חדש בבלוג

איך זה שגרגר אחד מעז

לכל חומוסייה יש את הימים הרעים שלה, במיוחד לחומוסייה חדשה כמו "גרגר הזהב". בניגוד לכתב וואלה, לנו דווקא יש כמה דברים טובים לומר על המקום – אבל אין ספק שיש מה לשפר.

גרגר הזהב
כתובת: השוק 16 פינת לוינסקי 30, תל-אביב
שעות פתיחה: א-ה' 10-18:00, ו' עד 15:00
טלפון: 052-3562439
גרגר הזהב בפייסבוק

הגעתי אליה בפעם הראשונה כמה ימים אחרי הפתיחה. מקום חדש עם רוח רעננה, מעוצב בפשטות ועם ריח נעים של אוכל טוב.

"גרגר הזהב" זה גם אחלה שם וגם סוג של הומאז' למסעדת כף הזהב העכואית, שכותב שורות אלה מאד מחבב. כבר התחלה טובה לחומוסייה חדשה, שגם המיקום שלה הוא לא פחות ממבריק: על פינת רחובות השוק ולוינסקי בתל-אביב.

מנת חומוס בגרגר הזהב.

מנת חומוס בגרגר הזהב.

מקורותיי מספרים שהיזמים שמאחורי המקום הצעיר הזה לא חסכו מאמצים בדרך להקמת החומוסיה, ובדרך הצליחו לחסות בצילם של אילנות גבוהים – ביניהם עובדי מטבח לשעבר של אבו חסן וסעיד, ואולי גם ירושלמי אחד, שתרמו ניסיון וידע וכמה סודות מקצועיים.

החומוס של גרגר הזהב, מין הכלאה בין המרקם העכואי והחמיצות הירושלמית, התחיל גם הוא מצוין. בפעמיים הראשונות שאכלנו אותו היינו מרוצים מאד. המרקם היה נעים, התיבול מדויק, החמוצים ביתיים והפיתות רכות.

דווקא בפעם השלישית היו זיופים פה ושם, ולכן נאלצתי לחזור פעם רביעית וחמישית, מלווה בכל פעם בחברים אחרים.

הספקנו לטעום כנראה את כל המנות של גרגר הזהב, כולל המשאוושה, הפול, סלט הירקות והבורגול. חלק מהאוכל היה בחלק מהזמן טעים, לפעמים מאד. או נכון יותר – זה לא שיש להם מנות טובות יותר ופחות כמו שאין עקביות. מנה שביום אחד הייתה נהדרת עלולה לאכזב ביום אחר.

קובי רובין מוואלה, למשל, כנראה הגיע למקום ביום הלא נכון ויצאה לו ביקורת קטלנית. זה כנראה קשור גם לשירות שקיבל, שנשמע בעיקר מבולבל. נתקלנו גם בזה, למרות שההתרשמות שלנו דווקא הייתה אחרת משל רובין – שהבעלים וצוות העובדים במקום הם אנשים מקסימים.

בקיצור: בגרגר הזהב יש הרבה פוטנציאל ואפשר רק לקוות שהם יזכו לממש אותו. לפני הביקורת בוואלה המקום היה מלא רוב הזמן – אולי הדברים פשוט קרו מהר מדי – והלוואי שהיא לא תרפה את ידיהם אלא תיתן להם מוטיבציה לתקן ולשפר.

חומוסאים הם לא אנשים סלחנים ובדרך-כלל לא חוזרים לחומוס שאכזב. אבל לפעמים כדאי לחכות קצת ואז לתת הזדמנות נוספת.

