חדש בבלוג

הסיבירי שעושה מג'דרה בלוינסקי

מאה מטרים מערבית לפינת לוינסקי ונחלת בנימין, תמצאו את גורמה-הפועלים החדש "המקום של מארק". מקום קטן שעושה אוכל בשרי עממי בסטנדרטים של מסעדת יוקרה ובמחירים של שוק.

המקום של מארק
לוינסקי 39 (פינת המשביר), תל-אביב
א-ה' 10-18:00
אין תעודה אבל כשר

עדכון: המקום נסגר, אבל מארק ממשיך להכין אוכל 

את מארק (כמו די הרבה אנשים כשחושבים על זה), פגשנו לראשונה בקפה קאימאק בשוק לוינסקי. איש שיחה נעים, חייכן, שניכר מדבריו שהוא איש העולם הגדול. בחור מלא הפתעות. אחת מהן הייתה מסעדה קטנה בהמשך הרחוב, שמאוחר יותר היה מי שכינה אותה "גירסה בשרית לקאימאק" (הצמחונית), שזה כמעט קולע.

צלחת סלטים וחמוצים אצל מארק.

צלחת סלטים וחמוצים אצל מארק. טיפ: הכרוב הברקה.

מארק נולד ב-1974 בעיר טומסק שבסיביר, ועלה ארצה בתחילת שנות התשעים. אז באופן עקרוני הוא גר כאן רוב חייו. מעשית, היו שנים שבהן טייל בחו"ל יותר מאשר גר כאן.

בכל מקום אליו הגיע ומגיע, הוא מתוודה, הוא אוכל את האוכל הכי טוב שהוא יכול, בלי חשבון.

בין לבין, הוא הספיק לעבוד בהרבה מטבחים של בתי אוכל נחשבים (רשימה חלקית: רושפלד, הרברט סמואל, חדר אוכל, לה סנטרל, קפה לולו, טצה דורו). עבד קשה במשך הרבה שנים, עד שיכול היה להרשות לעצמו לפתוח מקום משלו, ובדרך שלו.

אוכל שלא דומה לכלום

המקום קטן, אבל אסתטי, נקי וחמים. מקום נהדר למצוא בו מפלט ממזג-אוויר מזופת של חורף, וכששמשי כיף לשבת בחוץ. עיצוב הרטרו הנוסטלגי של המקום יכול להיות (ואולי יהיה) נושא לפוסט אחר, והוא כולל גם ברזי גזוז, עם סירופ ו-Refill.

המנות של מארק משתנות מיום ליום, אבל בדרך-כלל תמצאו אצלו בכל נקודה בזמן הרבה סלטים, כמה מרקים, תבשילים, ממולאים ותוספות, וכמה מנות בשריות. רוב המנות טובות או טובות מאד, נדיבות ומגיעות מהר. נפשט: בואו רעבים.

"איזה אוכל אתה עושה בעצם", אני שואל את מארק, מלווה את עצמי בצלילי פצפוץ נעימים (תוצאה של לעיסת סלט הכרוב המשובח שלו, המתובל בשמיר וזרעי שומר). תוך כדי, אני מגניב שוב מזלג למג'דרה המבושמת ומגשש ביד השנייה אל קערית החומוס, כמעט הופך אותה על החמוצים.

"אני עושה מה שטעים לי", מארק עונה. "עושה מה שטעים לי ובדיוק כמו שאני רוצה, בלי להתפשר ובלי לחסוך".

ה"איך שהוא רוצה" אומר, בגדול, שימוש בחומרי גלם איכותיים והכנה מאד מוקפדת, אבל בלי שמץ של פוזה. הוא מכין מנות עממיות ומתמחר אותן די בזול (בארוחה משביעה ביותר לשניים לא תעברו את ה-100 ש"ח), ופשוט עושה את זה טוב. טוב, ואחרת.

"זה התיבול", הוא מסביר. "ברוסיה אין הרבה תבלינים. כאן יש שפע גדול, ואפשר לעשות איתו הרבה דברים. אני מנסה לעשות מנות כפי שאני חושב שצריך לעשות אותן. הבסיס דומה, אבל בכל מנה פה יש גם קצת מהטעם האישי שלי".

לא בשביל החומוס

דווקא את החומוס, מכל הדברים, הוא לא מכין בעצמו ("מישהו מכין לי"). אבל הדבר הראשון שטעמנו אצלו הייתה טחינה – ולאנשים שמכינים טחינה כמו שצריך אנחנו נוהגים להתייחס ברצינות.

"אני לא פריק של חומוס", מארק מתוודה. "אם כבר חומוס, אז אני מעדיף את אשכרה על אבו חסן". לגיטימי, אנחנו אומרים. יש אסכולה כזו. החומוס שהוא מגיש כתוספת, בהתאם, הוא מז'אנר היציקה, ולא רע כשלעצמו אם אתם בעניין. רק תשתדלו לא להתמלא לפני שהאוכל מגיע.

את מנות הבשר (שניצל, "מעורב", מוסקה, סטייק, קבב, ממולאים וכיו"ב) תקבלו עם תוספות מגוונות – תבשילי ירקות, אורז, פולנטה, תפוחי אדמה בתנור, ירקות צלויים (אל תוותרו על העגבניות עם הבצל) והסלטים. טיפ: הכבד הקצוץ – פיצוץ.

בקיצור: אם הגעתם לסביבה ואתם רעבים, זו אחת הבחירות המוצלחות – שזה לא טריוויאלי כשמדובר בשוק לוינסקי.

3 תגובות על הסיבירי שעושה מג'דרה בלוינסקי

  1. u all should mark great mark

  2. אוכל מצויין. מומלץ בחום.

  3. נשמע טעים ומיוחד

השאר תגובה