חדש בבלוג

הבדיחה של שטראוס? לא אחלה.

אותנו שטראוס לא הצליחה להפיל, אבל היא הצליחה קצת לעצבן עם המתיחה סרת הטעם שלה. חומוס מקופסא הוא לא השטן, אבל הוא לעולם לא יהיה יותר מתחליף לדבר האמיתי, והניסיון להציג אחרת הוא גניבת דעת.

"חומוס אבי", חומוסיית השלם-לפי-הטעם שנפתחה לאחרונה ברחוב פרישמן בתל-אביב, היא מתיחה – תעלול שיווקי של שטראוס, יצרנית חומוס אחלה.

המקום באמת קיים (עד יום שישי הקרוב) ומגישים בו משהו שנראה דומה מאד לחומוס, אבל לא מדובר בחומוס אמיתי וטרי אלא בחומוס אחלה.

חומוס אבי: מתיחה של שטראוס

חומוס אבי: מתיחה של שטראוס כדי לקדם את המותג "אחלה" (ידיעות אחרונות). סרק ושלח: איתמר ב"ז.

יחצ"ני תאגיד המזון פנו גם למערכת חומוס להמונים והזמינו אותנו לבוא "להתרשם מהמקום וכמובן מהחומוס"  והסבירו שהרעיון הוא ש"כל אחד משלם לפי כמה שטעים לו". כמובן שהם לא הזדהו וכמובן שלא טרחנו.

קשה לומר שהופתענו כשהתברר שמדובר בתרגיל שיווקי (ראו ההרחבה בפוסט "חומוס בהסוואה" בחורים ברשת).

מרק כפתור גירסת אחלה 2013

אנחנו יכולים רק לנחש מה כוונת הקמפיין הזה, אבל אנחנו מרשים לעצמנו לנחש שהרעיון היה לשכנע שההבדל היחיד בין חומוס אחלה לחומוס טרי היא שהוא נרכש בסופר ומאוחסן בקופסאות פלסטיק.

תרשו לנו גם לשער, שבקרוב נראה בטלוויזיה פרסומות שבהן אנשים נדהמים לגלות שבעצם אכלו חומוס אחלה ולא חומוס טרי.

מה זה אומר? בשטראוס ינסו לשכנע שזה אומר שהחומוס שלהם פשוט מאד טעים. רוב האנשים האינטליגנטיים יניחו שבשטראוס השתמשו בשחקנים או פשוט בחרו את הטועמים האהבלים ביותר.

האמת הפשוטה היא שעם מספיק תוספות ותיבול אפשר להסתיר את טעם הלוואי של החומר המשמר – כמו באגדה העממית "מרק כפתור", אם תקברו את ממרח החומוס המשומר מתחת לטחינה, פטרוזיליה, כמון, שמן זית, רוטב חריף  וביצים חומות, בסוף הוא עלול להיות טעים. יש כמה חומוסיות אמיתיות שעושות את זה.

אבל חומוס מקופסא איננו חומוס טרי. לא רק בטעם אלא גם ובעיקר באספקט הבריאותי. וזו רק אחת מהסיבות שהבדיחה של שטראוס לא מצחיקה אותנו.

זה לא מתוך התנגדות גורפת לסלטים מצוננים או למותג אחלה. חומוס מקופסא, אפילו זה של שטראוס, הוא לא השטן. כולנו הרי אוכלים פה ושם חומוס מקופסא, בלית ברירה, כשאין חומוס אמיתי בסביבה.

אבל בסופו של דבר מדובר בתחליף, ותחליף נחות מרוב הבחינות. כל ניסיון להציג את הדברים אחרת הוא גניבת דעת. ממש ממש לא אחלה.

25 תגובות על הבדיחה של שטראוס? לא אחלה.

  1. בשורה האחרונה יצרני החומוס עשו לכתב בית ספר.כמו שנלמד בשעור הראשון בתקשורת ״ לא חשוב מה כותבים עליך,העיקר שיכתבו את שמך נכון״.הכתב בא לקלל ויצא מברך.שמה של חברת החומוס הוזכר שוב ושוב,המיזם שלה קיבל פרסום אדיר בבלוג הכי נחשב בארץ(לדעתי) ותשימו לב שאני לא הזכרתי את שמה…..