14 תגובות על איך זה שגרגר אחד מעז

  1. חומוסית שאין להם רמה אחידה זה הכי מרגיז וברור שחומוסאי לא חוזר לאחר נפילה אלא אם היו לו כמה הצלחות ממש קודם לכן וגם זה בספק

  2. מסעדה טובה ניכרת בכך שבכל יום ובכל שעה המנה היא בול אותה מנה.
    חומוסייה אינה שונה בכך ממסעדות אחרות.
    בוחרים לקנות את אותם ירקות ואותם חומרי גלם תמיד. מבשלים ומתבלים לפי מתכון ולא משנים.
    אם יש שינוי מיידעים את המלצרים או כותבים בתפריט אם השינוי הוא קבוע.
    והסלחנות של הכותב אינה במקומה הפעם, אתה צריך לכתוב כמו שאתה בוחר לאכול…

  3. הקפדה על מתכון היא לא הדרך להגיע לזה שתקבל "בול אותה מנה". חומרי הגלם בכל מקרה משתנים – גם אם השתמשת באותו זן גרגרים מאותו ספק, הכימיה של הגרגר משתנה מיבול ליבול ומשבוע לשבוע בהתאם לגיל שלו. הכנה בדיוק לפי המתכון היא הדרך לקבל תוצאה שונה בכל פעם, ונדרשת מיומנות גבוהה כדי לאזן ולפצות על השינויים בחומרי הגלם במהלך ההכנה.

  4. חומוסיה נהדרת! בתור גלילי אני חייב להודות שזו אחת החומוסיות היחידות שנותנות לי מענה לחומוס חם וטעים במיקום נהדר ושירות נפלא! ממליץ בחום.

  5. היום אכלתי באבו שוקרי, זה שבאבו גוש.
    אסון. אסון. אסון

  6. שלום לכולם!
    תודה על הביקורת והריי כמה מילים מרגשות :
    בתור ילד בצפון הפרוע, הייתי הולך עם ההורים שלי ל "כף הזהב המיתולוגית" ואכן יש כאן סגירת מעגל…
    בעניין היציבות, אנחנו עושים מאמצים גדולים בעניין. כמו ששוקי אומר, זה לא פשוט בכלל. כשרק פתחנו חשבנו שנהיה שניים שותפים שעושים הכל (מבשלים מגישים שוטפים כלים וכו'). מהר מאוד גילינו שהרבה אנשים אוהבים את המקום וזה מצריך למצוא צוות עובדים וללמד אותם להכין חומוס, לשמור על איכות המנה, הניקיון וכו' ובתוך זה שגם יהיו אנשים מסורים נחמדים וכייפים (ונראה לי שלאחרונה ממש סופסוף הצלחנו לעלות על כמה חברה כאלה). ונוסף לכך, כפי ששוקי אמר, באמת שהגרגרים הטחינה והירקות לא אותו דבר כל יום וגם משתנים במהלך היום (עם השעות שהם נמצאים בסיר). זה מה שנקרא, לומדים בדרך הקשה (במקום, נגיד, לשכור מישהו מהמגזר שיכין את החומוס עבורנו כפי שחומוסיות מסוימות עושות). איך שלא יהיה, נדמה לי שלאחרונה יש קפיצת מדרגה משמעותית בנושא.

    בכל מקרה, השמחה הגדולה שלנו היא שיש לנו המון לקוחות נהדרים ונהדרות שחוזרים וחוזרות ובאים ובאות מכל העדים והעדות ומספרים ומספרות לחברים חברות שלהם ואף התחילו לעשות מנויים(!) בחומוס. ואפילו פה ושם יש איזה תור קטן בכניסה.
    בסופו של יום, באמת, חומוס זה כמו ראש ממשלה או קבוצת כדורגל- לא בחירה שמחליפים כל כך בקלות.
    אהלן וסהלן, כולם מוזמנים
    תום

    אגב, שוקי, סחתיין על המקצועיות באופן הביקורת.

  7. גרגר הזהב אחלה חומוס אחלה אנשים אחלה אוכל מקום אותנטי ושלו תום ויבמן הבעלים מכין את החומוס הכי טוב בעולם!!!!

  8. לתום, קודם כל שיהיה בהצלחה.
    רבע מאה של צעידה במשעולי החומוס לימדו אותי שני דברים:
    1. ברוב החומוסיות בישראל תקבל אחלה מנה, למרות הואריאציות השונות. את ההתנצחות "אני אוכל רק בחומוס הזה והזה, ההוא לא שווה כלום" – אני משאיר לילדים.
    2. היציבות וההיצמדות לנוסחה היא התנ"ך, הקוראן והפרינקיפיה מתמטיקה של החומוס. בלי זה אין לך מה לחפש בתחום.

