חדש בבלוג

הסוד של אבו חסן

לא כולם אוהבים את החומוס של אבו חסן, ואלו שכן אוהבים בדרך-כלל אוהבים את המסבחה בעצם. אבל בשורה התחתונה, עם הצלחה קשה להתווכח – אבו חסן היה ונותר מותג החומוס החזק ביותר (ראו גם מדד חומוס להמונים האחרון).

את הסוד של אבו חסן קשה לפענח. זה בוודאי לא רק המתכון, כי עובדים לשעבר של תאגיד עלי קרוואן ניסו לא פעם להעתיק את ההצלחה, ונכשלו כמעט ללא יוצאים מן הכלל.

הדוגמא האחרונה היא זו של חומוסיית אבו ג'מיל, שנסגרה לדאבון לב אחרי שנה של פעילות.

זה אחרי שבתחילת השנה נסגר מלך החומוס מיפו, אם כי במקרה זה יהיה מי שיטען שהאשמה טמונה בספוט המקולל (במהלך השנה נפתחו ונסגרו בו עוד 3 עסקי אוכל).

חומוסייה היא לא עניין פשוט. הרבה חומוסיות נפתחות ונסגרות כל שנה, ולעיתים קרובות אין לזה קשר לאיכות החומוס שלהן. אבו ג'מיל, באופן ספציפי, היה יותר אבו חסן מאבו חסן, לפחות במה שקשור לטעם.

אז מה בעצם הסוד של אבו חסן? אין ספק שהמוניטין בני חמישים השנים משחקים תפקיד. יש בוודאי יתרון מסוים לעלויות הנמוכות יותר שמאפיינות את נפחי הפעילות הפנומנליים של שלושת סניפיו, ואת זירת הפעילות (א.ק.א: יפו).

אבל אני נוטה לחשוב שזה גם עניין של אווירה. את המתכון של עלי קראוון ז"ל הצליחו פה ושם לשחזר, אבל את האווירה בחומוסייה שלו ובשתי אחיותיה הצעירות – לא ממש.

הרעש מהמטבח, אוויר הים המלוח, הישיבה המשותפת עם אנשים שלעולם לא הייתי חולק אתם שולחן בשום מקום אחר.

זה – לא הטעם ואפילו לא המוניטין – הוא לדעתי הסוד של אבו חסן, כמו גם של חומוסיות מפורסמות אחרות; סעיד העכואי, לינא הירושלמית ואפילו חומוס אשכרה.

26 תגובות על הסוד של אבו חסן

  1. חומוס אשכרה הוא מקום בלי אווירה מיוחדת לטעמי. הוא חומוס מעולה אם כי יציקה קשה במיוחד.
    המלצרים נחמדים ויש להם ריטואלים שמזכירים את הסביח של עובד במקום מסוים (שעשוע קל שחוזר על עצמו) אבל אני לא חושב שיש באמת הקשר בין הגאון היפואי לבין האווירה הרגילה של אשכרה.

  2. מסכים בהחלט.בעיקר האוירה.אבו חסן לחומוס זה כמו מקדונלדס להמבורגר.קציצה מזופתת אבל המוני נערים עומדים בתור.מדוע?כי זה טרנדי,כי זה להיות בברנז'ה,כי מחלקים שם צעצועים וכי כולם עומדים בתור אז בטוח יש שם משהו.מי "שמבין" בהמבורגר לא יאכל שם.אותו דבר "אבו חסן".חומוס בינוני מינוס,מסבחה סבירה פלוס שמוכנה בפיילה מראש,מנה סגפנית מרוחה ומקומצנת,.אבל יש תור….והתור הזה מחייה את עצמו כל יום מחדש בגלל שיש תור….אלה שאוכלים שם בדרך כלל יטענו בערבי שישי כי "אינם מבינים מה יש להתוכח על חומוס"…"הרי כולם אותו טעם"….בדרך כלל גולשות נרתיקיות בבלוג אוכל שתמיד יספרו כי "אין יום שישי בלי ואבו חסן"…שורה תחתונה אני מפטפט את עצמי לדעת ואבו חסן צוחק כל הדרך לבנק…

  3. קשקשת ברשת. לקרוא לאבו חסן מקדונלד'ס גובל בהוצאת דיבה. המסבחה שלו פשוט מדהימה ומצליחה להוציא ממני קולות גרגור בימי שישי בבוקר כשאני פוקד את המקום. חם, חריף קצת, חמוץ, מתפשט בפה כמו ענן של גן עדן. אשכרה זו יציקה שגורמת לך להצטער שהגעת לירמיהו. לא חסרים חומוסים טובים תודה לאל, אבל אבו חסן נשאר במקום הראשון ובצדק. בסביבת מגוריי לא חסרים חומוסים (5-10 ק"מ לכאן או לכאן) אבל אני תמיד נאמן למסבחה האלוהית של קראוון. החומוס אגב לא מדהים, אבל המסבחה, אוי המסבחה…

