומוס טוב סה"כ עם שירות טוב ואחידות בחומוס.

    אבל בשקט ברעננה מסתתרת לה חומוסיה שעל השלט כתוב: "חומוס ופלאפל", היא נמצאת ליד קפה נטו בצומת הרחובות אחוזה והגדוד העיברי בתוך מרכז מיסחרי. חומוס מעולה ובעלים בשם דורית שעושה רק טוב.
    החומוס מדהים הפלאפל קצת פחות ובסה"כ שווה לבוא – מאוד מפתיע בעיקר הרוטב החריף.
    בתאבון לכולם

  2. מאת מיכאל‏:

    החומוס מצוין, וכדאי לציין שאת הצנובר הם קולים כמו שצריך, על מחבת יבש. את הפטריות (הטריות) מטגנים. והזיתים נהדרים ביותר!

  3. מאת צביקה מת"א‏:

    נדמה לי שזה המקום שרפי גינת אוכל בו חומוס . .. ככה שאמור להיות שם נקי .

  4. מאת שיר‏:

    אני חושב שכבר שנים שאני שולח לך מיילים שתבקר בחומוסיה הזו. בתקופה שקובי פתח את המקום (בראשית העשור) גם התגוררתי בעצמי ברמת השרון ועקבתי אחר השלבים הראשונים של המקום, לפני ההתרחבות.
    גם אז היה טעים ומיוחד ונעים ולא פלצני.
    כל הכבוד והפרגון לקובי.

  5. אתה ואנשים נוספים שלחתם והמלצתם, אבל יש עשרות חומוסיות טובות אחרות שמקבלות המלצות מכל עבר. אם יותר חומוסאים יכתבו פוסטים אורחים נגיע ליותר מקומות טובים.

  6. מאת מוקי‏:

    לא כצעקתה, החומוס מהסוג שיש בו מעט טחינה,המנה די נדיבה, בנוסף מקבלים צלוחית עם פרוסת בצל, זיתים וחריף בצלוחית. די עלוב. יחד עם שתי פיתות. בסה"כ אכיל אבל נראה לי שהמקום סובל מעודף יחסי ציבור.

  7. מאת מוקי‏:

    היום אכלתי עוד פעם, שכנים או לא..
    אתמול חומוס עם פול והיום חומוס עם טחינה.
    הרמה זהה לאתמול. לדעתי לא מי יודע מה ובהחלט לא שווה להגיע לרמת השרון בשביל זה.

  8. פינגבאק: החומוסיה ברמת השרון « איתי נתנאל

  9. מאת חומוסאי בכיר‏:

    ביקרתי במקום בעקבות המלצות חמות מחבריי בשרון. לעומת רבים כמותי – לא הגעתי סקפטי.

    קיוויתי שהחומוסיה תראה לי חומוס יהודי ואיכותי מהו. שנתחיל מהסוף? החומוס עצמו היה סביר.

    מרקם חלק, מעט מאוד תיבול וגרגרים שבושלו כהלכה, אך כל היתר – טעון שיפור רציני.

    המתנו בתור זמן ארוך מאוד, גם ביחס לחומוסיות עמוסות אחרות(אבו חסן?) אבל מה שהיה באמת מטריד

    הייתה העובדה שהמלצרית/מארחת במקום הכניסה אנשים לפנינו בתור. מדובר באנשים שאמרו לה שהם אחרינו

    בתור. גם הסבר מפוברק על גודל השולחנות לא הרגיע את התחושה כי המתנו הרבה מעבר למה שבפועל היינו

    צריכים להמתין אילולא התנהלות לקויה של ניהול התור. הזמנו חומוס שקשוקה, משולש, וחומוס מסבחה. בשלושת

    המנות ללא יוצא מן הכלל היו חסרות כמויות גדולות של מלח. הטעמים התפלים שחווינו לא יכולים להספיק לאף אחד

    כסיבה להגיע מרחוק. השקשוקה הייתה בינונית והיה חסר בה הטעם העמוק של עגבניות טובות כמו שעושים בבית.

    היא הרגישה כמו השקשוקה שמגישים בצבא בכלי נירוסטה ענקיים. המשולש היה סביר, אבל הפול בו היה מהסוג

    שאני הכי פחות מעריך: בהיר ושלם. נכון זו תעודת טריות עבור פולי הפול החומים, אך זוהי דוגמא מובהקת למטבח

    שלא תופס את מהות המנה והטעם הנדרש. המסבחה הגיעה כמסבחה ולא חומוס-מסבחה כפי שהזמנתי וחבל.

    טעמים דלים, תיבול משעמם וחוויה סטנדרטית עד כדי לא קיימת. לרגע הרגשתי שאני בסיוט מגבעתיים שוב..

    בנוסף למנות הגיעו לשולחן מאזות עם כרוב כבוש(מפחית שימורים) סלט טורקי שחברי ס' אהב, אך אני לא

    התחברתי בשל הגוונים הזרחניים שלו וסלט כרוב שיתכן והיה השיא של הארוחה המתוארת. פלאפלים קטנים,

    בהירים ותפלים, אך בהחלט טריים וזו נקודה לזכות המקום. וסלט ירקות שלא בלט בו שום דבר מיוחד.

    לסיכום, 'החומוסיה' היא בהחלט מקום שהייתי מגיע אליו, אם הייתי גר מעבר לכביש ולא היה לי כח להדרים עד תל

    אביב, אך בתחרות האיזורית/ארצית היא אפילו לא מתחרה. בלטו חוסר היכולת להתמודד עם הקהל הגדול שפוקד

    את המקום בסוף השבוע והיעדר התיבול המשווע. כל מה שצריך לעשות זה לטעום את החומוס ולהוסיף מעט מלח.

    אני נותן למקום 2.5/5 בעיקר בגלל הרעיון של חומוסיה יהודית ברמת השרון, בישול הגרגרים וסלט הכרוב הלבן.

  10. מאת Udi Freeze‏:

    החומוס מתוק, קרמי וחמים תענוג של ממש!
    יש זיתים מעולים וחריף מעקצץ ובועט.
    והכי חשוב יש ריפיל!

כתיבת תגובה