חדש בבלוג

מסעדת אבו עלי, ירושלים

אבו עלי היא חומוסייה תת-קרקעית מיתולוגית, אחת הפופולריות ביותר במזרח ירושלים. אם כבר אכלתם בחומוסיות של העיר העתיקה אז אתם חייבים לעצמם ביקור גם באבו עלי שנמצאת במרחק שתי דקות הליכה ו-46 שנים בלבד מהחומה.

מסעדת אבו עלי
כתובת: סלאח א-דין 10, מזרח ירושלים
בעלים:
אבו טארק
שעות פתיחה:
7-15:00
טלפון: 02-6284569

4 גרגרים

סלאח א-דין הוא רחוב העסקים והמסחר המרכזי של מזרח ירושלים. הוא חוצה את שכונת באב א-זהרה צפונית לשער שכם ושער הפרחים וממשיך כל הדרך עד לשייח ג'ראח והמושבה האמריקאית.

במסגרת מאמצי איחוד-העיר, טרחה המדינה למקם בו את מבני משרד המשפטים ובית-המשפט המחוזי, אבל מעט ישראלים מגיעים אליו אם לשפוט לפי השלטים; בחלק המרכזי של הרחוב, השלטים היחידים בעברית שראינו הם של סניף בנק לאומי ושל מסעדת אבו עלי.

המסבחה של אבו עלי

המסבחה של אבו עלי. פשוטה וטעימה.

אבו עלי היא אחת החומוסיות הוותיקות בעיר, דור שלישי לכל הפחות של מכיני חומוס. הם מגישים חומוס, פול, מסבחה, פאטה וכדורי פלאפל קטנטנים, שאם יתמזל מזלכם לאכול אותם כשהם חמים, מצדיקים כשלעצמם את הביקור (אבל אל תבנו על זה אם אתם לא מגיעים בשעת צהריים מוקדמת).

חלק מקסמו של המקום טמון במיקום הלא-שגרתי שלו, בתוך מרתף רחב-ידיים שיש לרדת שני-תריסר מדרגות כדי להגיע אליו. את השלט הקטן מעל לדלת המובילה לשם אפשר להחמיץ בקלות – אבל כל עובר אורח יוכל להראות לכם את הדרך למקום, ויעשה זאת בחפץ לב.

מסעדת אבו עלי במבט מהרחוב

מסעדת אבו עלי במבט מרחוב סלאח א-דין. קל להחמיץ.

החומוס של אבו עלי שונה לא רק מרוב החומוס שתמצאו ברחבי הארץ, אלא גם מרוב החומוסיות הירושלמיות. הוא חלק יותר ומכיל יותר טחינה, ורק הטעם החמצמץ מזכיר שהוא ירושלמי.

כמעט לא מתובל, הוא מגיע במנות קטנטנות עם גרגרים, פטרוזיליה, טחינה ומעט שמן זית עדין, כשלצדו צלחת של רסק פלפלים חריפים, חמוצים, פרוסות עגבנייה ובצל, וערימה של כדורי פלאפל קטנטנים. המנות משביעות מכפי שהן נראות, למרות שהחומוס כשלעצמו לא מכביד.

החומוס של אבו עלי

החומוס של אבו עלי. קטנטן וכמעט לא מתובל, אבל טוב.

מנת המסבחה, שמזכירה קצת את זו של חומוס לינא (אחד המקומות היותר מוכרים ומוערכים בתוך העיר העתיקה), היא קצת יותר גדולה ולדעתי גם יותר מוצלחת, אבל ממשיכה את מגמת הפשטות. כך גם הגירסה המקומית לפאטה, שאבו עלי היא מהבודדות שמגישות אותה.

הטעמים עדינים, מתמזגים, לא דרמטיים. הם מתאימים לאווירה הנינוחה, ולקהל שלעיתים קרובות מורכב ממשפחות מקומיות. רבים מה"קבועים" יגידו לכם שזה החומוס הכי טוב בירושלים. אני לגמרי לא משוכנע בקביעה הזו, אבל אין ספק שזה מקום ששווה לאכול בו.

ואם נשאר לכם מקום לכנאפה, אז יש סניף של מחרום מנצרת במרחק של כ-20 מטרים מהחומוסייה. שאלו במקום, יסבירו לכם איך להגיע.

