חדש בבלוג

"החומוס הוא האויב"

תנובה הכריזה מלחמה על החומוס. ובשביל מה? בשביל למכור לנו יותר חלב. טפו.

זקני תנובה התכנסו לאחרונה כדי לטכס עצה – איך מוכרים יותר מוצרי חלב? הם החליטו על קמפיין בשם המכמיר "ארוחת ערב אוכלים ביחד", כחלק מאסטרטגיה של – שימו לב – "חיזוק ערך המשפחתיות במותג הגבינות של החברה". זאת מכיוון שיש להם ממצא שאומר ש-15% מהמשפחות בלבד אוכלות יחד ארוחת ערב, ומחמיצות את ההזדמנות הנהדרת לאכול את מוצרי החלב של תנובה.

ynet מצטט את חגית אדלר, אחת מבכירות החברה, שאומרת "אנחנו רואים את החומוס והפסטה שנאכלים במסגרת ארוחת ערב, כאויב מרכזי של הגבינות".

תנובה: החומוס הוא האויב!

מילים כדורבנות. החומוס הוא האויב? אין ספק שבתנובה עובדים אנשים הרבה פחות אינטליגנטיים לא רק מאשר בעמק הסיליקון (ואגב סיליקון…), אלא גם מאשר ביפו ובאבו גוש. חומוס? אויב?! חומוס הוא בן ברית, חבר בעת צרה, לא אויב. לפני שהלכה והוציאה תנובה את דיבת החומוס רעה, אולי כדאי שהייתה בודקת ומשווה מה מציעים מוצרי החלב שלה (מלבד סיליקון, זאת אומרת, כי את הסיליקון הוציאו), ומה מציע החומוס.

למשל, ידוע שבמוצרי חלב יש הרבה סידן (אם כי, כנראה, גם הרבה מגנזיום, שמונע ספיגה טובה של הסידן) ורבים אוכלים אותם בעיקר בגלל הסידן. אבל גם בטחינה ובחומוס יש הרבה סידן. וגם המון חלבון, אבץ, אשלגן, ויטמינים ממשפחת B, סיבים תזונתיים מסיסים וכל מיני דברים טובים אחרים. למעשה, הטחינה היא בין המקורות הצמחיים המומלצים לסידן והחומוס הוא תחליף חלבוני מצויין לבשר, כך שמי שרוצה לחסוך לעצמו לפחות חלק מההורמונים והכימיקלים (וגם מינרלים כמו סיליקון), עדיף לו דווקא לאכול יותר טחינה או חומוס, ולא מוצרי חלב ובשר.

וזה בלי שדיברנו על הבעיות הקשורות לצריכת יתר של מוצרי חלב אצל חלק גדול מהאנשים, אם בגלל אי-סבילות ללקטוז או עודף כולסטרול כמו שטוענים רופאים קונבנציונליים או שהחלב "מקרר ומלחלח" כמו שטוענים הרופאים הסיניים. בכל אופן, כמעט כל מי שתשאלו היום ימליץ להרגיע עם החלב וללכת על החומוס.

בקיצור: אם אתם רוצים להיות בריאים, שבעים ושמחים, תאכלו חומוס וטחינה ותאכילו את הילדים שלכם בחומוס וטחינה. זה גם ילכד את התא המשפחתי וגם יעשה לכם מצברוח טוב. תנובה אולי תתבעס קצת.

[הלשין: אהוד קינן]

4 תגובות על "החומוס הוא האויב"

  1. לא נישבר ולא ניכנע!
    לא ניתן לאף קורפורט מרושע להפסיק את החומוס הזה!

  2. מוכרחים להמשיך לנגב,מוכרחים להמשיך לנגב,כי את המנגינה הזאת ,אי אפשר להפסיק!

  3. +אם קיים אינדקס דמיוני של אחוז שומן/טעם (מתוך הנחה שככל שיש במשהו אחוז שומן גבוה יותר יש בו יותר טעם, ומצד שני אנחנו לא באמת יכולים להרשות לעצמנו לדחוס רק מזונות עתירי שומן) הרי שפר אחוז שומן, בחומוס יש הרבה יותר טעם מאשר במוצרי חלב. כלומר, חומוס הוא גם משביע יותר, גם מזין יותר וגם טעים יותר (רק לא להשתולל עם הפיתות).

  4. שכחת להזכיר את פרשיית הסיליקון העגומה. דברים כאלה חייבים להזכיר.

    חוצפה שכזאת. איך אפשר להשוות?! אני מציע להתארגן מחתרתית, לפרוץ למחסני תנובה, ולחליף להם את כל החלב והגבינות בחומוס וטחינה.

השאר תגובה