חדש בבלוג

מתכון לחומוס אמיתי

כדי להכין חומוס ביתי טוב אתם לא באמת צריכים להיות גאונים גדולים. מתכון החומוס שלנו, פרי פיתוח של שנים (וטיפים מכמה בעלי חומוסיות), נוסה ושופר על-ידי רבבות הקוראים של הבלוג "חומוס להמונים". זהו מתכון פשוט ומדויק, ואנחנו אוהבים אותו – אבל אתם מוזמנים להוסיף טיפים ועצות משלכם.

פרסום ראשון: 12/8/2006
עדכון אחרון: 22/4/2015.

בשביל להכין חומוס טוב צריך קצת יותר ממתכון – אבל אין ספק שמתכון מוצלח הוא התחלה טובה, וזה בדיוק מה שאנחנו מנסים להציע כאן.

בעשור האחרון הצליח עבדכם הנאמן להסתנן ללא מעט מטבחים של חומוסיות. הסוד? העיקר הוא הניסוי והטעייה, כי אין תחליף לקשר הבלתי אמצעי של הרוח והחומר במלאכת היצירה של חומוס מעולה. אבל לפני כן צריך מתכון.

 

חומוס ביתי. לא באמת כזה מסובך.

חומוס ביתי. לא באמת כזה מסובך.

 

בסופו של דבר, כדי להכין "סתם" חומוס טוב, כל מה שצריך זה להשתמש בחומרים טובים ולהקפיד על שיטת ההכנה. נושא הכמויות הוא לא טריוויאלי – הן משתנות מהכנה להכנה, בהתאם לאינספור גורמים כימיים, פיזיקליים, אקלימיים ופרה-פסיכולוגיים – אבל עם הזמן מתפתח "הרגש" ואז זה בא הרבה יותר בקלות. מרגיש לכם שחסר משהו? תוסיפו עוד טחינה.

מה שהכי חשוב לזכור הוא זה: חומוס שהוכן נכון לא ישאיר אתכם כבדים אחרי האכילה ולא יעשה לכם גזים. חשוב מאד להקפיד על ההשריה, לשטוף היטב את הגרגרים לפני ואחרי שמשרים, ולבשל במים נקיים. סודה לשתייה, בניגוד לחשש המקובל, כן מקצרת את זמן הבישול ולא פוגעת מאד בטעם – בתנאי שלא תגזימו. יאללה, לעבודה – מתכון הבית לחומוס לפניכם:

המצרכים

כמויות ל-4 מנות נאות
שני ספלי גרגרי חומוס קטנים (רצוי מהזן הבולגרי)
2/3-1 כוס טחינה גולמית מאיכות טובה
מיץ סחוט מ-2 לימונים קטנים – או –
מיץ מלימון אחד + כפית מחוקה מלח לימון (או קצת פחות)
1 בצל קטן-בינוני (אופציונלי)
3-5 שיני שום
1/3-1/4 כפית כמון
כפית סודה לשתיה
מלח
להגשה:
שמן זית, פטרוזיליה, קצת פפריקה בשביל הצבע

אופן ההכנה

א. מנקים היטב את החומוס: מפזרים על צלחת גדולה, מוציאים אבנים, גרגרים פגומים וכו'. אל תתפשרו: הוציאו כל גרגיר שלא נראה לכם. בסיום הניקוי שוטפים היטב מספר פעמים, עד שהמים שקופים ונקיים לגמרי (כשמכינים כמות גדולה אפשר להשרות קודם ולברור אחר-כך. זה קל יותר).

ב. משרים את החומוס למשך הלילה בהרבה (2-3 ליטר) מים. חשוב: בתחתית קערת ההשריה מפזרים כמה כפות של מלח גס. בקיץ כדאי להכניס את קערת ההשריה למקרר, אחרת הגרגרים עלולים להחמיץ. בחורף אפשר להשאיר בחוץ. בבוקר שוטפים היטב, ומשרים לעוד מספר שעות במים נקיים. אם אתם מעדיפים את החומוס שלכם במרקם חלק במיוחד אפשר להמשיך להשרות ולשטוף עוד, במשך יממה ואף יותר.

ג. שוטפים את הגרגרים שוב, עד שהמים שקופים, מסננים ומכניסים לסיר עם מים נקיים בגובה של כ-5 ס"מ מעל לגרגרים. מוסיפים לסיר את שיני השום ואת הבצל (אפשר לוותר על הבצל ואפשר לשים יותר שום או להוסיף ירקות אחרים. הירקות שמוסיפים לסיר הם לעיתים קרובות ה"סוד" של החומוס האהוב עליכם (בגדול: גזר, בטטה או שורש פטרוזיליה, בכמות קטנה מאד). בשאר המקרים זו לרוב הטחינה.