  4. לקרוא לאבו חסן מקדונדלס זה לא הוצאת דיבה, זה סתם ביטוי לצורך האנושי הילדותי לצעוק "המלך הוא עירום" ובכך להבדיל את עצמך מהעדר, לכאורה.
    רק שבמקרה של אבו חסן המלך הוא באמת מלך. ברור שהאווירה תורמת לעניין (אני דווקא מחסידי הסניף השני, שנפתח לא הרבה אחרי שהגעתי לאזור כחייל בגלצ בשנת 2000), אבל בשורה התחתונה זה רק הטעם. אין עוד מסבחה כזו בכל העולם, אין עוד מנה משולשת כזו (משולש עם הרבה חומוס) בעולם.
    ונכון, החומוס עצמו לא משהו. אבל כל השאר – שירה צרופה.

  5. כמובן שהתכוונתי להוצאת דיבה במובן המטפורי ולא המשפטי…. איך אפשר להשוות בכלל? מקדונלדס מסמלת את כל מה שרע באוכל – תעשייתי, נצלני, שקרי, תאב בצע, דורסני, משמיד אותנטיות ואוכל מקומי מסורתי. אבו חסן? כמו שאמרת – שירה צרופה. מסכים עם כל מילה. דרך אגב, לפעמים העדר צודק. כשכל הצבאים נודדים ביחד לכיוון מסוים, בד"כ יש שם מים לשתות ועשב לאכול. לא כל פעולה עדרית היא שלילית, וזה שכולם הולכים לשם לא הופך את המקום למקדונלדס או לאיקאה או למזדה 3 או לאנטליה, וכו' וכו' 🙂

  6. ברור שיש גם עניין של מוניטין ושכנוע עצמי ולחץ חברתי וטרנדים וכו' וכו'. רק שישנם גם אנשים שחושבים שהחומוס של אבו חסן הוא "בדיוק", ולא רק בני תשחורת מתלהבים או פלצנים שמחפשים את האותנטי – אני מדבר גם על נהגי משאיות שאכלו חומוס בכל מקום ובכל שעה במשך הרבה שנים.

    ומצד שני, ישנם למשל אנשים שהם פריקים של חומוס גלילי מהסוג האוורירי והדליל, והם פשוט לא יכולים להבין על מה המהומה. הם, אגב, גם לא יצליחו להבין מה תמיר מוצא בחסוני, חומוס אסף או אבו איברהים (שכחתי מישהו?).

  7. ואללה שוקי קלעת בול לשלושת הגדולים .מעניין שכל חסידי אבו חסן מודים שהחומוס בעייתי.רוב המבקרים באבו חסן הם קבועים, שלא יצאו מהכפר וחושבים שקו האופק בים זה מפל ענק….משל למישהו שמבקר לראשונה בלונדון ורץ לספר לחברה שאירופה מדהימה….חברה תאכלו בעוד חומוסיות(לא אשכרה),תראו את האור,צאו מהמנה וחצי שאתם מזמינים אצלו.אחרי זה אם לא הבחנתם שהמנה מעליבה חזרו אליו.

  8. תמיר=תותח

  9. לא בעייתי, סתם לא בליגה של המסבחה.

  10. אבו חסן חביב טעים אבל לא הכי טעים יש הרבה חומוסיות טובות ממנו
    אבל המוניטין זה משהו וגם אנשים שלא מנסים לטעום חומוס במקום אחר כי "רק אבו חסן "
    צאו ונסו עוד חומוסיות ותראו שיש עוד דגים בים ולקחם לא פחות טובים ואפילו יותר טובים
    ואגלה לכם סוד יש לא מעט חומוסיות שלא צריך להזמין מנה וחצי כי המנה מספיקה ואם לא תתפלאו אבל יש חומוסיות שאפילו מציעות תוספת חינם !!!!
    אז תצאו מהקיבעון ונסו מקומות אחרים

  11. לאבו שוקי (המקורי כמובן) – אני עוקב אחר הפוסטים שלך כבר תקופה מאוד ארוכה. עוד מפרויקט הטחינה הגדול שעד היום שמור לי במועדפים של הדפדפן. מעולם לא טיקבקטי בבלוג אבל אני קורא בשקיקה הכל. האמת שאני יותר איש טחינה, למרות שחולה גם על מסבחה טובה, אבל טחינה גולמית זה המוצר שללא ספק הייתי לוקח לאי בודד…. הפעם כתבתי קצת כי אבו חסן קרוב לליבי (יותר נכון לקיבתי). ללא ספק אחד הבלוגים המיוחדים ומעוררי התיאבון במרחב הוירטואלי בשפה העברית. סתם, מאחד שנהנה מאוד לקרוא אותך.

