חדש בבלוג

חומוס חרטא

"אורלי וגיא" הקדישה כתבה לחומוס התעשייתי. המסקנה המפתיעה: הוא לא כל-כך בריא. כנראה שגם הכתבה הזו לא תגרום לאף אחד מאתנו להפסיק לאכול חומוס מקופסא מדי פעם, כשאף אחד לא רואה. השאלה היא איזה.

בכתבה "חומוס בולשיט" (הקליקו על התמונה) בתוכנית "אורלי וגיא", מציגים גיא מרוז וירון בורובינסקי הכנת חומוס בשיטה התעשייתית –

עם חומרים משמרים, חומר מייצב, שמן סויה, עמילן תירס ועוד כמה דברים שהייתם מעדיפים לא לאכול.

זה די דוחה כשמציגים את זה כך, למרות שבסופו של דבר הכתבה לא מחדשת הרבה. זה לא חדש שחומוס בקופסא הרבה פחות בריא מחומוס אמיתי.

גם לא חדש – לפחות לקוראי הבלוג הזה – שחומוס כזה מכיל בחלק מהמקרים שמן זול והרבה פחות בריא במקום חלק מהטחינה, כדי להוריד עלויות.

האם זה אומר שאסור לאכול חומוס מקופסא? לא היינו מרחיקים לכת עד כדי כך. התוספים והתוספות בהם מדובר לא באמת מסוכנים, סתם לא בריאים. ובכלל, הבעיה עם חומוס מקופסא, בדרך-כלל, היא בטעם ולא בערכים התזונתיים.

למען ההגינות, צריך לומר שישנם כמה מוצרים קצת יותר בריאים ואיכותיים וכאלה שמזכירים קצת בטעם את הדבר האמיתי. למרבה הצער, יש מעט מוצרים כאלו והם בדרך-כלל יקרים יותר.

עכשיו, זה לא שלנו בעצמנו לא קורה מדי פעם שאין ציפור שיר ואנחנו נאלצים לנגב מתוך קופסת פלסטיק. פשוט כדאי לשים לב לא להתמיד בזה ובטח לא לאכול חומוס תעשייתי בכל יום. ואם כבר קונים – לקרוא את התווית ולראות מה יש שם.

14 תגובות על חומוס חרטא

  1. החומוס התעשייתי היחיד שאני מוכן להכניס הביתה (וגם זה לא יותר מפעמיים בשנה ככה)
    זה חומוס 'משני', שלא מכיל שמן בכלל (בדקתי).

    דגמתי את בהדונ'ס באבן גבירול: לגמרי לא רע. מתקרב למקור. ויותר מוצלח מבהדונ'ס פלורנטין.
    זה מוזר שכל בהדונ'ס בטעם אחר לגמרי…

  2. מדי פעם זה בסדר, אבל כל זמן שמשאירים את 'מדי פעם' לאחת לחצי שנה, וגם אז רק חומוס של צבר שהוא הסביר יותר.
    עזוב כבר את ענין הבריאות, חומוס מקופסא זה מזעזע , במיוחד למי שחי על ציר סורי-חסן-אסלי-אשכרה, בנוסף לחומוס הביתי שאני מכין. לא מבין הרבה באומנות, אבל בחומוס כן.

  3. אני אוכל את חומוס נאש-נאש. לא מת על החומרים המשמשרים (אבל אין מה לעשות, יש בכל החומוסים בקופסא), אבל לפחות זה בלי שמן מוסף, רק 5% שומן (רפי גינת אמר בכתבת החומוס שלו שבחומוס אמיתי צריך להיות 4%) ויש לזה טעם נוסטלגי של קופסאות השימורים של "חומוס עם טחינה" של תלמה מפעם.

  4. לגבי "התוספים והתוספות בהם מדובר לא באמת מסוכנים, סתם לא בריאים".
    יש המון דעות וגישות בעולם התזונה. אני מהמאמינים ששמן צמחי תעשייתי (שומן מוקשה, שמן מזוקק / מזוכך, שמן מעורב וכו') לא רק שהם ממש לא בריאים, הם גם הורגים אותנו לאט.
    כלומר כן מסוכנים.

  5. ארז – ממתי רפי גינת הוא מקור טוב למידע על חומוס? בחומוס אמיתי יש 7-15 אחוז שומן, בהתאם למתכון. מה שחשוב באמת זה לא (רק) כמה שומן יש אלא איזה – ויחי ההבדל בין טחינה לשמן סויה.

    אורי – לפי ההגדרה הזו כל דבר שהוא "לא בריא" (כמו שאמרתי על הנ"ל) הוא בהכרח מסוכן. הכל עניין של כמויות – הגוף האנושי יכול להתמודד מצוין עם כמויות לא גדולות מהחומרים האלה, כמו שהוא מתמודד יפה עם חומרים אחרים. הבעיה היא כשמציפים אותו בכמויות עצומות של חומרים כאלה במשך שנים, ואז כן – אתה מת.