    מאחל לכם שתצליחו במהירות לתפוס את הנוסחה בלי לאבד לפעמים. מקווה לטעום בעצמי וישא"ק.

  9. נראה טעים להפליא
    נרשם 🙂

  10. קראתי את הביקורת בוואלה והסכמתי כמעט עם כל מילה, עברתי חוויה דומה. אולי חוץ מהאנטיפתיות של המוכר כי לא דיברתי איתם, פשוט התבאסתי בשקט מהחומוס הבינוני מינוס ומהשירות הרע, שילמתי והלכתי במטרה שלא לחזור (הסלט היה סבבה אגב)
    קשה לי להאמין שזה עניין של "יום". גם במשאוושה למשל יש חוסר יציבות אבל החומוס נע בין "טוב" ל"מצויין", הוא אף פעם לא "בינוני מינוס".

    עם זאת, התגובה של בעלי המקום כאן מצאה חן בעיני, אהבתי את גישת ההשתפרות והלמידה אז אתן קרדיט ואחזור מתישהו כדי לתת צ'אנס נוסף.

  11. הייתי שם פעמיים , לפני חודשיים ולפני שלושה ימים.
    המקום הזה כמו רכבת הרים.
    או מעולה, או זבל לחלוטין.

    לפני חודשיים הכל היה פריך טעים ואיכותי,
    לפני יומים הכל היה שרוף ומקולקל (הפלאפל), מיימי וסתמי (החומוס).

    במקומות שישנה כזאת סטייה בין הימים , לא ממליץ בכלל לבקר.

  12. נתחיל מהסוף: חומוס ותוספות בסדר גמור, אבל השירות זוועה. המילה הזו היא אנדרסטייטמנט בהקשר הזה וזו הסיבה שהפעם הראשונה שם עלולה גם להיות האחרונה.

    הזדמנתי לשם היום בצהרים וראיתי תור מכובד. "זה בטח מעיד על טיב המקום" הרהרתי לעצמי והצטרפתי לקבוצת ההיפסטרים הממתינים. אחרי המתנה ארוכה נוספת לצד השולחן, ניגשת אלי מלצרית לקבל הזמנה ובהמשך מעבירה אותי למקום ישיבה על הדלפק – לגיטימי. אני ממשיך להמתין. הגיעה המנה, אבל ללא הביצה וללא השתיה שהוזמנה. האחרונה גם לא תגיע בהמשך. המקום קטן, אבל קשה מאד לקבל בו שירות. אני מתאמץ ליצור קשר עם מלצרית, מתזכר אחת לגבי הביצה וגם מבקש חריף כמו שקיבלו אלו שמצדדיי.
    החומוס עצמו עטה קרום וזה נראה לי מוזר, הרי המקום מפוצץ והתחלופה גבוהה, אבל סה"כ היה לטעמי ולא מלא בטחינה.
    הגיע הזמן לבקש את החשבון. המלצרית הראשונה מתבאסת ש"תפסתי אותה" ושואלת אם היא המלצרית שלי. היא לא, אז היא שמחה להתחמק לדרכה בתואנה שאין לי (לי?!) את בון ההזמנה. לפחות היא הציעה לי ריפיל, שזו נקודת זכות.
    בסוף שילמתי את חובי לחומוסיה ויצאתי מהמקום עם המחשבה שהמקום צריך חיזוק רציני בכוח האדם ודגש גדול על רמת השירותיות והאדיבות של המלצריות בו.

  13. יאמר לזכותם שהם עברו את "תקופת ההרצה" שלהם בכבוד, ועכשיו יש אחידות, איכות וטעמים מצויינים.

  14. אוכל בחוץ
    10 במאי 2015 ב-09:24 //

    מעדכן: עדיין אוכל שם לפחות אחת בשבוע, המקום רק משתפר, אבל הרבה יותר קשה לתפוס מקום ישיבה בשעות הלחץ.

השאר תגובה