חדש בבלוג

חומוס חליל רמלה

בחיפוש אחר המסבחה הטובה בעולם, נסענו לעיר רמלה כדי לטעום את המסבחה של חליל – אחת הנחשבות והמהוללות ביותר בארץ. מצאנו אנשים נחמדים, אוכל טוב, ועיר עם היסטוריה מפוארת והווה קצת עצוב."מה איבדתם שם?", הייתה התגובה העיקרית שקיבלנו כשסיפרנו לאנשים במערכת שאנחנו נוסעים לרמלה. מה איבדנו.

עצוב קצת. עצוב במיוחד כשחושבים על ההיסטוריה המפוארת של העיר הזו, שבימים יפים יותר (או למעשה – בימי-הביניים) הייתה לתקופה מסויימת העיר החשובה ביותר באזור הזה של העולם.

למרות שבמקורה היא עיר ענייה במים, ששוכנת באזור צחיח למדי, היו תקופות בהן רמלה הייתה עיר של בריכות ומרחצאות. עיר בעלת חשיבות פוליטית ומיקום אסטרטגי, שהאיסלם והנצרות נלחמו עליה במשך מאות שנים, הקימו והחריבו מסגדים, כנסיות ומנזרים.

היום כמו במערכון של הגשש, רמלה היא עיר שלא תמיד יש בה מדרכה או כביש, אלא בעיקר "חול וחול" (למעשה, שמה של העיר נגזר מהמילה הערבית "רמל": חול). גם איפה שלא צריך. קשה להאמין שעל החול הזה דרכו סלאח א-דין, ריצ'רד לב הארי ונפוליאון, הממלוכים והעותמנים ולבסוף גם שיירת הל"ה.

בדרך לרמלה מישל גיא, במושב האחורי

במרחק של 16 דקות בלבד ממגדלי עזריאלי, רמלה מצליחה להרגיש רחוקה רחוקה. אבל אחרי שאכלת את המסבחה של חליל, אתה יודע שתשוב אליה.

תרבות של אוכל טוב

בתור עיר בת 1300 שנה לפחות (המסורת הנוצרית מזהה אותה עם רמתיים, ומעניקה לה בכך לפחות 1000 שנים נוספות), רמלה היא עיר שבה מאחורי כל חורבה מתפוררת עשויה להסתתר פנינה היסטורית – ויש רבות כאלו.

עבור רבים מאיתנו, רמלה לעולם תהיה העיר שבה גדלו גיבורי תרבות כמו מוני מושונוב, אתי אנקרי, וההומור של שלישיית "מה קשור". בשביל אחרים, זוהי לא אחרת מאשר עירו של אלימלך זורקין (בגלל "בריכת הקשתות" שכיכבה בסרט "חסמב"ה ונערי ההפקר").

יש בה מוזיאון יפה, שוק ססגוני, ומספר אתרי ארכיאולוגיה ותיירות ששווים ביקור. אבל המוסד התרבותי הכי ידוע, כנראה, היא המסבחה של חליל ברחוב קהילת דטרויט.

יונתן הצלם קובי פשה חליל, מבט מהרחוב

המסבחה הטובה בעולם

ויכוח עז ורווי יצרים נטוש בשאלה איזוהי המסבחה הטובה בעולם. לעיתים קרובות מוזכרים בהקשר הזה שמותיהם של לינא מהעיר העתיקה בירושלים או אבו חסן היפואי, או אחד מחצי תריסר מקומות אחרים.

חליל מרמלה הוא אחד מהם. אולי בגלל שהמסבחה באמת טובה מאד, ואולי בגלל שהמסעדה של חליל היא נווה מדבר ממוזג היטב שרבים מגיעים אליו בדרך בין שתי נקודות מרוחקות על מפת הארץ. זהו גם נווה מדבר אנושי. מסביר פנים, ידידותי ורגוע.

התפריט – רק כדי לסבר את האוזן – כולל גם חומוס רגיל, עם או בלי פול או בשר, לצד מבחר נאה של תבשילים, סלטים, בשרים וקינוחים. קובה ולבנה וסלטי חצילים, מג'דרה וממולאים, שיפודים, סטייקים, ומה לא. ואם הצלחתם לצלוח את כל אלו בשלום, עלולים לצפות לכם בסיום הארוחה מלבי, בקלאווה, קדאיף, בוואריה או פנקוטה, כל אחד לחוד או חלילה – כולם יחד.

