חדש בבלוג

לעשות כבוד לטחינה

חומוס ללא טחינה הוא כמו תפילה ללא כוונה (כלומר, כמו גוף ללא נשמה). למרות זאת, הטחינה כמעט תמיד נשארת בצד, נשכחת ומבויישת – אז בואו נעשה לה קצת כבוד, לשם שינוי.

הרבה לפני שהיה בלוג החומוס היה פרוייקט הטחינה הגדול. באופן טבעי, הוא משך קצת פחות תשומת לב מאשר הבלוג הזה, כי הטחינה היא הרי תמיד כינור שני. תמיד בצד, תמיד תוספת ולא מנה עיקרית. וגם בבלוג הזה היא נמצאת קצת בשוליים, למרות שבלי טחינה גרגירי החומוס היו לא יותר מארבעס. אז ברשותכם, כמה מילים על הטחינה.

 

טחינה

קודם כל, למקרה שזה לא ידוע – טחינה היא מאכל בריא מעין כמותו. כשמדברים על הערך התזונתי הגבוה של החומוס, לעיתים שוכחים להזכיר שחלק גדול ממנו מגיע מהטחינה, שעשירה בחלבון, ויטמין A ותיאמין, ברזל, סידן, חומצות שומן חיוניות וחומצות אמינו נדירות. כל תזונאי ידע לספר לכם שמדובר במקור מעולה לסידן ותחליף מושלם למוצרי חלב (אם כי לא אידיאלי עבור ילדים קטנים שעלולים לפתח אלרגיה).

הטחינה היא המרכיב הכי יקר בחומוס, במיוחד בשנים האחרונות בהן הביקוש העולמי לשומשום גדל והמחירים הרקיעו שחקים. רוב הטחינה שמיוצרת בארץ, כולל בשטחים, מיוצרת משומשום שהגיע מאתיופיה – כי אין תחרות לשטחי האדמה הגדולים וכוח העבודה הזול של הארץ הפראית הזו – אבל שומשום גדל בכל מקום ונמצא ברוב מטבחי העולם.

בארץ-ישראל השומשום גדל מקדמת דנא והמסורת של הכנת טחינה היא בת מאות שנים. שנם היום יצרני טחינה בתריסר מדינות, אבל חוץ מהלבנונים אף אחד לא מצליח להתקרב לאיכויות שאנחנו מכירים.

כמות ואיכות הטחינה משפיעות מאד גם על הטעם והמרקם של החומוס. כשהחומוס בעל טעם מריר או כבד במיוחד, לעיתים קרובות זה בגלל שימוש בטחינה לא איכותית. כשהוא בעל טעם עשיר אבל עדין, זה לעיתים קרובות מעיד על שימוש נדיב בטחינה איכותית יותר (הסוגים הפופולריים ביותר בחומוסיות טובות הם סמל היונה והנסיך. פחות נפוצים אך טובים לפחות באותה המידה: אל-הילאל ואל-ארז).

6 תגובות על לעשות כבוד לטחינה

  1. אכן המחירים בשמיים.לפני חודשיים טחינה עלי קראוון(הכחולה)עלתה פחות משמונה שקלים לחצי קילו.כיום 12 שקלים!!!עלייה של 50 אחוז!!!מעניין לנסות את הנסיך.עוד לא בדקתי.

  2. ואני חשבתי שרק בספייסס עלו המחירים כאילו אין מחר….
    מישהו יודע להגיד איפה בתל אביב ניתן להשיג את "סמל היונה" במחיר הגיוני?

  3. לא רק מחירי הטחינה עלו. מחירי המזון וחומרי הגלם האחרים נמצאים בעלייה כבר כמה שנים.
    האם יש מקומות שנותנים לטחינה כבוד מלא? כלומר מגישים מנה של טחינה (ללא חומוס)?

  4. בלוינסקי אפשר להשיג את כל סוגי הטחינות.

  5. רק שתדעו שמאז שנתקלתי במדריך הכנת הטחינה שיניתם את הרגלי האכילה שלי פלאים. טחינה היא מצויינת כשאתה רעב בבוקר ואין מה לאכול. היא מעולה בצהריים או אפילו רק כדי להעביר את הרעב עד ארוחת הערב. ואם היום סדר פסח ואורח מאחר, היא מושלמת.
    בד"כ אני פוסח על השום. פשוט מים ולימון וככה תוך דקה יש לי "מנה".
    טחינה טובה כי היא משביעה ונותנת תחושה טובה כי אתה יודע שאכלת משהו בריא.

    מאז השינוי אני מוצא את עצמי בודק את הטחינות על מדפי כל סופר ומכולת אליהם אני הכהס, ניסיתי כמעט את כל הסוגים שראיתי, זהב, אל ג'אמל, נסיך, אורגניתף סמל היונה, וכו'. את היונה עצמה עוד לא פגשתי אבל אני מחכה לה שתופיע.

  6. קודם כל, אבו שוקרי- אני חייב לך תודה ענקיתתתתתת!!!!!!!! על הבלוג שלך.
    עברתי לפני כחודשיים לברזיל, והבלוג הזה מחזיק אותי באוויר. מפה לקחתי את החומוס הראשון שהכנתי בחיי (וחייב להודות- גם מבאבא שלי),
    הא מה מה, מסתבר שפה בברזיל יש קהילה גדולה של לבנונים, ולהם יש פה פאקינג טחינה מדהימה!
    http://www.emporiumsaopaulo.com.br/produto.asp?cid=134&gid=894&gondola=Tempero&pid=13920
    מעטות הטחינות שמגיעות אליה ואל תסקלוני באבנים, אבל הייתי אומר אפילו שלא נתקלתי ברמה כזאת של טחינה בארץ. כולל הפלסטיניות מהשטחים.
    כלכך קל לעשות איתה טחינה טובה, שלהיכשל זה בלתי אפשרי.
    המרקם שלה מדהים, היא בהירה כלכך, ואינך פוגש בשום שכבת שמן כאשר אתה פותח את המיכל שלה.

    רק שמחירי הטחינה פה לא שפויים- הכל זה יבוא- בין 32 ל40 שקל למיכל- תלוי בחנות 🙁
    אז נוסעים שעה לאיזור תעשיה פה בסאו פאולו רק כדי לקנות כמות של מיכלים כדי לחתוך במחיר.

    אז יאללה- תמשיך בעבודה המדהימה שלך, וחכה לתגובה הבאה שלי בפוסט של הפלאפל- דיווח על איך יצא לי. מתגעגע כלכך לטעם הזה…….. איי!

השאר תגובה