ג. מבשלים את החומוס ללא מלח – מביאים לרתיחה, מקטינים קצת את האש ונותנים לגרגרים להתבשל כשלושת רבעי השעה, עד שהגרגרים מתרככים מעט. מוסיפים את הסודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת של הגרגרים. מוסיפים מעט מלח ומבשלים עוד קצת.

(הסודה לשתייה תאיץ את התרככות הגרגרים. אפשר לוותר ולספוג את זמן הבישול הארוך משמעותית, שלא לומר נצחי. עם הסודה לשתייה משך הבישול עד להתרככות מוחלטת הוא כשעה עד שעה וחצי, בהתאם לסוג הגרגרים וגילם, אורך ההשריה ועוד. עם סיר לחץ אפשר לקצץ משמעותית בכמות הסודה וזמן הבישול ירד לחצי או פחות – רק הקפידו לכסות אחרי קיפוי הקצף כמוסבר להלן. אם אתם רגישים לטעם הלוואי של הסודה לשתייה, אפשר להחליף חלק ממנה באבקת אפייה, אבל יש לשים לב שהגרגרים אכן מתרככים).

במהלך הבישול יש לערבב את תוכן הסיר בכף, לקפות (יענו, להסיר) את הקצף מפני המים, ואיתו גם את הקליפות שצפות. אם הקליפות עקשניות במיוחד (בעיה בעיקר עם גרגרים גדולים) ולא עוזבות את הגרגרים אתם יכולים לעשות מה שהיו עושות הסבתות של חלק מאתנו: להוריד מהאש (כן, באמצע הבישול), לסנן, לשטוף במים קרים ולעסות קצת את הגרגרים בידיים. בתהליך הזה וכשתחזרו לבשל אותם, יצופו על המים הרבה קליפות – איספו אותן באמצעות מסננת קטנה וזירקו לפח – או שאתם יכולים פשוט לוותר על כל זה. אם יש לכם מעבד מזון טוב ואם תשתמשו בגרגרים קטנים ותבשלו אותם היטב, תקבלו חומוס חלק מאד גם בלי להוריד קליפות.

ד. כשגרגרי החומוס נמעכים בקלות (ממש בקלות) בין שתי אצבעות, הם מוכנים. המהדרין מסירים את הקליפות, גרגר אחרי גרגר, אבל זה הרבה עבודה. אם רוב הקליפות כבר צפו וסולקו או התפוררו זה די מיותר ובזנים קטנים (ע"ע הזן הבולגרי) הקליפות נוטות להתפורר ולהיעלם.

ה. מניחים לסיר להתקרר ומכניסים למקרר למספר שעות. לאחר מכן שופכים את גרגרי החומוס (עם שיני השום, בלי הבצל) וחלק מהנוזלים שנשארו למעבד מזון וטוחנים במשך כשתי דקות עד לקבלת מרקם דייסתי. אם העיסה נראית סמיכה מדי מוסיפים מעט נוזלים מהסיר.

מוסיפים מעט טחינה גולמית ומפעילים את מעבד המזון לעוד שתי דקות בעוצמה נמוכה. מוסיפים את שאר הטחינה הגולמית וטוחנים עוד קצת. מוסיפים בהדרגה את המלח, הלימון/מלח לימון והכמון. לא הכל בבת אחת – הכי חשוב להיזהר מתיבול יתר.

ז. מילה לא יפה.

ח. אחרי ההכנה כדאי לאחסן במקום קר במקרר או לאכול מייד. החומוס צריך להיות מעט פחות סמיך ממה שאתם רוצים אותו, כי יש לו נטייה להתעבות ולהסמיך בקירור.

הגשה: אתם יודעים. על צלחת, עם שמן זית טוב ופטרוזיליה, קצת כמון וסומאק או פפריקה, גרגרים וכל מה שאתם אוהבים על החומוס שלכם.

50 תגובות על מתכון לחומוס אמיתי

  1. Koro – אחלה. פעם הבאה תצלם ותעלה לדף הפייסבוק של הבלוג.

  2. בקי מלצר
    19 בנובמבר 2013 ב-13:05 //

    אני רק שאלה, מה תפקידו של המלח הגס בהשרייה?

  3. מה הסיפור שיש חומוסיות שמוסיפות בוטנים לחומוס (לא חמאת בוטנים) ?

  4. כן, גם אני רוצה לדעת – מה התפקיד של המלח בהשרייה?