  12. על איזו אווירה בדיוק מדברים?
    לעמוד בתור אני לא אוהב
    ואני אוכל ואז הולך מייד
    העניין הוא בטעם וזה הכול.
    המסבחה של אבו חסן היא שירה. פשוט הנאה צרופה. פשוט הכי טעים לי.
    שימו לב ללי. כי אין טעם בלהתווכח על טעם. אז כפי שבטח שמתם לב הלי הזה לא לבד. יש הרבה שחושבים שלהם זה הכי טעים. זה כל הסיפור.

  13. אולי אבו חסן לא הכי טוב,
    אבל הרמה של המוצרים שם תמיד אחידה וטובה – אין נפילות.
    וגם הכל טרי – עובדים כל הזמן ללא הפסקה.
    ומכאן סוד ההצלחה של אבו חסן.

  14. דרור ליפשיץ
    10 בנובמבר 2010 ב-09:44 //

    תמיר היקר
    אתה מוזמן לבקר ב"חומוסרי" בבן יהודה 191 ת"א
    על חשבון הבית כמובן – מאוד סקרן לשמוע מה דעתך על החומוס….
    דרור 050-9601260

  15. אולי זה נכון לגבי אבו חסן, ממש לא לגבי סעיד.

    רק לפני כמה ימים הייתי שם שוב. החומוס מעולה. המשאוושה אלוהית.

    כבר שנים אני וחברי פוקדים את המקום. ואמנם האווירה (שבה רוב המסובין הם ישמעאלים) תורמת משהו, אבל מזמן התרגלנו וכל מעיינינו נמצאים בצלחת.

    המזלג בתוך המשאוושה של סעיד לא משקר. מדובר באחת המנות הטעימות בתבל. אווירה או לא אווירה.

    ודרך אגב. לקחתי הילדודס לפני מספר שבועות לאכול בסניף הצפון אבן גבירולי של אבו אדהם. אכזבה קשה. בושה גדולה מול הילדים. לא מכובד, לא ראוי ובלתי נסלח.

  16. מבקרי אבו חסן – אין לכם מושג. יותר טוב שתלכו לאכול פיצה, ותפסיקו לחלל קודש בפרהסיה. החומוס של אבו בינוני ולא שווה – אבל מסבחתו היא יצירה שהמין האנושי לא הוציא מקרבו דומה לה מאז הקפלה הסיסטינית.
    אם בזה אתם לא מכירים – כנראה שלא תוכלו להבין מהו חומוס טוב לא עכשיו ולא עוד אלף שנה. אין עוד מלבדו, האל, האחד והיחיד, אבו הי"ד.
    אין לאווירה שום קשר לעניין, אני שונא את כל הסחבקייאדה הזאת והיא לא מעניינת לי ת'סבתא. אני שם בשביל התחושה החושנית כאשר המתיקות החריפות החמיצות ועוד טעמים שהמדע עדיין לא גילה, מתפשטים בפי המתענג אחרי המזלג הראשון…

  17. חח..כבר באמת חשבתי שלפי הכותרת יש כאן את הסוד של אבו חסן.
    כנראה שלעולם לא נדע מה הסוד שלו…
    לדעתי סתם פלצני המקום. יש חומוסיות יותר טובות ממנו כמו אבו איברהים ועוד כמה טובות בתל אביב ובמיוחד בצפון הרחוק.
    פוסט מיותר לדעתי כי אין בו משהו להשכיל מן הסתם..לא חייבים לדחוף בכח פוסט . מן הסתם יש לו סוד ברמת הבישול עצמו והמרכיבים גם אם הוא לא הכי טוב בעולם אבל המרקם מעולה והמסבחה מצויינת.

    אני אוהב יותר חומוס דרוזי חמצמץ כמו שיעש בעוספיה ודליית אל כרמל..טחון גס עם הרבה לימון.

  18. ושוב באמת אני חושב שהפעם הגזמתם עם הכותרת…בעינייני חומוס עסקינן ולא הצת אדרנלין אצל הקוראים. תהיו קצת יותר עיניינים בנושא. כביקורת בונה כמובן .

