חדש בבלוג

טחינה משכם, חומוס מברלין

דברים מעניינים קורים כשיש לך בלוג חומוס. בעיקר כשיש לו גירסה אנגלית שמגיעים אליה אנשים מכל העולם – מברלין ועד שכם.

עבדכם הנאמן עסוק בימים האלה בכל מיני דברים משמימים להפליא כמו ניסיונות להתפרנס. זה משאיר לי מעט זמן לאכול חומוס (כבר חודש לא הייתי באבו חסן לבושתי), ועוד פחות מזה משאיר לי זמן לכתוב על חומוס. כך קורה למשל, שלפני כמה ימים הכנתי בבית חומוס ויצא מעולה, ויש לי כמה תובנות וטיפים חדשים לחלוק אתכם, אבל אני לא מוצא את הזמן.

בכל אופן, יש דברים שאי אפשר להימלט מהם, כמו להשיב למגיבים בגירסה האנגלית של הבלוג הזה. בכל זאת, אתם יודעים – זו שגרירות מקוונת של רצון טוב, ואנחנו לא רוצים שהגויים יחשבו שחומוסאים ישראלים הם גסי רוח ולא עונים לתגובות חביבות.

מכיוון שהמגיבים בבלוג החומוס האנגלי מגיעים מכל רחבי העולם המיושב, הם מביאים איתם סיפורים מרתקים. את החידוש האחרון הביא אלי, ישראלי (אני מניח) שגר בברלין. הוא הגיב על הפוסט שכתבתי על HummusGarten חומוסיה ישראלית שנמצאת בלב רובע פרצנלאוארברג המגניב בברלין. אז קודם כל, מתברר שבחורף החומוסיה הזו סגורה, ובמקום הוא המליץ לי על שני מקומות – אחד סורי והשני פלסטיני.

אבל הסיפור המעניין יותר שלו הוא שיש ישראלי שמביא את מוצרי חומוס אחלה לברלין. הוא מוכר אותם בכלבו KDW היוקרתי (בקומה העליונה שלו יש מעדנייה בשטח של כמה מאות מ"ר, עם מעדנים מופלאים מכל העולם), תמורת – שימו לב – 8 יורו לחתיכה… (ואגב, אם אתם בענייני יזמות, אז תדעו לכם שיש בברלין המון חומוס ופלאפל ומעט מאד פיתות).

הטחינה ויונת השלום

סיפור אחר מהימים האחרונים: בעקבות פוסט שעסק בטחינה, הגיב לי בחור בשם עלא תמם, שמשפחתו היא בעלת המפעל שמייצר את טחינה קרוואן ("היונה"). עלא הופתע מאד לגלות שגם אנשים שהמשפחה שלהם לא עסקה בייצור טחינה במאה השנים האחרונות, מתייחסים לפעמים לטחינה ברצינות רבה.

אני מניח שהוא לא מכיר את פרוייקט הטחינה שלי, ולא ידע שיש לו עסק עם בנאדם שגדולי הפסיכיאטרים בישראל עדיין מנסים לפצח את הפרעת-הטחינה שלו. בכל אופן, נראה שהגילוי די ריגש אותו, והתפתחה בינינו שיחה מאד לבבית שהובילה להבטחה הדדית לפגישה בפעם הבאה שיגיע לאזורנו. הוא עושה רושם של איש מצויין וגם הבטיח להביא איתו ג'ארה של טחינה טרייה ישירות מהמפעל, אז אני כמובן מחכה בקוצר רוח.

7 תגובות על טחינה משכם, חומוס מברלין

  1. כרואן כפי שכתבתי לך אינו יונה. 
    יונה זה חמאמה.

    הנה כרוון – אבל אני לא בטוח שסוג הציפור שנקרא בעברית כרוון הוא גם סוג הציפור שנקרא בערבית כרואן:
    http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?kwd=373

    אולי תשאל את אבו כרואן. 
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1078669
     

  2. ועוד ליזמים – גם בבארסה מצב החומוס די עגום – בעיקר מסעדות כאילו ערביות (סוריות ולבנוניות) שמגישות חומוס די עלוב עם פיתות יבשות, דקות כנייר.

    מי מרים את הכפפה?

  3. בבזל (שוויץ) יש חנות שמייבאת כל מיני מוצרים מהארץ, כולל חומוס "אחלה" ופיתות. אם יש עוד ישראלים שגרים/מבקרים בסביבה ומתעניינים, החנות נמצאת קרוב לבית הכנסת ברחוב Leimenstrasse. חוץ מזה לא מצאתי מסעדות שמגישות חומוס מוצלח פה באזור, לא שחיפשתי יותר מדי, אבל אשמח לשמוע המלצות.

  4. איתי – לא טענתי שזו יונה, אלא שהטחינה מכונה "היונה". גם מה שקוראים לו בישראל "יונה" איננו יונה אלא קרובת משפחה ממצרים.

    שחר – צודק.

    קרייזי – מצחיק, שני אנשים שאני מכיר רצו להביא את חומוס תרשיחה לברצלונה. אבל זה לא קורה.

    ardg – באמת שאין לי מושג. מקווה שאחד מרבבות קוראינו הנאמנים ידע – כדאי לך לשים הודעה בפורום חומוסיות.

  5. אני כרגע גר בארה"ב ומנסה פה את סוגי הטחינה.
    הראשונה שקניתי מיוצרת באתיופיה, וממש לא טעימה.
    השניה, מיוצרת בארה"ב, שכחתי את שמה, היא די טעימה ומרירה ואפילו כשרה.

    אתמול קניתי קילו "אל-ואדי" לבנונית. ננסה אותה בסוכה. חג שמח.

  6. יהיה נחמד לקבל את הכתובות בברלין
    תודה!

השאר תגובה