  2. בגרמניה הם היו חוטפים על זה וואחד תביעה (והיה מגיע להם, כן?).

  3. על מה היו תובעים אותם בגרמניה?

  4. "כולנו הרי אוכלים פה ושם חומוס מקופסא, בלית ברירה, כשאין חומוס אמיתי בסביבה"

    דבר בשם עצמך, אני לא נוגע בזבל הזה. לא קונה ולא טועם, לא בשקל ולא בחינם.
    כן, זה מה שזה – *זבל*, שמגיע בקופסת פלסטיק.

    מעדיף ללכת לישון רעב.

  5. אדם עפרון
    19 במרץ 2013 ב-09:16 //

    כשמדובר בצד הבריאותי כדאי לזכור ואולי לשנות את המצב הנוכחי שעל חומוס בקופסא יש את כל האינפורמציה הדרושה כמו מרכיבים והרכב תזונתי ואילו חומוס במסעדה הוא אולי טעים יותר אבל אין לך מושג מה אתה אוכל

  6. יאיר- מילה במילה, אני אתך!

  7. הונאה כמובן. אם אני בא לחומוסיה אני מצפה לאכול חומוס עבודת יד ללא חומרים משמרים, ולא חומוס תעשייתי מוסווה בתבלינים ושמן זית.

    גרמנים נורא רגישים בקשר למידע מדויק של מה שהם מכניסים לגוף (וראה עניין בשר הסוס שהיה החודש בגרמניה).

    לא תמיד ברור מה ההבדל בין הונאה למתיחה. פה הם על הגבול.

  8. יש את הדוגמא שמזגו לאנשים יין מקרטון ע"י סומלייה מבקבוק מהודר והם התפייתו על הטעמים הפרותיים וניחוחות החבית שבו.
    אני תמיד הייתי בטוח שאי אפשר לשווק חומוס מקופסא כחומוס משובח, ואני תוהה האם האפקט הפסיכולוגי (חומוסיה ששמה לך קישוטים וגרגרים טריים מעל חומוס חמים) יכול לשכנע אותנו שמדובר במשחה אלוהית.
    אני כן כתבתי רבות על כך שיש משמעות רבה ל"אפקט האותנטיות" שאם מדובר בחומוסיה עלומה בכפר בקצה המדינה שפתוחה בין 6 ל 7 בבוקר, ומכין בה חומוס זקן בעל מום. ויש בה כסא אחד רצוי מול מסגד ומכסה ביוב פתוח אז בעיני כמה חברה יהיה מדובר בחומוס המשובח בארץ.
    אבל חומוס הוא מאכל שבו לכל הבדל יש השפעה משמעותית (תיבול גרגרים איזה טחינה צורת ההכנה וכו' וכו' וכו') ולכן כל כך קשה לי להאמין שאנשים השתכנעו שהחומוס הזה הינו משהו שאינו חומוס תעשייתי.

  9. ניימן – וואלה, אתה צודק. למרות שבמושגים הישראליים זה נראה כמו רעיון דמיוני.

    אורי – בסה"כ מתכוני החומוס של שטראוס וצבר לא רחוקים הרבה ממתכונים אמיתיים. ההבדל המשמעותי הוא א) טעם הלוואי של החומר המשמר שקשה להעלים אותו ב) ההבדל בטעם של תבלינים שנמצאים בחומוס במשך יממה מול אלו שנמצאים בחומוס במשך שבועות כשהוא על המדף בסופר. וכמובן, בחלק מהמתכונים של החומוס התעשייתי מחליפים חלק מהטחינה בשמן צמחי זול.

    אני מנחש ששטראוס בחרו לצורך העניין את אחד המתכונים היותר טובים שלהם וסיפקו אותו ל"חומוס אבי" קרוב לייצור. אולי גם השתמשו בפחות חומר משמר וזרקו את שאריות החומוס בסוף היום. חוצמזה, שתיבול מספיק בהגשה יכול לטשטש את רוב טעמי הלוואי. וכמובן: לא כל הישראלים אניני טעם כפי שהיו רוצים לחשוב. חלקם הגדול רגילים לטעם של חומרים משמרים ולא מבחינים בו בכלל.