  19. אח… אין כמו סקפטיות של חומוסאים צעירים. הסוד של אבו חסן נמצא כאן בבלוג כבר שלוש שנים
    http://humus101.com/?p=242

  20. ואללה גיל אתה חבר שלי.עוד צדיק בסדום שמשבח את אבו איברהים.אתמול אכלתי אצלו מסבחה.מושלם.

  21. לכל חובבי החומוס שלום,
    ביהוד, בשוק הישן, נפתח מקום
    חדש שנקרא "חומוס ירושלמי".
    האם למישהו מכם יצא לאכול שם ?

  22. היי תמיר
    כן אני חסיד של אבו איברהים..לדעתי אחד החזקים שיש היום בשוק החומוסאיות. במיוחד החומוס המשחתי וגם המסבחה המעולה. מלבד זאת יש שם פינוק של זיתים מצויינים ותוספות לא בקמצנות ( להבדיל אלפי הבדלות מאבו חסן שנראה שהוא עושה טובה שנותן גם את הבצל היבש…פשוט מבייש..התנהגות כמו בחליל ברמלה…כאילו אתה עוד איזה טמבל שבה לשבת וללכת..קצת יחס ללקוחות לא יזיק…למרות שזה לא גולת הכותרת..אבל עדיין..כשאתה בא עם חברה והמלצרים הבני דודים מסתכלים עליה כאילו לא ראו בחורה בחיים..לא נעים לשבת ככה..ולא שהיא דוגמנית .. :-)…) אני בכל אופן לא מתקרב לאבו חסן יותר גם אם יביא את החומוס שלו לרמה של אבו איברהים…ונראה לי שהוא רחוק מכך..

    אגב, עוקב אחרי הפוסטים שלך..בחור לעניין אתה . מעדכן תמיד כשצריך בניסיונות..ניסיתי את המסבחה שכתבת (על אדים) .יצא ממש טוב.

  23. אבו שוקרי..לא התכוונתי לסוד המסבחה..כי הכתבה הייתה על הסוד של אבו חסן…את הכתבה על הסוד של המסבחה כבר ראיתי לפני שנה פלוס..ולא רק הוא עושה על אדים אלא גם חליל ועוד חוסואיות טובות.
    התכוונתי לפוסט רלוונטי לדעתי הנל שאינו כולל אף סוד בעצם…לכתוב שהאווירה היא סוד זה לא מדוייק כי באמת לאבו חסן יש מסבחה מצויינת (שזה כבר צויין פוסט הישן יותר) .

    שבוע טוב..ומקווה כבר שיפצחו את סודות החומוס ( האטום) כבר מעייף לקרוא כל פעם מתכונים כ"כ דומים בלי הטאץ' האמיתי ..הרשת מלאה בכאלה…כל אחד כותב חומוס כמו אבו חסן..רק שה "כמו" ממש לא קרוב (מניסיון אישי של הזבלות).

  24. מלך הפזם
    13 בדצמבר 2010 ב-22:56 //

    שמעו גיל ותמיר הייתי באבו-איברהים ולא נפלתי. לא אוהב את קונספט העיסקית סלטים-צ'יפס גם סטייל קלבוני, אבל ניחא. עדיין ממליץ לכם ללכת לג'ינג'י בקיבוץ עינת (וגם טל יכול, בקטע של יהודים לא יכולים).

  25. אם כבר באבו חסן עסקיננו – מישהו יודע מהיכן קונה אבו חסן את שמן הזית הזרחני שלו? אני מתה עליו, ולטעמי הוא מה שהופך את צלחת החומוס של אבו חסן לטעימה ביותר. אז… מישהו יודע היכן אפשר להשיגו?

  26. אכלתי היום בבוקר אצל אבו חסן שרונה הסניף החדש. הסניף יפה, נקי וממוזג בחלק הפנימי. בשעה 11.30 הסניף בתפוסה חלקית וזה יתרון. הזמנתי חצי מסבחה חצי חומוס(22 שקלים). הגיעה מנה נדיבה יחסית וריח של "טריות" הכה באפי. המסבחה טעימה חמימה אבל לא משהו מאד יוצא דופן. החומוס חלק, לא רע ברם גם הפעם "שיגרתי". המנה עוטרה בפטרוזיליה וכמה גרגרים. סך הכל חוויה טובה וטעימה. הפליאה אותי המנה הנדיבה יחסית כי תכונה זאת לא תמיד נקשרה אצלי לאבו חסן…. התוספת היא טטבילה, רבעי בצל ופיתות בינוניות מהסוג ה"קרשי". עוד 8 שקלים לבקבוק סודה ויצאתי די מרוצה כי נוספה אופציה נוחה לחומוסיה נגישה. (כרוכב אופניים שרונה מאד נגישה לגבי)

השאר תגובה