חדש בבלוג

לסוהילה באהבה

דניאל, שקורא בחומוס להמונים בקביעות מהגולה הדוויה, קרא כאן לפני שבועיים בהתרגשות על סוהילה ורצה להוסיף מילה משלו. התגובה יצאה כל-כך מושקעת ששכנענו אותו לפרסם אותה כפוסט אורח.daniel.b.bellyboy

חלפה חצי שנה מאז ביקורי האחרון בארץ הקודש ואצל הקדושה סוהילה. כמי ששוכן כרגע בגולה, לצרכי לימודים, ופיו משווע לחומוס של סוהילה בערך כל יום; כמי שאכל יותר משנה שלמה כל יום אצל האישה המופלאה הזו, שכולה צניעות. – אני בוודאי משוחד.

בעבר הייתי ואף העדתי על עצמי כאיש של סעיד, עד אותו יום מופלא. חבר עכואי אמר לי "בוא לחומוס". השבתי לו כבר שכבר סופ"ש וסעיד סגור (מחווה יפה של סעיד לתת לאחרים להרוויח, במיוחד בשבת כאשר הישראלים מבקרים בעכו למטרות טיול ונופש). הוא השיב בחיוך "רואים שאתה רק מקשיב לביקורת אבל לא מנסה לפרוץ אותה".

אז פנינו לסוהילה. עד אותו יום בכלל לא הבחנתי במסעדה הקטנה שממוקמת ליד כף הזהב. התיישבנו, הזמנתי חומוס גרגרים עם צנובר – וזהו. לא הייתי צריך יותר מטעימת מזלג אחת (אני לא מהמנגבים, אני מהממזלגים) כדי להתאהב בטעם האלוהי ובמרקם המשחתי הכבד הזה. מאותו היום דרכה רגלי במוסד של סעיד רק כאשר הבאתי חברים לעכו בימי שלישי, כשהמלכה סגורה, או כשהתעקשו איתי על סעיד כי הוא "מלך החומוס".

המנה של סוהילה היא התערבות אלוהית. המנה תמיד גדולה, תמיד בלי שמן, ותמיד השירות הוא עם חיוך. גם בימי שבת ושישי כאשר הישראלים צובעים את המוסד הקטן הזה, על שלל הפלאפונים שלהם ותינוקותיהם המנוזלים. רק תמתינו קטנה, התור יתפנה, ותוכלו להכנס לממלכה.

בפנים יחכה לכם חומוס רך, טעים, ללא שום תוספות. כל 3-4 מנות מתבשלות להן בצד על פרימוס ישן. הכל נעשה מול העיניים, מחומרים טריים לגמרי (למרות שתמיד יש איזה בעיית פטרוזיליה שאני מגיע). בצד השולחנות יש מדפים קטנים עם שמן זית ועם מגוון תבלינים שרק צריך לנסות אותם. כמון משגע, בהרט (תערובת תבלינים ערבית המכילה פלפל שחור/לבן, סומק, קינמון ועוד תופינים – ודרך אגב על תנסו לבקש במסעדה ערבית "בהרט " שכן פירוש המילה הוא "תבלינים"), פפריקה אדומה ואותו חריף אדום מופלא.

איך שמתיישבים השולחן מתמלא ירקות טריים (הבצל שהיא קונה ראוי להתחרות בתחרות הבצלים המתוקים ביותר). תמיד עגבניות תמר חתוכות יפה לפרוסות, זיתים דפוקים והמלפפונים בחומץ (שאני פשוט מתעב אבל אצל סוהילה הם פשוט תענוג לחיך), פלפלי שיפקה, והחריף האדום עם שכבת שמן זית שתמיד מעורר את בלוטות הריר…

טעמתי את כל מנות בלי הבשר (אני צמחוני) ואבא שלי הקרניבור בקושי מסיים את מנת החומוס עם בשר שלו. אני תמיד אמליץ על החומוס גרגירים עם צנובר או על המשאוושה המופלאה.

סוהילה עצמה, הייתה ותהיה תמיד מלכת החומוס היחידה. לא במקרה הצליחה האישה הקטנה-גדולה הזו להגיע לקדמת הבמה, במקום גברי ושובינסטי כל-כך.

2 תגובות על לסוהילה באהבה

  1. הפעם הראשונה שאכלתי אצל סוהילה הייתה כאשר באתי לאכול אצל סעיד, אבל היה סגור בגלל עיד-אל-פיטר.
    אני חייב לומר שנהניתי מאוד, והאלטרנטיבות שמצויות במקום למי שלא אוהב חומוס (לא להאמין אבל יש כאלה) ברוכות הן.
    אבל, וזה אבל גדול, אחרי שאכלתי אצל סעיד, נשביתי בקסמי המשאושה שלו.

    אף על פי כן, ראוי לזכור חסד נעורים לסוהילה ולהוקיר את פועלה בזמנים שסעיד לא עובד 🙂

  2. חומוס מדהים ללא ספק.
    כל מילה שכתבת!!

השאר תגובה