חדש בבלוג

כן, גם מחירי החומוס מנופחים

רגע לפני צעדת המיליון לצדק חברתי, קצת נתונים על חומוס וטחינה שמראים שהחזירות באמת הגיעה לכל מקום. אין לחומוסאים מה לחפש הערב בבית – צאו לרחובות.

צעדת המיליון

מערכת בלוג החומוס הייתה עסוקה מאד במחאה במהלך השבועות האחרונים. עד כדי כך ששכחנו למחות על מה שהכי קרוב ללבנו ולכרסנו – ניפוח מחירי החומוס.

האמת צריכה להיאמר, שלמרות כל הגורמים האובייקטיביים חומוס הוא עדיין אחד המאכלים הזולים שאפשר לאכול בחוץ. אפילו בעידן המטורף בו אנחנו חיים עדיין אפשר למצוא חומוסיות (בעיקר בישובים המרוחקים או בעיר העתיקה בירושלים) שתוכלו לצאת מהן שבעים בתמורה לסכום שלא עולה על 15 שקלים.

אבל הקרטלים וניפוח המחירים קיימים גם בתחום הזה. כבר לפני שלוש שנים סיפרנו כאן ("משבר המזון ומחירי החומוס") על השימוש הנלוז שעושים יצרנים ומשווקים של טחינה גולמית וחומוס בקופסא בעליית מחירי השומשום כדי ליקר את המוצרים שלהם, והמצב לא השתפר הרבה.

ב-2008, אחרי שמחירי הטחינה הגולמית זינקו בעשרות אחוזים ונשקו כבר ל-20 שקלים לחצי ק"ג, הפתיע יצרן אחד ("הנסיך" מעילבן) כששבר את השוק והוכיח שאפשר להגיע כמעט לחצי המחיר ועדיין להרוויח. מזכיר קצת את סיפור שקיות החלב שעלה לכותרות לאחרונה.

רק כדי לסבר את האוזן, יצרני החומוס בקופסא משלמים על הטחינה הגולמית שלהם באופן מסורתי 5-7 ש"ח לק"ג בממוצע. בקופסת חומוס במשקל 500 גרם שמכילה 15-20 אחוז טחינה (וברובן יש פחות), הטחינה בכל מקרה תורמת פחות משקל אחד למחיר – וזהו המרכיב הכי יקר.

לשם השוואה, במנת חומוס שאתם אוכלים בחומוסייה הטחינה אחראית ל-2-4 ש"ח מהמחיר. באופן כללי, לחומוסיות יש הרבה יותר הוצאות והן משלמות הרבה יותר על כל דבר, לכן למרות שצלחת ובה 200-250 גרם חומוס טרי עולה בדרך-כלל יותר מקופסת חומוס משומר של חצי ק"ג, בסופו של דבר מתח הרווחים של החומוסיה נמוך יותר (תחשבו על שמן הזית, הפיתות, הארנונה וכו').

התייקרות החומוס ומה היא אומרת

בדיקת כלכליסט מצאה, בין השאר, שמחירי החומוס בצלחת התייקרו בעשור האחרון בכ-50 אחוז. לא בטוח אם הצליחו לנטרל את ההשפעה של פריחת החומוסיות בערים הגדולות, אבל אין ספק שעלייה אכן הייתה.

לא מצאנו נתון דומה לגבי חומוס בקופסא, אבל בידיעה מהזמן האחרון מדווח ynet שגם בסלטי צבר הלכו על השיטה המוכרת: "אריזה קטנה – מחיר גבוה". כלומר, במקום לשנות את מחיר המוצר מצמצמים את הנפח שלו.

צבר היא ממש לא היחידה ובטח גם לא הגרועה ביותר מהבחינה הזו – חבל רק שהתגובה שלהם ל-ynet הייתה שהמחיר הגבוה הוא תוצאה של "מתכונים ותוספות ייחודיים ויקרים".

לא בטוח, אגב, שצבר (ושאר היצרנים) הם אלו שגוזרים את הקופון הגדול. יכול להיות בהחלט שאלו רשתות השיווק, למשל. אבל בשורה התחתונה, אם אפשר למכור ק"ג חומוס בקופסא ב-12 שקלים, אז קשה לחשוב על שינוי במתכון שיביא את המחיר ל-16.99 ש"ח ל-400 גרם.

זה די מקובל לארוז ולמתג מחדש מוצר כדי להפנות אותו לשוק שונה ולתמחר אותו אחרת. רוב האנשים גם יסכימו שזה בסך-הכל לגיטימי – בעיקר אם ממשיכים למכור את המוצר הבסיסי במחיר הזול. זה מהמקרים שבהם אולי כנות הייתה מתאימה יותר.

החומוס דורש צדק חברתי

כשתנובה הכריזה מלחמה על החומוס ב-2006, התייחסנו לזה בהומור. אבל בכל צחוק יש שמץ רצינות, וחמש שנים אחרי הסיפור ההוא נראה מאד סמלי ומשתבץ בתוך תמונה רחבה יותר.

במשך שנים, ביטלנו בבוז את מאות הכתבות בהן הסבירו לנו מדוע מוצרי חלב הם הדבר הכי בריא בעולם, ומדוע חומוס הוא משמין ומלא קוליפורמים. העיקר שנשלם 8 שקלים על קוטג', שמהם יגיעו לבעל הפרה 30 אגורות.