  10. שאלה מעניינת. אחרי הכעס הראשוני התחלתי לחשוב.
    אנקדוטה: הייתי בחתונות במגזר, אותנטיות כאלה עם הכבש והאורז והכל. החומוס שהוגש היה מקופסה, והם לא הסתירו את זה. אני דווקא אהבתי את מה שגיליתי בזה: סבתא שלי עליה השלום שהיתה בשלנית אותנטית, לא ידעה קרוא וכתוב עד יומה האחרון. בתימן בנות לא הלכו לבית הספר ולא למדו אלא בישלו, ניקו וכולי. אמא שלי שהיא דוקטור והביאה משכורת, בישלה קצת יותר חפיף.. אז אם זה כדי שנשים (יהודיות או ערביות) יהיו פחות אותנטיות ויילכו ללמוד, אני מוכן לאכול חומוס מקופסה. אבל זה לא הנושא.
    החברה המסחרית זרקה על השולחן אתגר: האם את\ה באמת מבחין\נה בהבדל בטעם?
    זה מתקשר לנושא אחר: ביקורת על ביקורת אוכל היא תופעה נדירה. אנחנו חיים בחברה שבה כל אחד עלול להיות לקוח או מעסיק שלך, או סתם מישהו שתצטרך ממנו עזרה, כי הרי אין פה באמת שיפוט אינטליגנטי של דברים אלא הכל הולך. מבקרי אוכל הם לרוב, לא אנונימיים. האם זו דרך טובה לקבל ביקורת איכותית? אני בספק. האם מבקרי אוכל יקבלו על הראש אם הביקורת שלהם לא איכותית? אני לא ממש בספק, כי איכות איננה מצרך מאוד מבוקש. אני מהמר כי כמה מבקרי אוכל לא יבדילו בין "חומוס" מסחרי לבין חומוס אמיתי.
    הפרשנות שלי לתופעה הזו: אין סיכוי לקבל מנה איכותית לאורך זמן, כי הקהל לא באמת יודע לדרוש אותה ולא באמת מבדיל בין אלף לבין בית. החברה המסחרית ניצחה.

  11. מיכה – כל מה שאתה אומר נכון. חלקית. מצד אחד ברור שלא כל מי שכותב על אוכל מבין באוכל ולא כל הערבים מבינים בחומוס. ויותר מזה – ישנם אנשים שמעדיפים חומוס מקופסא. הרבה ילדים קטנים, למשל, אוהבים יותר חומוס מקופסא, אולי כי הם מורגלים לטעם ולמרקם המעובדים והתעשייתיים. זה מצער אבל זו עובדה.

    ומצד שני, זה לא נכון ש"הקהל לא באמת יודע". תלוי איזה קהל. יש חומוסיות שפונות לקהלים פחות מתוחכמים, ללקוחות מזדמנים, או לשומרי כשרות (שיש להם ממילא פחות אפשרויות). יש חומוסיות שפונות לקהלים יותר מתוחכמים, שמבינים בחומוס ושיפסיקו לבוא ברגע שהרמה תרד.

    המגמה הכללית של ה"שוק", לפחות בתקופה שבה אני עוקב אחריו, הוא שברוב החומוסיות דווקא מאד משתדלים לשפר או לפחות לשמור על הרמה, כי הם יודעים שהקהל החומוסאי המיומן הוא לעיתים קרובות זה שמקיים את המקום, משמש כגרעין קשה של לקוחות קבועים וגם מביא קהלים אחרים. ומי שמבין קצת בחומוס לדעתי יזהה מייד ביקורת של חובבן ובכל מקרה יחפש המלצה מגורם שהוא סומך עליו – חבר, בלוג החומוס, בלוג אוכל אחר וכו'.