17 תגובות על מסעדת אבו עלי, ירושלים

  1. פאטה משובח ניתן למצוא לא הרחק גם אצל אנקל מוסטאש. נכנסים לשער הפרחים, פונים שמאלה כעבור חמישים מטר.

  2. איזה זכרונות…
    כשהגעתי ללמוד בירושלים באמצע שנות השמונים הכירו לי את המקום הזה, שהיה לפחות אז החומוס הכי טוב בירושלים ללא עוררין. כבר אז זה לא היה מקום ללכת אליו לבד, אבל אחרי פרוץ האינתיפדה כבר היה צריך לבוא בסד"כ מחלקתי.. העוינות של היושבים שם היתה ברורה. אני שמח לשמוע שאפשר לחזור לשם, חבל רק שאני מגיע לירושלים רק אם יש לי אורחים מחו"ל, וזו כבר בעיה אחרת.

  3. יש את חומוס ערפאת הוא החומוס הכי טוב בירושלים לדעתי חקרתי את זה לעומק

  4. מטעמי נוחות אני אוכל את רוב החומוס בעכראמווי (דקה מהרכבת הקלה בדרך לעבודה).
    מרחוב סאלאח אדין אני מדיר את רגלי כבר שנים לא סימפטי להגיע למקום ומקום בו איני חש רצוי איני רוצה להיות.

  5. יגאל גרינשטיין
    2 ביוני 2013 ב-09:26 //

    אחד החומוסים הטובים שאכלתי… עדין, טעים … מדהים. מי שאוהב חומוס כדאי שיגיע לאבו עלי… וייהנה !

  6. אורי – זו לא התחושה שאני קיבלתי כשהייתי שם בשבוע שעבר. היו תקופות פחות נעימות אבל עכשיו זה מרגיש אחרת.

  7. אולי אתה צודק אבל היו פעמים שהרגשתי לא רצוי במקומות שונים בירושלים. בתור ירושלמי הדבר חורה לי אבל זאת המציאות, אני אישית לא בא בגישה של "שיגידו תודה שאני נותן להם פרנסה" ואני גם לא מצפה לשירות חנפני כמו שישראלים רבים אהבו ואוהבים לקבל "מה בשבילך בעל הבית" (מזכיר לי את חמודי וחמודי של ארץ נהדרת) ולא שאני אומר שאתה חס וחלילה כן שוקי אבל זוהי תחושה סובייקטיבית שתלויה בתקופה במקום ובגישה.

  8. אלברט מתוך החומות
    7 ביוני 2013 ב-18:47 //

    דניאל, מה שאתה קורא חומוס ערפאת נקרא לדעתי חומוס נזמי. ערפאת מוזג את החומוס שם לכולם. ואכן הצדק איתך. אני, שאכלתי כבר בכל החומוסיות שבין החומות, מצאתי שחומוס נזמי הכי קולע לטעמי. עד היום אכלתי אצלו יותר מ150 מנות חומוס פול, וכשאני מסיים אני לוקח חומוס בקופסאות לבית.

  9. אלברט מתוך החומות
    7 ביוני 2013 ב-18:53 //

    שכחתי לכתוב שחומוס אבו עלי מעולה, עדין וחלק והוא שונה לגמרי מחומוס נזמי. לגבי שעות הפתיחה: אכן מ7 בבוקר אתה יכול לשבת ולצפות שם בטלוויזיה, אבל חומוס לא יבוא לפיך לפני 8 ורבע.

  10. יגאל גרינשטיין
    8 ביוני 2013 ב-18:10 //

    צודק, חומוס נזמי לא נופל מחומוס אבו עלי, קיים שוני אך כל אחד והטעם שאהוב עליו. אני אוהב את שניהם באותה מידה …. שבוע אני אצל נזמי ושבוע אצל אבו עלי…לאיזון, חמוסים מעולים שניהם !
    יגאל,

