חדש בבלוג

תחנת תרבות: סחוג אדום של זהבי

הסחוג האדום הפך בן לוויה כמעט מובן מאליו לחומוס ומסתבר שלא רק אצלנו. מכל הסחוגים האדומים, זה של מפעל זהבי-הכרם הוא היחיד שצפה מהצד במהפכה הקולינרית שעברה על ישראל, ושרד כדי לספר.

הסחוג האדום, אפילו יותר מאחיו הירוק, הוא נוקאאוט תימני. יש לו אמנם קרובי משפחה כאלו ואחרים במדינות ערב וצפון אפריקה – רובם, אגב, פחות חריפים ממנו – אבל הגירסה התימנית לממרח הפלפלים החריפים מושלת בכיפה. היא לא רק זו שהכי תפסה את הטעם הישראלי אלא גם את הפלסטיני, מסתבר.

אחד המגזרים בהם זכה הסחוג האדום לפופולריות הכי גדולה הוא המגזר הערבי, כולל תושבי הגדה. לאחרונה, כיכב "סחוג זהבי" ברשימת החרם הפלסטינית על מוצרים ישראליים, והיה גם אחד המוצרים המעטים שנתפסו במכולות בגדה, למרות האיסור.

למי שלא מכיר נדרש כאן הסבר. כיום, סחוג הוא מאכל כה נפוץ ומקובל ובכל סופר אפשר אחד מחצי תריסר מוצרי סחוג של מצונן בקופסא, של צבר או שטראוס או אחת המתחרות הקטנות שלהן. אבל אף אוהב סחוג אמיתי לא יוותר על הזהבי שלו (להוציא אולי אלה שיש להם סבתא תימניה בהישג יד).

קשה לי לשחזר את הפעם הראשונה בה טעמתי מהסחוג האדום של "זחוק זהבי הכרם" (או "זהבי", בקיצור). הוא כאילו היה שם תמיד, בפינת המקרר – בין אם מקרר נירוסטה ישן ואפלולי בחנות מכולת זערורית ומתפוררת, או אחד ממקררי הענק המוארים ניאון בסופרים השכונתיים שכבשו את העיר. כאילו תמיד.

מה שלא רחוק כל-כך מהמציאות. צנצנות הסחוג הקטנות של זהבי עלו על מדפי המקררים לראשונה בשנת 1968. על המדף היו אז מוצרים מעטים, שרובם לא שרדו עד ימינו – כמו בקבוקי המשקה של טמפו, גבינת סביון של תנובה, לבנייה ובקבוקי חלב עשויים זכוכית. סחוג זהבי עוד כאן, ולהוציא העיצוב המחודש שקיבל לפני מספר שנים, כנראה שלא השתנה הרבה.

6 תגובות על תחנת תרבות: סחוג אדום של זהבי

  1. חשוב לציין שיש עם המכסה הלבן בחריפות מעודנת וזו החביבה עלי ,ויש עם המכסה האדום שחריף אש כך שאתה כבר לא יודע אם אתה בחומוסיה או בסושיה.

  2. ואיפה המרשם לסחוג-אדום ?

  3. כל מילה בסלע. סחוג זהבי הוא האולטימטיבי והיצרניות הגדולות לא מדגדגות לא את הרגליים (בדומה לשוקולד "השחר", אגב). לא אשכח איך כתלמיד כיתה א' אימא שלחה אותי לבי"ס עם כריך גבינה לבנה וסחוג, מה שבתורו הביא אותה לבי"ס, לשיחה עם היועצת, כי "הסחוג עושה אותי עצבני". אין כמו בת-ים מודל 84'.

  4. אני מתנגד חריף לחריפות של החריף הזה. האולטימטיבי : צרור כוסברה, שני שיני שום, לימון,מלח,כמון מעט, פלפל אדום+פלפל ירוק, ולבלנדר. תוספת לימון במידה וזה חריף מדי. אסור להחזיק במקרר מעבר לשבוע ימים.
    הכי כיף לעשות זאת בתוך מכתש לאחר שקוצצים את הכוסברה ורק אז להכניס לבלנדר.
    *היתרון בכל זה שאין כמויות משמרי המזון שיש בחריף הזה.

  5. יוסי אסולין
    10 בפברואר 2012 ב-16:05 //

    כל הכבוד טעים טעים טעים !!!
    זה לא משנה איזה ירוק . אדום. חילבה. שום .

  6. אני מחפש מתכון טוב לסחוג אדום כמו בחומוסיות.
    אם מוסיפים כוסברה זה יוצא ירוק ולכן לא נראה לי שזה הכיוון.
    האם צריך להוסיף פלפל אדום (לא חריף) בנוסף לחריפים?
    האם הפלפלים האדומים צריכים להיות מושרים, מיובשים? ומה הסוג הכי טוב.
    תודה רבה, אתר מדהים!

השאר תגובה