  12. אדם – גם כשאתה שותה קוקה קולה אתה יודע בדיוק מה אתה מקבל. אז עדיף לשתות קוקה קולה מאשר מי ברז? לדעתי משרד הבריאות יחלוק עליך.

    אישית, אני יודע שחומוס מקופסא עלול לעשות לי צרבת ו/או לגרום לי לשלשול. החומוסיות שאני אוכל בהן, לעומת זאת, הן לרוב כאלו שהאכילו כבר אלפים בלי אף קלקול קיבה מתועד.

  13. אני הפסקתי לקנות חומוס.
    זה ממש לא מסובך להכין חומוס. בפעם הבאה שאתם אצל סעיד, תשאלו אותו בעצמכם הוא יסביר לכם צעד אחרי צעד איך עושים חומוס סוף הדרך וגם כאן יש מתכונים פיגוז. החומוס שאני מכין מחזיק שבוע במקרר בסבבה וכולם מרוצים ממנו עד השמיים.
    הקטע עם אחלה שזה אפילו לא הטעם. לדברים תעשייתיים יש הרבה פעמים טעם טעים. הבעיה עם שטראוס זה המחיר המזעזע. 15-16 שקל לקופסא שזה אמור לעלות בכלל 5 שקלים גג. אם סעיד מוכר ב 7 שקלים חצי קילו, שטראוס, עם המיכון והכמויות שהם מוכרים יכלו להרוויח סבבה גם ב 5-7 שקלים לקופסא.
    עניין של חשבון פשוט. וזה בטוח לא אמור לעלות פי שתיים מקוטג או גבינה לבנה.
    שילכו קיבינימט אני מתוך חסכון לא קונה קופסאות

  14. אדם עפרון, אני אגיד לך בדיוק מה אתה אוכל. חומס בולגרי מבושל עם אבקת אפייה או סודה, טחינה (יחס 1:3 – 1:4), מיץ לימון, אולי קצת שום וכמון וזהו. את כל התופסות מלמעלה אתה יכול לראות בעצמך. וזה בהנחה שמדובר בחומוסיה טובה, שלא מבזבזת זמן על שטויות

  15. ואם כבר, על אחלה כתוב בדיוק האחוזים של כל חומר
    http://www.foodsdictionary.co.il/Products/6/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A1%20%D7%90%D7%97%D7%9C%D7%94
    והשומנים, 15.8 גרם ל100 גרם, זה מה שאמור להיות הטחינה. ומתוך זה אני אומר לך שהרוב זה שמן סויה.
    זה עושה צרבות, וזה מגעיל.

  16. שמן קנולה, סליחה. מה קשור שמן בחומוס שלי? ועוד קנולה?