  5. את הטיפ עם המלח קיבלתי מאדם בא בימים שהייתה בעלים של חומוסיה במשך שנים רבות, והוא לא פירש רק חייך. אחר-כך נתקלתי בטיפ הזה במקומות נוספים אבל אף פעם לא התלווה הסבר.

    אני מנחש שלמלח בהשריה יש אפקט דומה למלח בבישול. את הגרגרים אנחנו לא מבשלים עם מלח, כי הוא מונע התרככות, אבל מומלץ להוסיף מלח כשמבשלים ביצים (הוא מונע מהקליפה להתבקע) או תפוחי אדמה וירקות אחרים (הוא מאפשר להם להתרכך בלי להתפורר). אני חושב שהוספת מלח בהשריה מונעת מהגרגרים להתבקע. במקרה הכי גרוע – הוא לא עושה כלום וסתם שמרנו על מסורת חסרת משמעות.

  6. החומוסאי
    24 בנובמבר 2013 ב-19:09 //

    לשוקי ולשאר,
    יכול להיות שיש איזו ריאקציה כימית בין המלח לחומוס אבל מניסיון אישי אני אוהב להשרות את החומוס עם כף מלח בתחתית הקערה פשוט בגלל שזה נותן לחומוס מליחות טבעית עדינה שלא באמת הופכת אותו למלוח אלא מעצימה את טעמו. אני משער שהמלח חודר לגרגרים בעזרת אוסמוזה אבל אני לא מומחה בעניין…

  7. 1. ז. אינה מילה, זו אות, "זין" היא מילה, שמשמעותה: נשק (ע"ע במילון, ובשימוש: זין, כלי זין ו-הכוחות המזויינים). באמת! ואין לי מושג, אבו שוקה, מה היתה כוונתך… בחיי העיניים שלי שזו אמת! (זו שבועה של איגוד השקרנים, נקרא בעבר: "אגודת דוברי אמת" – ראה"ילקוט הכזבים")
    2. נהוג (לפחות אצל אלה שמתנגדים למלחמות גזים) לשים כמון (כמון וקימל הם תבלינים בולמי יצירת גזים) בחומוס: לפני הבישול, אחריו, כתיבול, ונתקלתי גם – עם ההשריה. ואז המילה שמזכירה נאד (מימייה מעור), לא תתארח לשולחננו, בעת אכילת קטנייות.
    3. חוץ מההמלצה הקטנה, מתכונך מדוייק לאלה שלא סובלים את המשחות המכונות התעשייתיות המכונות "חומוס" ע"ש אחד ממרכיביהם הרבים…
    4. אני ממליץ!

  8. אה… סורי. סורררי, Sorry!
    תיקון בעבריתיתית:
    3. חוץ מההמלצה הקטנה, מתכונך מדוייק לאלה שלא סובלים את המשחות התעשייתיות המכונות "חומוס" ע"ש אחד ממרכיביהן הרבים…
    או! (מנגב זיעה ממצחי…)

  9. יהודה פוליקר
    4 בדצמבר 2013 ב-19:14 //

    היי, רציתי לשאול כמה זמן החומוס יכול להישמר במקרר לפני שהוא מתקלקל? תודה וחג שמח

  10. אם מקפידים על ניקיון בהכנה ולא דוחפים אצבעות וכפיות, אלא מאחסנים בקופסא אטומה עמוק במקרר, חומוס טרי יכול לשרוד בשקט יומיים-שלושה.

  11. חומוסאי בשרון
    14 בדצמבר 2013 ב-23:44 //

    בלוג מדהים ( שוקי תודה!!) , כיף לראות שיש כאן אנשים פעילים והטיפים שלהם הביאוני עד הלום.
    נכון להיום אני מכין חומוס כבר יותר משנתיים לא יצאתי מההגדרה של חומוס "ביתי"

    הטעם החמישי? כן, זה כנראה מה שחסר.

    מביקורי בממלכת חומוס מקומית, בלו-בס בפרדס חנה. שאלת את עצמי לא פעם איך הם עושים את זה?
    אולי מישהו שאכל שם מכיר את הרגשת העייפות החזקה (ביחס לחומוסיות אחרות שיצא לי לטעום) שבאה מיד אחרי החומוס.
    יש למישהו השערה אם זה נגרם ממרכיב מסויים? ואם כן, מה זה יכול להיות?

  12. הרבה סודה לשתייה בבישול החומוס יוצרת תחושת כבדות

  13. אני לא חושב שזה הרבה סודה לשתייה. דווקא שימוש במעט סודה לשתייה או בכלל לא, גורם לכך שנשארים הרבה רב-סוכרים (אוליגוסכרידים) מהקליפות, שמקשים על העיכול ומעוררים עייפות.