בכל אופן, עושה רושם שיש רוב מוצק של אנשים שמגיע למקום בשביל המסבחה (ובזווית העין קלטנו לפחות סועד אחד שהגיע למקום בשביל שתי מסבחות). חמימה ומתובלת היטב, המסבחה של חליל מצדיקה את המוניטין שיצאו לה וגולשת במורד הגרון בקלילות מענגת. יותר טעימה מלינא? פחות מאבו חסן? מה זה משנה.

[פורסם במקור במסגרת הסדרה "שלושה בעקבות החומוס" בערוץ המחשבים של ynet]

רחוב קהילת דטרויט ברחובות רמלה במטבח של חליל
סיר המסבחה האגדי המסבחה של חליל החומוס של חליל

21 תגובות על חומוס חליל רמלה

  1. מבחינתי זו המסבחה הטובה בעולם.

    יתר על כן, מבחינתי זו המסבחה.

  2. אבל למה לא נתתם כתובת או טלפון?

  3. גיא במקור מרעננה?

  4. אני חותם שזה החומוס והפול והמסבחה הכי טעימים בארץ ובעולם  אני אוכל שם כל יום שבת  זה נמצא ברמלה בעיר העתיקה

  5. חומוסיית הבית שלי 🙂

  6. מסבחת על, כל השאר סביר

  7. המסבחה הכי טובה, נקודה !!!!
    שווה נסיעה מכל נק' על המפה ולמהדרין אם נוחתים בנתב"ג החל מ-10:00 ועד 14:00 תעזבו אותכם מהבית תעזבו אותכם מחברים לכו לאכול מסבחה כדי לנקות את העלים של האוכל מפלסטיק שקיבלתם במטוס
    בתאבון:-)

  8. היי אני מרשת ערוץ 2, אני אשמח להשתמש בתמונות של חומוס חליל , כי אנחנו רוצים להמליץ על המקום בתוכנית תיירות, אני אשמח אם תחזור אליי בדחיפות, כמובן שהצלם יקבל קרדיט על המרקע.

  9. מממ… קרדיט על המרקע? וואו.

  10. אכלתי שם שנים רבות על בסיס שבועי ואף פעם לא נמאס. הבאתי לשם אורחים נהעבודה, גם הם היו מרוצים עד הגג. ואכן המסבחה שאכלתי שם החמימה הזו טעמה גן העדן. אגב ניסיתי גם דברים אחרים,פחות התלהבתי. כמובן שגם הסלט הקצוץ דק מעולה.אפילו בתוככי נצרת לא אכלתי כזו מסבחה מיוחדת.
    לדעתי ולאחר שאכלתי לא פעם, הסוד שלה, מעבר למרקם זה "ברטוב הסודי" למעלה.לא פעם כשהייתי אוכל שם, ובן בית, הייתי מבקש עוד ועוד מהרטוב זה , והייתי מקבל בצלוחית בצד. מדובר על רוטב שתכליתו שום כתוש, פלפל חריץךף טרי קצוץ, שמן זית משובח, מיץ לימון, והכל כתוש יחד. פעם אפילו לקחתי הביתה, ניסיתי להכין זהה, לא יצא מעולם "כזה" כמו של חליל. לדעתי זה סוד מיקצועי, והוא שנותן למסבחה את הטעם הטוטאלי הסופי. וכמובן חובה ביצה אחת חמימה גם. (אני אישית לא אוכל פול, אבל זה אפשרי גם.
    חובה למי שלא ביקר,וחובה למי שכבר לא ביקר זמן רב.

  11. אין על חליל המסבחה הטובה בעולם בשרים מדהימים לא היה דבר שאכלתי ולא ליקקתי את האצבעות לבסוף קינחתי במלבי מדהים אשתי בבואריה סופנית והילד אכל מוס שוקולד אין מה להגיד אין שם דבר לא טעים
    שאפו

  12. סתם מסעדה עם מנות קטנטנות ומחירים גבוהים. מבאס בכל הרמות.
    לכו לאכול אצל סמיר או איוב מעבר לכביש.

  13. פוסט ישן אבל, אכלתי אצל חליל בשישי שעבר, חברה החומוס היה מתחת לכל ביקורת, הוא היה פשוט עם טעם רע מר מאוד ומלוח מאוד, חתיכות חומוס שלא נטחנו וגרגרים כהים ומרים.
    על גבול הבלתי אכיל :(.