  17. זה מתחיל להיות מעניין. אני עלול לשקול ברצינות לכתוב תגובה (-;
    אני רוצה להעלות שאלה מתוך סקרנות אבל גם כי יש לי השערה בעניין: יש מגיבים כאן שלא מוכנים לאכול חומוס מקופסה. אני איתם בעניין הזה אבל לכמה מהם יש ילדים? ההשערה שלי אומרת שמי שיש לו ילדים, בממוצע פחות משקיע בהכנת חומוס בבית – גם כי הילדים אוהבים יותר ג'אנק אבל גם, ואולי בעיקר, כי כדי לקיים את עצמנו אנחנו צריכים לשים את משאב הזמן במקום אחר – לאוו דווקא בהכנת חומוס בבית. אני קורא בדבקות כל מדבקת מרכיבים על כל דבר שנכנס הביתה. פחות מתוך רצון לשמור על הבריאות ויותר בגלל סטייה שקשורה לכל מילה כתובה, אבל בסוף מצטבר אצלי איזשהו ידע השוואתי בנושא תכולת המזון.
    בלא מעט מתכונים שאני משתמש בהם בבית יש שמן קנולה, או סויה, או השד יודע מה. אני מכין מיונז בבית – ולא תאמינו אבל הילדים אוהבים אותו יותר מאשר את המיונז המתועש. מה תכולתו? כמו מיונז ביתי: ביצה (או רק חלמון ביצה – תלוי), שמן ותבלינים. יותר משבעים אחוז שמן (בהזדמנויות חגיגיות – מוסיף חמאה מותכת, אבל זה לא קורה הרבה). שמן קנולה או סויה זה פחות משנה. השאלה היא למה השמן שבמיונז הביתי האותנטי שלי הוא טוב, אבל השמן בחומוס של מיקי, או שמיר, או יו ניים איט – למה שם זה פחות טוב? רק כי הם מדווחים לי ואומרים בפירוש, שמנו שמן בחומוס שלך?
    אנחנו גרים לא רחוק מאבו גוש, מלכודת פתאים מפורסמת. רצינו לשכור שם דירה ולא הסתדר – בעיקר מסיבות טכניות. פרט פיקנטי – לא מעט יהודים גרים שם. המשותף ליהודים ולערבים שגרים שם הוא, שהם מעדיפים לאכול חומוס מקופסה ולא חומוס מהשכנים, כי הם די בטוחים שהחומוס האותנטי הוא מאכל פיגולים. לגבי החומוס המתועש הם אומרים, על הקופסה לפחות יש התחייבות לגבי התוכן. אם יכניסו מיונז לחומוס בקופסה, מישהו עלול לשלם על זה.
    מי משלם על הכנסת מיונז לחומוס במסעדה? איזו אכיפה כבר יש במדינת ישראל על בעל בית אוכל שמעשן ליד האוכל שהוא מגיש, ועוד כהנה וכהנה?
    הלוואי היינו חיים במקום שיש בו כבוד לאוכל, לסטנדרטים ולאיזושהי תרבות. אני לא יודע אם זה המצב. מה יעשה מי שרוצה לתת אוכל טוב לילדים וללמד אותם בדרך העתיקה של דוגמה אישית, איך ליהנות מהחיים ומהדברים הפשוטים והטובים? הדילמה לא פשוטה.

  18. היי מיכה.

    אמרת כמה דברים נכונים ו/או מעוררי מחשבה לפחות, אבל תרשה לי כמה הערות:

    א. ה"בעיה" עם השמן בחומוס בקופסא היא לא ששמן הוא השטן אלא שהשמן הזה מחליף חלק מהטחינה, מן הסתם כדי להוזיל את המוצר. טחינה היא אחד המקורות הכי בריאים לשומן והיא גם טעימה יותר משמנים צמחיים, ומעל לכל – זה המתכון.

    ב. התדמית של אבו גוש כמקום שכדאי לאכול בו חומוס לא ממש נתמכת בממצאים אמפיריים בשנים האחרונות. לעומת זאת, בכל רחבי הארץ יש חומוסיות שמאכילות כל יום הרבה אנשים, בחומוס טרי, בריא וטעים.

    ג. מה שאמרת על חומוס אפשר לומר על כל סוג של אוכל – אם אתה רוצה לדעת בדיוק מה אתה אוכל ולשמור על הבריאות שלך, הכי טוב להכין בעצמך. אם אתה אוכל במסעדה, כדאי שזו תהיה מסעדה איכותית שבה שומרים על הניקיון ולא חוסכים בחומרי הגלם. אם אתה קונה מוצר ארוז, משומר, מצונן וכו', תקבל משהו הרבה יותר הומוגני, לרוב נקי מחיידקים, אבל לעיתים קרובות הרבה פחות בריא וגם הרבה פחות טעים.

    ד. לחומרים משמרים ולתוספים שונים שמשמשים להארכת חיי המדף, שיפור המראה והמרקם וכו', יש מחיר. גם לאריזות הפלסטיק. המחיר יכול להיות קטן מאד אבל הוא תמיד קיים, וכדאי להביא אותו בחשבון. לכן, באופן כללי וגם במקרה של חומוס, כדאי להעדיף את הגירסה הטרייה כשאפשר ולהשאיר את השימוש במוצרים המתועשים למקרים מיוחדים.

