חדש בבלוג

אנשים שלא אוהבים חומוס

כן, זה מצער, מכמיר, מטריד, צובט בלב, ואפילו מעצבן לפעמים – אבל זו גם עובדה שאין להכחישה: יש אנשים שלא אוהבים חומוס.

אני נוהג להסביר לאנשים כאלה שזה לא שהם לא אוהבים חומוס – הם פשוט לא פגשו בחומוס הנכון (או כמו שאלון גולד היה מציג את זה מן הסתם: "זה לא שהם לא אוהבים חומוס, הם פשוט מעדיפים פלאפל"). אני מנסה לחקור אותם, לשאול איפה יצא להם לאכול חומוס ומה בדיוק גרם להם לחשוב שזה לא בשבילם. אומר להם שחומוס אחד לא דומה לרעהו, ואם הם לא אהבו את זה של אשכרה זו לא סיבה שלא ינסו את זה של אבו חסן.

יש, למשל, אנשים שטוענים שחומוס "כבד להם מדי", ואז מייד אני נוקב ברשימה של חומוסיות שהחומוס שלהן קליל כנוצה, ושואל – את זה ניסית? את ההוא טעמת? "כל אחד והחומוס שלו", אני משדל אותם.

יש לי גם הרבה סיפורי הצלחה, בראשם זה של זוגתי הקרניבורית שכבר שנתיים אוכלת חומוס (וצלעות כבש או לבבות) בכל שישי, למרות שטענה בתוקף ש"חומוס לא עושה לה את זה". שלא נגעה בפול עד שטעמה את המחלוטה של סעיד, ומאז היא לא יכולה להפסיק. אבל יש אנשים עקשנים.

מדי פעם פונים אליי אנשים נואשים ומספרים לי במבוכה גדולה על בת זוגם או חברם הטוב, או מתוודים על כך שהם עצמם – למרות שהם רוצים בכך בכל לבם – פשוט לא מתחברים. אני מספר להם על חברי מישל, שבמשך 25 שנים מאז עלה ארצה אכל חומוס לכל היותר פעמיים, וכבר שנה שהוא לא מפסיק לטחון מסבחה. "אפשר להירפא מזה", אני מסביר להם בעצב, "זה נרכש". ולעצמי אני מוסיף בשקט: "איזה מסכן…".

7 תגובות על אנשים שלא אוהבים חומוס

  1. הילד הבכור שלי, בן 7 וקצת, לא אוהב חומוס בכלל. מה לא עשיתי – לקחתי אותו לכל מיני מקומות, רקחתי סוגי חומוס שונים והילד עומד במריו וטוען שזה מגעיל.
    רק לאחרונה הוא התוודה שהוא אוהב חומוס אבל רק קנוי בקופסא מהסופר. אין לי מושג מאיפה הוא מכיר את זה כי הדברים האלו לא נכנסים הביתה.

    לאן להוליך את הבושה? יש משהו לעשות או פשוט לחכות, כמו שאשתי אומרת?

  2. כתבתי לך במייל כבר מזמן משהו על הנושא שרן כתב עליו למעלה ולא הגבת.
    ילדים וחומוס זה נושא שזועק לטיפול באתר!

  3. למעשה, חשבתי להציע לך לפרסם כאן את מה שסיפרת לי באימייל (טרם הספיקותי וכאלה).

  4. כותרת המייל היתה "פוסט אורח" – כלומר אני הצעתי את זה לך קודם.

  5. האמת שבאמת יותר עצוב כשמישהו אומר לך שהוא מעדיף את החומוס "אחלה"/"צבר". רק לשמוע אנשים מדברים על איזה מהם עדיף צורם באזניים. הפיתרון במקרים רבים כאלו ברוב המקרים מסתכם בעטימת אזניים ושכנוע עצמי "זה אוכל אחר, זה לא חומוס בכלל". ואם שואלים אותי אני מסביר בנימוס "אתה לא אוהב חומוס אתה אוהב את הדבר הזה ש"אחלה" קוראים לו חומוס".

  6. איתי – אוקיי, אז ההצעה התקבלה. בקרוב.

  7. ירדן – אכן, צרה צרורה.

השאר תגובה