  11. ביקרתי בשבוע שעבר אצל אבו עלי במזרח ירושלים ( סאלח א דין 10 ) המסקנה
    שלי היא שאתם בבלוג הזה קצת מגזימים לגבי רמת החומוס ורמת השירות , המנות
    מוגשות בצלוחית קטנה ושטוחה בניגוד לתמונות שמוצגות בבלוג כאילו שהמנות
    מוגשות בצלחת גדולה עם עומק ועמוסת חומוס טחינה והמון שמן זית , בכלל גם
    הפיתות רגילות ואפילו מזלג לא מגישים לך , לסיכום לא היה משהו , לדעתי
    החומוסיה הכי איכותית ולארג'ית בישראל היא זאת של חומוס סעיד בעכו , חשוב
    להדגיש את הלארג'יות כי היום כל החומוסיות קמצניות להחריד

  12. שאלה רצינית ביותר לכל בעלי הדוקטורט בחומוס :

    האם בחומוסיות שמגישות חומוס טרי , כלומר חומוס שהוכן בחומוסיה עצמה מידי יום, משתמשים ב בי-קרבונט ( סודה לשתיה ) לצורך קיצור זמן הבישול וקבלת ריכוך טוב של גרגרי החומוס ??

    יש חומוסיות ביפו שאכלתי בהן הרבה פעמים ולדעתי הם כן משתמשים בסודה לשתיה לצורך ריכוך מהיר של גרגרי החומוס , למשל כמו החומוסיות של אבו-חסן או מרכז החומוס האסלי .

  13. המשך התגובה שלי ( התגובה פוצלה עקב בעיה באתר – כאשר התגובה ארוכה הכפתור "להגיב" מוסתר )

    יש עדות מסייעת של מומחה לדבר והוא לא אחר מאשר אבו-מראוון מיפו . היתה כתבה לא מזמן בוואינט והוא שם אישר את העובדה שלמעשה כל החומוסיות עושות שימוש ב בי-קרבונט . אגב צריך לשים לב לעובדה שקיצור זמן הבישול של הגרגרים חוסך בהוצאות על גז הבישול.

    לסיום שאלה : אחד מהמגיבים כאן באתר טען לגבי חומוסיית הסורים מכרם התימנים שהם מבשלים את גרגרי החומוס על פתיליה במשך כל הלילה. איך הוא הגיע למסקנה חד משמעית כזאת ?

  14. לדעתי כולן משתמשות בסודה לשתיה וגם אני משתמש.אין מצב להגיע לגרגרים רכים באמת, ללא סודה לשתיה,אפילו בבישול של שעות.

  15. למישהו יש מושג איך מבשלים את הגרגרים לכדי נימוחות כזו שהם ממש מתפוצצים כמו בתמונות פה למעלה מחומוסיית אבו עלי?

  16. רוצים לדעת יותר מזה….
    בעכרמאווי ראיתי איך הוא מוציא חומוס מבושל קפוא ומפשיר בסיר עם קצת מים מהקומקום – ועדיין החומוס מעולה!!!

  17. ביקרתי באבו עלי אתמול. מאוד לא סימפטי להגיע לשם ועוד יותר להיכנס למרתף. המקום היה מפוצץ בשעה 11 בבוקר של שבת. 99% ערבים (חלקם עם כאפיות) ונשים עם מטפחות ראש. ה1% הנותר היה אני ובני בן ה11….דיברנו באנגלית ואמרתי למלצר שאני מקליפורניה….

    הממצאים:

    1. החומוס היה חמצמץ ומעט מחוספס (לא קרמי ולא גרגרי)
    2. הפאטה היתה דייסתית, מאחר שזו פעם ראשונה עבורי יתכן וכך זה אמור להיות. דרך אגב שאלתי – לא משתמשים בפאטה שעשויה ע"י פלסטיניים עם יוגורט, אלא עם מיי הבישול של החומוס. את הפיתה לא קולים. הרעיון הוא להשתמש בפיתות של אתמול.

    השרות היה מהיר ויעיל. המלצר חביב לאורחים מקליפורניה. וכן אני מוצא טעם לפגם שאני צריך להתחזות לתייר. פעם אחרונה שזה קורה….לא שווה את זה.

    לאחר שעד כה דגמתי את:
    לינא, עכראמאווי,אבו טאהר, אבו שוקרי, אבו עלי – עדיין לטעמי לינא הטעימה מכולם. נשאר לנסות לפחות את נזמי.

    מה שכן בדרך לאבו עלי ניסיתי את המיצים של אל-ארז – גם השקדים וגם התמרהינדי מאוד טעימים, למרות המחיר של 8 ש"ח לכוס חד פעמית קטנה.

השאר תגובה