  14. זה נכון. חומוס שמוגש קר בבוקר – סימן שהוא לא טרי

  15. מצטער יואב, אתה אפילו לא בכיוון. חומוס שמוגש קר הוא חומוס שלא הספיק להגיע לטמפרטורת החדר אחרי שאוחסן במקרר. בכל החומוסיות (כמעט) מכינים את החומוס מוקדם בבוקר ומאחסנים בקירור עד להגשה. כדי שהחומוס לא יהיה קר, נוהגים להוציא בכל פעם קצת ולתת לו להגיע לטמפרטורת החדר וגם שופכים עליו קצת ממי הבישול כדי שיתחמם ו/או מחממים את הצלחת.

    אם מקפידים על ניקיון ולא "דוחפים אצבעות", החומוס יכול להישמר בקירור כמה וכמה ימים ומהיום הראשון לשני הטעם בדרך-כלל משתפר קצת. כלומר, אם הגעת לחומוסיה בבוקר ואכלת חומוס "לא טרי" מאתמול, יש סיכוי שמקבל אותו הכי טעים שאפשר. אם הוא קר אז כנראה שאתה מהלקוחות הראשונים.

  16. מסכים עם אבו שוקי לגבי הטעם. כשאני מכין חומוס, הוא טעים יותר למחרת לאחר שישב במקרר והטעמים התמזגו.

  17. סופ"ס הגעתי לחליל המסבחה מתוקה מידי לטעמי ואולי גם סמיכה מידי. סה"כ טוב אבל לא נפלתי. כשאני ברמלה אופציה עדיפה מבחינתי סנודיץ טוניסאי. מי שסעדה אתי אמרה אף היא שהחומוס שהזמינה מתוק מידי

  18. החומוס של חליל מעולה. המסבחה שלו מלאה בשום ופלפל. מבחינתי זה לא טעים. אבל החומוס שלו מהטובים שיש

  19. הגעתי היום לחליל בחצות היו בדיוק והזמנתי חומוס מסבחה; וואו, ביג פאקינג וואו.
    החומוס היה נהדר, המסבחה מופלאה ובייחוד התטבילה שליווה אותה. והחמוצים היו ביתיים וטובים גם כן.

    אין לי תלונות למעט גודל המנה, שהיא מעט קטנה, אך המחיר סביר, 20 ש"ח למנת חומוס מסבחה ועוד 5 שקלים לתה עם נענע טוב.

    אין לי ספק שאחזור לחליל בשנית, אך קודם אדגום את המתחרים, איוב בעיקר. לאיוב יש כנראה חתיכת ביצים של בת יענה, או פשוט חומוס נהדר שאיפשר לו לפתוח ממש בסמוך לחליל ולהמשיך לפעול.

  20. היום דגמתי את איוב.

    מיהרתי מאוד ולכן לקחתי איתי חומוס הביתה; גביע גדול של חומוס ב-18 ש"ח.

    החומוס היה טוב מאוד. מצד אחד החומוס היה משחתי וחלק, ומאידך גס ויציקתי. הכלאה די קולעת בין החומוס הגלילי לזה הירושלמי במרקם.
    הטעמים היו עדינים וטובים (חומוס נטו במשקל בכל זאת); זה לא אבו חסן אבל גם לא הגעתי לאבו חסן; הגעתי לאיוב.

    סה"כ חומוס באמת נחמד והשירות טוב ומהיר.

    אין לי ספק שהמיקום, ממש בסמיכות לחליל ולסמיר קצת בעייתי, אך מי אני שלא אתמוך בשוק חופשי המטיב עם הצרכן. בכל מקום אחר איוב היה מצליח כהוגן.

    המלצה שלי – צאו מהקיבעון הזה של חליל, נסו חומוסיות אחרות באזור – איוב, סמיר, סאמר, סולטן וכו'.

  21. Yaron. כדי לדגום חומוסיה שב שם ותאכל. לקחת חומוס הביתה משנה את כל החוויה. אכן החומוס מהקופסא הוא אותו חומוס מהמסעדה, אבל בכל זאת רק ישיבה במקום, עם כל הריחות, החום הטבעי של המנה, הפיתות, יתנו לך חוויה אמיתי ויכולת שיפוט אובייקטיבית. דרך אגב גם בעלי חומוסיות טוענים שהחומוס שהם לוקחים הביתה יוצא שונה מישיבה במסעדה.

השאר תגובה