חדש בבלוג

חומוס פול אבן סינא, אום אל-פחם

מישל דור ביקר בחומוסיית אבן סינא באום אל פחם. הוא העניק צל"ש אחד וטר"ש אחד ויצא כשהוא נדהם מההבדל בין שתי מנות שאמורות להיות די דומות בעצם.

חומוס פול אבן סינא
כתובת: אום אל-פחם
על הכביש הראשי, מול בית-הספר
שעות פתיחה: א-ה', שבת 7-16:00
טלפון: 050-5800130

בשבוע שעבר יצאתי עם הצלם שלי, רותם, לצלם את הקטסטרופה בכביש הסרגל. ממש סכנת נפשות שם בגלל האדמה השוקעת. "אנחנו לא יוצאים לפני שאתה מבטיח לי שעוצרים בחומוסיית אבן סינא באום אל פאחם", רותם הבהיר.

זה המקום להזכיר, או לספר למי שלא יודע, שעד לפני ארבע שנים לא ידעתי חומוס מהו. אם כי, מאז הסדרה המפורסמת (שלושה בעקבות החומוס, א.ש.) אני לא מפסיק לאכול חומוס (או למעשה, בעיקר מסבחה) כאילו הייתי צבר מבטן ומלידה.

התלבטתי. "אתה חייב להבין" הסברתי, "שמעולם לא אכלתי חומוס גרוע, ויש לי חשש שזה עלול לקרות לראשונה בחומוסייה שלא נבדקה על-ידי שוקי". אבל רותם התעקש ואני הסכמתי.

[ הערת המערכת: יש עוד הרבה חומוסיות טובות שלא אכלנו בהן. אבן סינא, באופן ספציפי, קיבלה המלצה חמה מאד בספר לא על החומוס לבדו ].

אחד צל"ש, אחד טר"ש

הגענו בקלות למקום שנמצא ממש בכניסה לאום אל פחם, אבל כשהגענו מצאנו שממה. אבא שלי, זכרונו לברכה, אמר שאם אתה בא למסעדה שוממת – תברח, אבל כבר הגענו ולא רציתי לאכזב את רותם, אז התיישבנו. הוא הזמין חומוס-טחינה ואני הלכתי על מסבחה, כמו תמיד.

המסבחה הגיעה ורבותיי – מהפך! יש תקדים! – בפעם הראשונה בחייו נתקל מישל במסבחה נוראית ויבשה, גרגירים עייפים, תיבול אפור.

אפילו ה"תטבילה" רוטב השום, היה מאכזב (לי הוא נראה כמו מאריזה של שום קפוא בסופרמרקט – ראו התמונה).

מאוכזב, ביקשתי מרותם שישב מולי לטעום מהחומוס שלו ורבותי –

כמו שהמסבחה היתה גרועה כך היה החומוס אלוהי. מהטובים שאכלתי, פשוט גן-עדן. השלב הבא היה להחזיר את המנה הגרועה ולהזמין את המנה האלוהית, ועד אני בהן צדק, שאין מצב שאני מצפין בעתיד ולא נכנס לאכול את המנה המדהימה הזו.

ועכשיו גולשים יקרים נותרה לי רק שאלה אחת לשאול, בשיא הרצינות: כיצד אתם מסבירים את הפער בין מסבחה נוראית לחומוס אלוהי? היכן השבר? היכן הטעות? מה קרה כאן לכל הרוחות, שמנה אחת פשוט הגעילה אותי והשנייה הרימה אותי לשמיים? אשמח לקרוא תגובות.

4 תגובות על חומוס פול אבן סינא, אום אל-פחם

  1. יכול להיות שהניגוד בין המסבחה לחומוס רק העצים את טעמו?
    נסו בפעם הבאה להתחיל המחומוס..

    ובקשה קטנה מבעלי האתר- אינכם נותנים כתובות ברורות.. לפני כמה זמן הופיע פוסו על חומוס יללה ברחוב הסיבים בפתח תקווה ולצערי לא מצאתי אותו.
    והחומוסיה הזו- איה? אין לי מושג היכן הכביש הראשי (כביש וואדי ערה?) והיכן בית הספר..

  2. קודם כל, יש גם עניין של טעם. יכול להיות, מישל, שהמסבחה שלא הייתה טעימה לך כן תהיה טעימה למישהו אחר.
    אבל מהתיאור שלך את המנה נשמע שהמסבחה פשוט הוכנה הרבה זמן לפני שאכלת ממנה. בהרבה מקומות מכינים את המסבחה ואז שומרים אותה חמימה עד ההגשה. היא לא מתקלקלת אבל הטעם שלה עשוי להשתנות.

    גרי – דווקא הכתובת של חומוס יאללה הייתה מדויקת. לגבי אום אל פחם – יש בעיה לתת שם כתובות מדויקות, אבל כל מי שתשאל יידע לאן לשלוח אותך.

  3. איש התיירות
    10 באוקטובר 2010 ב-11:59 //

    מישל, תעשה לי חומוס!
    עם פיתה, קצת כמון, שמן זית ופטרוזיליה..

    אחלה כתבה!

  4. לטעמי המסבחה של מישל הייתה סבבה לגמרי, אבל על טעם ועל ריח וגו'.
    לאבן סינא מגיעים כך: נכנסים בצומת אום אל פאחם (למגיעים מדרום על כביש 65- ימינה) לרחוב הראשי, הוא כביש הכיכרות. לוקחים את הפניה ימינה *לפני* הכיכר הראשונה. זו נראית כמו פניה פצפונת וחסרת חשיבות, אבל היא תוביל אתכם בינות לחנויות שטחים אל כביש רחב ידיים שנוסע למעשה מערבה במקביל לכביש 65. אחרי כק"מ אחד יהיה מצד שמאל בית גדול בצבע האפרסק, ועליו כתוב- גם בעברית- אבן סינא.
    יש עוד סניף באחת השכונות של העיר, אבל הדרך לשם רצופה כבישים (ראשיים) תלולים מאד שדורשים רכב חזק, בעלי טרנטה מוזמנים לוותר מראש.
    חוץ מזה כדאי לציין: הפיתות באבן סינא הן לאפות טריות שמתפצפצות לאושר אחד גדול במגע עם החומוס. הצ'יפס, למי שמתעקש, נדיר באיכותו. הרטבים שמוגשים עם המנה הם נהדרים (מטבוחה קלילה ומתקתקה, חריף ירוק בדיוק במידה), את האכזבה מהתטבילה של מישל אני תולה באי הבנה: הליצן הזה לא ביקש תטבילה אלא "שום". אז יש סיכוי שפשוט הביאו לו שום. כתוש.
    המלצה אחרונה: קינוח אוכלים אצל ממתקי נצרת (חוזרים לכביש הכיכרות, נוסעים במעלהו, עוצרים אחרי הכיכר הראשונה, מצד ימין). הכנאפה שלו היא הטובה בארץ (אם כי לא במזרח התיכון), וחפה מצבעי מאכל מקושקשים. בתיאבון.

השאר תגובה