חדש בבלוג

חומוס מבוסס גולשים

אחרי קע"ג פוסטין, מערכת חומוס להמונים פונה לעזרת הציבור: די כבר עם החומוס הזה, ראבק! קחו אותו ממני… סתאאאם.

וותיקי בלוג החומוס בטח זוכרים את פוסט מספר 10 בבלוג הזה, ששאל כמה זמן יכול להתקיים בלוג על חומוס? התשובה הייתה ונותרה: לנצח. אבל בחיאת, אתם לא רואים שהבנאדם נופל מהרגליים? אני מבוסס בחומוס עד צוואר, מלא חומוס עד גדותיי, ועוד כמה מטאפורות.

זה לא שסחבק לא אוהב אותכם יותר, וגם לא שהפסקתי לאהוב חומוס. נהפוכו. מדי יומיים-שלושה אני פוקד חומוסיה כזו או אחרת, לפי מה שמתירים האילוצים. היום, למשל, הגעתי עם זוגתי לקניון רמת-אביב וניסיתי לשווא לשכנע אותה ללכת לאכול בחומוס גבעתיים (יש סניף בקניון).

ולא שאני כל-כך מתאווה לאכול בחומוס גבעתיים. ברור שהייתי מעדיף שהמסוק הפרטי שלי ייקח אותי לחומוס סעיד בעכו (או לפחות ליפו, אליה אני מצליח לצערי להגיע פעם בשבוע במקרה הטוב). במציאות, אני נוסע בסיטרואן AX מודל 96', חבוטה במיוחד, שהייתה פעם ירוקה והיום רק בגלל שכבת עבה במיוחד קשה להבחין בכמות הפחחות לה היא זקוקה (לכבוד יום-הכיפורים כתב לי מישהו על החלון, באבק: "בקש סליחה מהאוטו"…). היא לא מגיעה לעכו.

ומה לעשות שהזמן קצר, המלאכה מרובה, והפועלים קפצו לאכול מסבחה. אני גם מתעסק בכל מיני זוטות כמו פרנסה ובעוד אי אלו בלוגים על נושאים שוליים כמו עתיד המדינה והמיגרנות שלי. כשכבר יוצא לי לאכול חומוס (לא יותר מפעמיים-שלוש בשבוע, בחיי) אני הולך למקומות שכבר כתבתי עליהם. הולך לאכול חומוס שאני אוהב, ולמצער – יש יותר מדי ממנו. איפה הימים שבכינו שאין איפה לאכול.

ולעניין חומוס גבעתיים – עם כל זה שאיננו אבו חסן או אבו שוקרי, הרי שהוא מוסד חשוב בתעשיית החומוס המקומית. עובדתית, זהו גם חומוס שרבים אוהבים – אפילו אם חומוסאים בכירים וסנובים (להלן: כמה מטובי חבריי) מעקמים את האף כשהם שומעים את שמו. בקיצור: תהיה כאן ביקורת גם עליו.

אבל לא בשביל זה נתכנסנו כאן הערב (למעשה, הלילה – עכשיו 1:53, ליל שני). אנחנו כאן בשביל להכריז על עידן החומוס מבוסס הגולשים.

מהו חומוס מבוסס גולשים

חומוס מבוסס גולשים זה שאתם שולחים לסחבק כל מיני דברים שקשורים לחומוס והוא מתראיין לבלוגס ואומר שיש לו קהילת חומוס. אתם יכולים לשלוח מתכונים עם חומוס, סיפורים ושירים על חומוס, תמונות של שדות חומוס פורחים (ותודה לצחי מבלוג הצילום היפהפה ברבור), וידאו של עצמכם אוכלים חומוס, תמונות של בני משפחה שמרחתם אותם בחומוס (בהסכמתם, רצוי עם בגדים), וכיוצ"ב. סיפורים אישיים הקשורים לחומוס יתקבלו בברכה. אין ד"שים.

וזה לא שעכשיו אח שלכם הולך לשבת רגל על על רגל ולספור את מיליוני הדולרים שהוא עושה מהאדסנס (בקרוב מרצנדייז). אני אמשיך ואוסיף כאן עוד הרבה פוסטים על ה-173 שכבר פירסמתי (פלוס 18 פוסטים אורחים, שגם זה תמיד אופציה). פשוט יהיה נחמד אם עוד אנשים יתרמו תכני חומוס לבלוג הזה. למשל, כל מיני אנשים שאני מכיר שגרים מעבר להרי החושך – במקומות רחוקים כמו ירושלים או פרדס חנה (ככה קוראים לזה?) – מוזמנים לכתוב על החומוסיות המקומיות, אפילו כמה משפטים עם כתובת, טלפון ושעות פתיחה, ולשלוח.

תיבת האימייל שלי מחכה לכם בצימאון: shooky AT gmail.com.

[הפוסט הבא: כך נעשיתי חומוסאי.]

1 תגובה על חומוס מבוסס גולשים

  1. 2 דברים.
    1) "בקש סליחה מהאוטו" – LOL !
    2) הרגע הזכרת לי שאישה יקרה אחת שאני מכיר, עברה תהליך המכונה בשם "חומוס", באיזה סדנה שהיא עברה. אצטרך לפנות אליה בנושא ולבקש ממנה את הסיפור (מאד מיוחד האמת)…

השאר תגובה