חדש בבלוג

על מסעדות פועלים בכלל, ומשה באופן ספציפי

מסעדות הפועלים של פעם הן כבר חיה נכחדת. יש פחות ופחות מהן, בוודאי בתל-אביב. המקום של משה הוא שמורת טבע שאפשר למצוא בה, גם היום, אותם עיתונים מוכתמים ותבשילי עגבניות ומחירים מגוחכים בעליל, להתפוצץ מרוב אוכל ולהתרפק על הנוסטלגיה.

משה
המסגר 13, תל-אביב

אנחנו חיים בעולם אכזר. כזה שבו יש פטה כבד אווז תחת כל עץ רענן ואילו ז'אנר מסעדות הפועלים הולך ונכחד. מה שמכונה היום לפעמים בטעות "מסעדת פועלים", הם בעיקר מקומות שאפשר לאכול בהם שניצלים חיוורים מבשר הודו סולייתי, עם צ'יפס חיוור וחומוס אחלה, ולעיתים כל מיני פתיתים דביקים או ירקות מכובסים ברוטב לא ברור.

כמה מהחוויות הקולינריות הכי טובות שאני נוצר עימי, הן ממסעדות פועלים, ובמיוחד ממסעדת תמר מרחוב מיקוניס בתל-אביב. ימי גדולתה הסתיימו איפשהו בשנות התשעים, אבל לפני כן היא הייתה אחת מפניני המזון של המזרח התיכון במשך הרבה שנים. יכולת למצוא שם תמיד מעדנים עשויים ביד אמן – צלי בקר ופרגיות ממולאות ותבשילי פול ושעועית ולוביה וכל מיני מינים של אורז ותפוחי אדמה וממולאים ופלאפל מצרי וחומוס והרבה סלטים. הכל היה מצויין.

משה, המסגר 13 תל-אביב.

ההתחלה אצל משה, ברחוב המסגר 13, הייתה הרבה פחות מבטיחה. כשפתח את המקום ב-1997, הוא הכין את האוכל בהרבה מאד התלהבות אבל עם מעט ניסיון. הייתי הולך לשם מדי פעם עם חברי הטוב ספי, שנהנה בעיקר מהנדיבות המופלגת של משה – בעל הבית – שנהנה להעמיס על ה"מגש" (כמו צלחת רק גדול יותר) הרבה מכפי שיכולת לאכול בארוחה אחת וגובה מחירי הפסד.

ספי, בחור גדול, אהב את האתגר. ושנינו אהבנו את הפשטות והידידותיות, ואת האהבה האמיתית לאוכל של משה, שהבישולים שלו רק הלכו והשתפרו. חוץ מזה שעבדנו ליד.

עברו כמה שנים טובות מאז שהייתי שם לאחרונה ועד שביקרתי שם אתמול. המקום – למרות שגדל – עדיין מאד לא מרשים. נוספו כמה עובדים והקליינטורה התבססה, אבל עדיין מורכבת מהתערובת המוזרה הזו של נהגי מוניות ומוסכניקים, אנשי הייטק ועובדי משרד, עוברי אורח שנקלעו למקום במקרה ואנשים שכיוונו את מסלולם במיוחד.

מגש אופייני אצל משה.

האוכל עדיין בסיסי ופשוט, אבל טעים וזול (קשה לשלם שם יותר מ-30 שקלים על ארוחה). שוקי עוף צלויים, צלי בקר בעגבניות, תפוחי-אדמה שחומים היטב וגם שניצלים וחזה עוף ושווארמה, ותבשיל שעועית שמוגש על אורז לבן ועוד כהנה וכהנה תוספות.

אני אפילו לא יודע איך קוראים למקום. בעבר קראו לו "מסעדת צור" והיום יש שלט קטן שאומר "לב העיר", אבל אני מנחש שאף אחד מהאנשים שאוכלים אצל משה היום לא מכיר את השמות האלה. אני מנחש שכמו ספי וכמוני, הם קוראים למקום "משה", כמו בעל הבית החייכן והנדיב, שממשיך להעמיס מגשים בכמויות בלתי אפשריות של אוכל גם היום.

את החומוס, שביקשתי רק כתוספת, הגיש לי משה בצלוחית קטנה עמוס בגרגרים וברוטב פלפל חריף. לו הייתי יודע אולי הייתי מוותר על כל השאר, כי נראה שהחומוס השביח עם השנים והוא עומד לגמרי בזכות עצמו (13 ש"ח לצלחת, אגב). לא יהיה מנוס מלחזור לשם, אני חושש.

5 תגובות על על מסעדות פועלים בכלל, ומשה באופן ספציפי

  1. Abbu Rani Fan Club Band
    30 בינואר 2008 ב-23:10 //

    לפני כמה שנים חשקתי בקוסקוס. כל כך חשקתי בקוסקוס, שחרשתי את דרום תל אביב למרות שקיבתי דבקה לגווי וקירקרה כמו צפרדע גוססת. כשקלטתי את המקום של משה מרחוק אמרתי לעצמי, "זה בטח מקום שיש בו קוסקוס". לא טעיתי, והיה מצוין. ובגרושים. מאז אני חורש את המסגר פעם בכמה חודשים בניסיון למצוא את המקום, ונכשל. והנה מצאתי. נקווה רק שאגיע בשעות הפתיחה

  2. נשמע מצוין. פעם אחת בירושלים אני וחבר נתקלנו במסעדה ששיערנו שהיא מסעדת פועלים. האמת היא שבאמת קשה למישהו שבקושי שמע על קיומו של דבר כזה לזהות מסעדה כזו כשהוא רואה אחת אבל האוכל היה זול, המקום נראה פשוט ואת המנה לוקחים עם מגש אחרי שעומדים בתור. אז הרגשתי קצת כמו בחדר אוכל של הקיבוץ שלידו המכינה שאני בה נמצאת. חבל שאני לא יודע יותר על מסעדות פועלים. דווקא חשבתי שהכתבה תיגע יותר בנושא באופן כללי ואני סוף סוף אבין.

  3. את המסעדה הקימה אמא של משה ז"ל, לא לפני 10 שנים אלא ח\לפני 40 שנה!!! משה המשיך להפעיל את המסעדה עוד הרבה לפני 1998, היה משהו כמו שנתיים שהוא לא עבד שם. האוכל טעים מאד, הכמויות אדירות, יש חומוס טוב, שווארמה טעימה (במיוחד העגל) ומשה אדם אדיב.
    העובדת שלו (הבלונדינית) היא אישה מאד לא נעימה, אבל משה מפצה על כך. אני זוכר את המקום עוד מילדותי, כל פעם שאני באיזור אני קופץ ומתענג על אוכל אמיתי. מי שלא ניסה, שיילך!

  4. גם אני אכלתי שם, מסעדה ממש טובה, אוכל ביתי , לא יקר והכי חשוב טעים! אבל ממש טעים.

    (נ.ב: אין על השניצל שלהם!)

  5. אני תמיד הולך לאכול שם כאשר מתחשק לי לאכול אוכל מצויין, עם יחס אדיב ונעים, במחיר שהכיס כלל לא מרגיש.
    בכלל חוויה להכיר את משה, שירות כזה אדיב עוד לא קיבלתי בשום מסעדה, בטח לא במחירים האלו.
    האוכל כל-כך טעים ואיכותי, שתמיד אני שמח לנסות מנה אחרת, בדר"כ כמה מנות שונות בארוחה.

    מנה מנצחת תמיד – קובה.

    ממליץ בחום, חובה לנסות.

השאר תגובה