חדש בבלוג

החומוס של פדינגטון

ליד תחנת פדינגטון בלונדון (כן, זו של הדב) יש מסעדה תימנית שמגישה חומוס עם לאפות (או אולי סלוף?). איתי, ירושלמי שהתרחק קצת מהבית, ביקר וחזר לספר.

Queen of Sheba
3-4 Bouverie Pl, London W2 1RE (*)
+44 20 7402 6667
3 גרגרים

המסעדה התימנית "מלכת סבא" או Queen of Sheba שוכנת ברחוב צדדי במרכז לונדון, כחמש דקות הליכה מתחנת הרכבת פדינגטון. גיליתי אותה במקרה כשחיפשתי משהו קטן לאכול לפני הטיסה הביתה וניסיתי להימנע מרשתות קפה ומזון מהיר.


View Larger Map

כל הסועדים במלכת שבא דיברו ערבית, ולכן שיערתי שאזכה לחוויה אותנטית (או שפעילי אל-קאעידה בלונדון יחטפו אותי, אבל גם זו חוויה אותנטית).

כיאה לחומוסאי בניכר, הזמנתי חומוס עם בשר כבש, ולא סירבתי להצעה ללחם בצד.

הלחם התגלה כלאפה "עיש תנור" ענקית ולוהטת, שאותה מכינים בתנור מיוחד מול עיני הסועדים (הירושלמים שביניכם יכולים ליהנות ממטעם דומה אצל האופה ברחוב אגריפס, מתחת ל"סטקיית חצות").

החומוס לעומת זאת היה מיניאטורי בגודלו (גם החומוס וגם הבשר). טעים אבל ממש לא משביע רעבים. אם נגזר עליכם לשהות בלונדון, אפשר לנסות. אם לא – חכו לארץ.

4.5 פאונד לחומוס עם בשר (3.5 בלי), 1.5 פאונד לעיש תנור.

(*) הערה: בחלק מאתרי המידע על לונדון בהם מוזכרת מסעדה בכתובת הזו ישנו קישור לאתר של מסעדה באותו שם אך בכתובת אחרת, שהיא בכלל מסעדה אתיופית.

7 תגובות על החומוס של פדינגטון

  1. מן הסתם הכוונה ל"מלכת שבא".
    גם בסטקייה כשרה בגולדרס גרין המחיר היה גבוה, וכל פיתה נוספת – עוד פאונד!

  2. התרגום הוא מלכת שבא ולא סבא
    ביקורת נחמדה

  3. יפית, לקחת לי את המילים מהפה… הבחור אומר שהוא ירושלמי אבל אולי הוא בעצם מבאר סבע
    (^_^) 
    בכל מקרה, תודה לאיתי על הדיווח והביקורת המפורטת והמשך ניגוב (חומוס….) נעים.
    אגב, אם מדברים על חומוס במרחקים, ביום ראשון הכנתי חומוס, כאן, בטוקיו, ויצא ממש טוב (לעניות דעתי).
    ועוד, בשבת גם מצאתי בשוק של Ueno מקום שבו אפשר לקנות גרגרי חומוס (מיובאים מארה"ב) .אם תצטרכו רק שאלו ואשמח להנחותכם לחנות. אגב, החנות היא די ותיקה ומוכרת את גרגרי החומוס כמו גם את שאר הקטניות מדוּדים בליטר (!!) במקום בגרמים או ק"ג, כפי שהיה נהוג כאן בעבר. קניתי ליטר גרגרים וזה שקל כ-800 גר'.
    לך תבין את היפנים.

  4. קיפקיפ – איפה המקום של גרגירי החומוס? במקרה גם מצאת בטוקיו מקום לקנות טחינה גולמית??

    תודה רבה על הדו"ח!! מרחק 5 דקות הליכה מביתי וייבדק בקרוב מאוד!

  5. תודה למגיבים.

    הציפייה לעברת את השם לא מובנת לי.

    אילו המסעדה היתה ישראלית היא היתה נקראת מלכת שבא. אבל זו מסעדה תימנית-ערבית ולכן קראתי לה בשמה האמיתי בעיני בעליה – מלכת סבא (ראו על הגגון הסגול בתמונה) שאותו הם תרגמו לאנגלית.

    האם לדעתכם ב-2006 היה על העיתונות לכתוב "מסתבר שצה"ל לא באמת כבש את 'בת הגבעה' "?
    en.wikipedia.org/wiki/Battle_of_Bint_Jbeil

  6. שוקי, לעניין הכותרת – אני יודע מהו סלוף ומהו עשתנור.

    לירושלמים או לתיירי מבחוץ שבאים למחנה יהודה –
    העש תנור במלכת סבא היה דומה למוצר האלוהי של פואד שמוזכר פה
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3872472,00.html

  7. long time reader, first time writer...
    17 בפברואר 2011 ב-18:31 //

    בjewish community center אשר בUeno, ניתן לדעתי לקנות טחינה גולמית מהארץ (וגם במבה, שקדי מרק, קפה עם הל ושאר 'ירקות'), בנוסף אתרים רבים (יתכן שגם קוסקו ביוקוהאמה?) מוכרים טחינה גולמית (בד"כ אמריקאית) במחירים סבירים – חיפוש מהיר בגוגל ימצא לך מה שתרצה וברוב המקרים אפילו לא צריכים לדעת יפנית…

    כמו כן, אולי שווה לבקר ב'שמיים' שבIkebukuru, אני מניח שגם להם יהיו עצות טובות…

    בשביל גמל, יונה, הנסיך ואל-ארז – צריך חברים טובים בארץ… 😛

השאר תגובה