  19. מיכה.אם ילדיך יקרים לך תחדל מלהכין מיונז ביתי.ביצים חיות מהוות סכנה של סלמונה.זה כבר הרג כמה אנשים.ואל תסתמך על כך שעד עכשיו היה בסדר.זה אמנם טעים אבל מסוכן.
    http://www.maccabi4u.co.il/13395-he/Maccabi.aspx?TabId=13396_13398_13415

  20. דבר אחד אני לא מבין – איך אפשר להתבלבל בין חומוס מקופסה לחומוס אמיתי? מדובר בשני מוצרים בעלי טעם שונה לחלוטין.
    ואת ההבדל קל מאוד לקלוט. גם למתחילים. לפני מס' שנים ליוויתי את חברתי דאז לשדה התעופה – בדרכה חזרה למולדתה – גרמניה. בחופשה בארץ היא הספיקה לאכול כמה פעמים חומוס – ושמחנו על ההזדמנות כשראינו שיש בשדה התעופה חומוסיה.
    כשהתיישבנו התברר שמרוב צער על הפרידה לא ראינו שבתוך סירי הנחושת יש כלי פלסטיק של צבר, ושכלל לא מדובר בחומוסיה שבה מבשלים חומוס.
    ואת זה גילינו מייד כשטעמנו את ה"מנה" – הרי חומוס מקופסה מתאים למריחה בלבד, כמו שגם מרגרינה עם מלח זה בסה"כ טעים, או סלט אחר מקופסה (גם מוצלח יותר ממרגרינה). אבל הוא לא מתאים לניגוב – זה כמו למלא את הפה במרגרינה. הוא לא עובד כמנה עיקרית, רק כליווי (למשל בשילוב הכל-ישראלי ביחד עם הקבב/המבורגר/נקניקיה/פלאפל).
    נכון – כילד הייתי מקשט חומוס מקופסה, שם במיקרו לכמה שניות ומוציא מנה שמשפחתי נהנתה לאכול. אבל אז גרתי באיזור נטול חומוסיות ואת מספר הפעמים שאכלתי חומוס אמיתי ניתן היה לספור על כף היד.
    מי שאכל חומוס אמיתי יותר מפעמיים שלוש בשנה האחרונה, לא ייפול בפח. אולי מי שבשבילו חומוס הוא מאכל אקזוטי כן ייפול.

  21. באמצע שנות התשעים בזמן שלמדתי בקורס טבחות ביקרתי עם עמיתיי במפעל של סלטי שטראוס באזור התעשייה ביבנה.
    כמה שזכור לי עוד לא קראו לחומוס שלהם "אחלה".
    במהלך הסיור ראינו איך קולפים מלפפונים, קוצצים שמיר, מערבבים טחינה ואף מפרידים חצילים קלויים מקליפתם.
    לא ראינו שם גרגירי חומוס מבושלים נטחנים והופכים לסלט חומוס.
    כששאלתי איפה הגרגירים של החומוס ענו לי שחומוס תעשייתי מכינים מאבקת חומוס.

    נזכרתי שבילדותי כשיצאנו למחנה של התנועה היינו מצטיידים באבקת חומוס שבערבוב עם מים ומלח לימון יצא ממרח שאכלנו לארוחת בוקר עם כמה פרוסות לחם פרוס.
    מבחינתנו זה היה "החומוס" שבעולם.
    בחומוסיה אכלנו רק כ- 10 שנים מאוחר יותר, ביריחו.

  22. עדי.תאוריית אבקת החומוס אולי מסבירה מדוע החומוס בקופסאות כה מישחתי…

  23. אם הייתי מנגב חומוס במסעדה ואחכמגלה שזה חומוס מקופסה הייתי שוקל לתבוע אותם! פשוט חוצפה.
    אתה יושב במסעדה בכדי לברוח מהקופסאות שמכילות במקרה הכי טוב 50 אחוז חומוס יחד עם שומנים ושמנים מהצומח והרבה חומרים משמרים, זה רעל שצריך לברוח ממנו ושאף אחד מהשולטים בענף המזון לא ישכנע אותנו אחרת. אסור לתת במה לזבל הזה.
    אסף

  24. "חומוס" מקופסא וחומוס של חומוסיה הם כל כך שונים שאני אפילו לא מבינה למה בכלל קוראים לזה באותו שם

השאר תגובה