  6. הכתבה נכונה לרוב מוצרי החומוס, אבל יש יוצאים מן הכלל.

    כאחד שאוהב להכין חומוס אבל גם רוכש מוכנים (כי אין תמיד זמן להכין), אני מקפיד להסתכל על התווית. בחלק מהחומוס של צבר רשום בפרוש את אחוזי החומוס.
    האחרון שרכשתי והתפלאתי לראות כי בחומוס "אבו-מאהר" יש 66 אחוז חומוס
    ראו בעצמכם

  7. מקמל.שים לב שבכתבה מדובר על אחוזי חומוס יבש.לא מושרה ולא מבושל.66 אחוז זה הגרגרים לאחר הבישול.תכלס אני מכין חומוס ויוצא 25 אחוז חומוס יבש.אי אפשר לייצר אחרת.ולהלן החישוב:250 גרם חומוס יבש שלאחר הבישול הופך ל500 גרם בערך.250 גרם טחינה.השאר מיים ולימון.יוצא 1 קילו חומוס.חישוב פשוט יראה שאחוז החומוס היבש הוא 25 אחוז.

  8. חומוס של סלטי "יד המלך" למרות השם הערסי הוא מבחינתי אלוף חומוסי הקופסה. גם בלי כל מיני אבו שקר כלשהו על העטיפה.

  9. פוץ נוכלסקי
    19 באוגוסט 2010 ב-13:18 //

    אם "אורלי וגיא" אומרים משהו – אני אעשה את ההיפך.

    זהו השילוב הגרוע ביותר של רדידות, צדקנות, התלהמות, שטחיות וכל מה שמייצג עיתונות -אינסטנט. ברור שמדי פעם יוצא להם גם להגיד משהו נכון – אבל לך תדע מתי זה קורה? הבחורה – שתפתח מספרה לדורבנים. הבחור – שיחזור לנגן על האורגן שלו. שיעזבו אותנו שני אלה בשקט.

  10. בן רימוז'
    23 באוגוסט 2010 ב-15:35 //

    חומוס מקופסא אני אוכל בשני מצבים:

    1- אירוע כמו חתונה- אז זה בא טוב עם הלחמניות הקטנות והמטבוחה.
    2- כאשר עושים מנגל- לוקח מהחומוס על מנת להרטיב את הפיתה. הולך טוב יחד עם ההמבורגר או הקבב התעשיתיים.

  11. לאורי :
    אמנם יש גישות שונות בתזונה, אבל כל הגישות שסותרות את המדע ואת המחקרים אינן לגיטימיות.
    להגיד ש"שמן צמחי תעשייתי" הוא לא בריא זו שטות גמורה. תחת הקטגוריה הזאת נכנסים שמן קנולה ושמן זית כתית מעלה, לדוגמה. להגיד שהנ"ל לא בריאים זו שטות.
    לגבי הדוגמאות שרשמת: שמן מוקשה או מוקשה חלקית הוא לא בריא כי יש בו שומני טרנס. שמן מזוכך הוא לאו דווקא לא בריא – שמן קנולה הוא דוגמה לאחד בריא. שמן מעורבב הוא רמאות כי הוא נמכר תחת התווית "שמן זית" ובפועל יש בפנים תחליפים זולים.

    הבעיה בהחלפת הטחינה בשמן סויה היא הטעם, הרמאות (אתה מצפה לחומוס עם טחינה ובפועל יש יותר שמן סויה מטחינה), והרכב השומנים הפחות טוב (בשמן סויה כמות גדולה של אומגה 6).
    חוץ מאלה שמן סויה הוא לא כל כך מזיק.

  12. החומרים האלה רעילים!
    גם אם תאכלו רעל עכברים במינון נמוך לא תיראו פגיעה בטווח הקצר, אבל לאורך שנים על גבי שנים זה מצבר בגוף, ומסרטן!!!
    כל מי שחושב שזה לא פוגע לו בבריאות, אז סליחה על הביטוי אבל הוא סתום.

    המינימום שכל חכמי החלם פה בתגובות צריכים לעשות, זה למנוע מהילדים לאכול את הזבל התעשייתי הזה.

  13. נתנאל ברנדל
    22 בנובמבר 2012 ב-19:51 //

    צפיתי בכתבה עכשיו ואתה יודע מה באמת מפריע לי?
    שמדברים על חומוס תעשייתי ומציגים חומוס מחומוסיות, גם בלי לומר מילה בעניין הם גוזרים גזירה שווה בין השניים. בורות או רישעות?

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*