מנגד, יח"צנים חמושים בתזונאיות-מטעם ורופאים-בשקל, ניהלו מעל ראשינו מלחמות של דיסאינפורמציה – ילדים אלרגיים לטחינה; חומוס (תמונה של חומוס אחלה בצד) הוא מקור טוב לסידן; לא! חלב הוא המקור הכי הטוב לסידן; לערבים יש קוליפורמים בחומוס; חומוס מיקי לא בריא; חומוס מיקי הכי בריא; בטחינה משכם יש חומר מסרטן; שמן זית עם iso3000 יותר טוב – באמת, רק כמה דוגמאות.

אז לא, החומוס הוא לא הסיבה לצאת מהבית (הוא הסיבה לחיות אבל זה לא קשור). אבל תת-התרבות החומוסאית, שעיקרה פשטות, שיתוף ואהבת-אדם, היא אנטיתזה לכל מה שרע במדינה שלנו. לכן, לדעתי, מקומו הטבעי של כל חומוסאי הערב הוא ברחוב.

9 תגובות על כן, גם מחירי החומוס מנופחים

  1. חייב לתקן דבר אחד. טחינה עולה היום לספקים הגדולים כ10 שח לקילו.
    כך שחומוס עדין נמכר במחיר סביר לעומת שאר מוצרי המזון

  2. רון ינאי
    3 בספטמבר 2011 ב-17:50 //

    טחינה היונה 25 ש"ח שקל אריזה 900 גר' במכולת על ידי.

  3. חשבתי לאחרונה על מחיר החומוס ה"עממי".
    למעלה מ-20 שקלים בבהדונס באבן גבירול (חומוס טעים, פתוחים 24 שעות – מעולה לארוחות שחיתות לייליות), החומוס ה"ביתי" שלי.

  4. רינת כהן
    4 בספטמבר 2011 ב-19:58 //

    ברור… הרי כ"כ מתאים לארצנו הקטנטונת: גם לגבות מחיר יקר, ובתמורה מה אנחנו מקבלים? חומוס שמלא בחומרים משמרים/מייצבים, שומנים למיניהם ומה לא?.. לכן חשוב לחזור להכנה הבייתית שאין לה תחליף. ועוד יותר כשיש מוצרים שעוזרים להכנת חומוס בריא, כמו החומוס הגולמי של יכין. שבוע שעבר ניסיתי אותו והיה מצויין.

  5. והחומוס הגולמי של יכין זול?זו הכנה ביתית?הכנה ביתית זולה ובריאה מתחילה מהשריית הגרגרים.יכין אלק.

  6. אולי משלמים על מוצר אבל מקבלים מוצר ששומר על הערכים התזונתיים שלו ולא כמו החומוסים הקנויים שמלבד שומן וחומרים משמרים כמעט ואין בהם כלום…..הלוואי והיה לי את הזמן או את הכוח להכין לבד עם ילדה בת שנתיים ועבודה במשרה מלאה..בכל אופן, בשבילי (ובשביל המשפחה שלי…) זה פתרון מעולה אבל אם יש לך את הזמן בורכת…

  7. בטח שהחזירות הסוציאליסטית חדרה לתחום החומוס. הרי כל החקלאות נשלטת ביד רמה ע"י מועצת מגדלי הירקות ו-"ועדות" אחרות. הם אלה שמקצים שטח לחקלאי (הרי לא ייתכן שאדמתו תהייה אדמתו הפרטית! זה נגד רצון העם!). הם אלו שאומרים לו מה וכמה לגדל ומגדירים בכמה הוא ימכור ולמי. למעשה אין עניין של שוק. יכול להיות שתחינה טובה משתלם יותר לייבא או ההיפך. אבל לעולם לא נדע משום שכדי לייבא שומשום צריך אישור של שר.
    אז ממש לא פלא שהחומוס יקר. הרי על כל העם לממן עסקים כדי שחס וחלילה לא יצטרכו להחליף מקצוע.
    אם בחרנו בדרך הסוציאליזם אז למה לבכות על מחירים גבוהים?
    אם אנחנו רוצים מחירים זולים ויצרנים יעילים ומתחרים אז עלינו לרדת מעץ הסוציאליזם החזירי ולהתחיל להכניס קצת חופש לחומוס.

  8. מתסכל מאוד שגם בחומוס עושים עלינו קופה. אני לא צורך קוטג' בכל מקרה כי אני טבעוני, והפסקתי לצרוך חומוס תעשייתי מזמן בגלל הטעם הירוד שלו והזבל שמכניסים לו פנימה, ואני מרשה לעצמי במקום זה ללכת לחומוסיה פעם-פעמיים בשבוע ולקבל את הדבר האמיתי. כמות הדיסאינפורמציה התזונתית שיש בארץ לגבי אוכל מדהימה, במיוחד השיווק האגרסיבי של תעשיית החלב והבשר. אז מה הפלא שאנשים מזדעזעים לשמוע שאני טבעוני ומסרבים להאמין שבדיקות הדם שלי מראות שאני בריא לגמרי. don't believe the hype.

  9. בוריס, מה שאתה אומר חצי נכון. קודם כל, אין שום קשר בין סוציאליזם לבין קרטלים וקבוצות לחץ ואפילו לא למכסי מגן. תסתכל על התירס בארה"ב – אתה לא באמת חושב שארה"ב היא מדינה סוציאליסטית, נכון? מעבר לזה, מחיר חומרי הגלם הוא מרכיב משני גם במחיר החומוס וגם במחירים של מוצרים אחרים. והיעדר התחרות מאפיין לא רק את המגזר החקלאי אלא גם את רשתות השיווק ויצרני המזון.

השאר תגובה