    יש כמה סיבות שאני מכיר לכך שחומוס מרדים במיוחד:
    א. בישול לא מספיק של הגרגרים שהופך את העיכול קשה יותר.
    ב. מנות גדולות במיוחד. מכיוון שברוב המקרים נאכל את כל המנה, מנה גדולה תהיה כבדה יותר על העיכול ותעורר עייפות.
    ג. הרבה טחינה בחומוס וכנראה גם טחינה מסוגים מסוימים, ועוד יותר כשהחומוס מתחמם כשטוחנים אותו.
    ד. אכילת עודף פיתות ו/או פיתות מסוגים מסוימים.

    ישנם גם גרגרים כבדים יותר – בעיקר הדס שהוא די נפוץ. את ההדס צריך לשטוף טוב, להשרות עם הרבה החלפות מים ואם אפשר אז גם להחליף מים במהלך הבישול. כשלא עושים את זה הוא כבד יותר.

  14. ניתן להקפיא את החומוס?

  15. את הגרגרים המבושלים כן. את הממרח לא.

  16. למה אי אפשר את הממרח?

  17. כי טחינה היא חומר גלם עדין שאסור לחמם וגם אסור לקרר יותר מדי. כשמקפיאים חומוס ומפשירים אותו המרקם משתנה. אתה יכול לנסות ולראות אם אתה עדיין נהנה ממנו גם אחרי. בכל אופן, החומוס המופשר לא יהיה זהה לחומוס שלפני ההקפאה.

  18. מה לגבי גרגרי חומוס קפואים של סנפרוסט, איך מכינים מהם חומוס?

  19. במתכון כתוב "ירקות שמוסיפים לסיר הם לעיתים קרובות ה"סוד" של החומוס האהוב עליכם". איזה ירקות אפשר להוסיף לדוגמא???

  20. אז דווקא אפשר להקפיא חומוס מוכן וזה מעולה למי שרוצה לשמור קצת לאחר כך… הסוד הוא שאחרי ההפשרה החומוס אכן נראה מוזר ביותר עד ש-מערבבים אותו היטב עם מזלג – ואז הוא חוזר לעצמו, טעים וטרי כמו בזמן שהוקפא 🙂

  21. טל – בצל, שום, גזר, פטרוזיליה, וגם צנוברים, זרעי שומר ובטח שכחתי משהו.

  22. באבא אהרון
    30 בדצמבר 2013 ב-12:50 //

    לפי המתכון הנהדר הזה החומוס יוצא קר.. האם לא עדיף לטחון את הגרגירים כשהם חמים? אם לא, איך בחומוסיות אתה מקבל בסופו של דבר מנת חומוס חמה?
    תודה

  23. כנראה ניאלץ להקדיש לנושא החומוס החם פוסט מיוחד. בינתיים נחזור על מה שכבר נאמר כאן אי אלו פעמים:
    א. חומוס לעולם לא מחממים וגם לא טוחנים את הגרגרים כשהם חמים ולפעמים אפילו להפך – מוסיפים קרח לטחינה כדי למנוע התחממות יתר, שהורסת את החומוס בכל מיני דרכים ומכל מיני סיבות.
    ב. המצב היחיד שהחומוס חמים, היא כשהוא מוגש מייד כשהוא יוצא מטחינה ארוכה ולפני שהוא נכנס למקרר. במקומות מסוימים טוחנים כמויות קטנות ומגישים מייד, ואז החומוס או דליל יותר או מאד כבד לעיכול (כשחומוס מתקרר הוא מסמיך ומתקשה אם זה לא קורה במקרר זה קורה במעיים).
    ג. איך בכל זאת מגישים את החומוס לשולחן חמים? שומרים בנפרד סיר עם גרגרים חמים ושופכים מעט גרגרים ומים על המנה בהגשה. פול יכול להישמר חם עד להגשה, ולכן מנת חומוס-פול תהיה חמימה ואפילו חמה. מסבחה – תלוי בסוג – גם כן יכולה להיות חמה לפעמים.
    כדי שהחומוס לא יהיה קר מהאחסון במקרר, מקובל להוציא מדי זמן קצת חומוס מהמקרר ולתת לו להגיע לטמפרטורת החדר סמוך להגשה. כשעושים את זה נכון החומוס לא חם ולא קר, ועם התוספות החמות ולעיתים גם צלחת חמה, הוא מרגיש חמים.
    זהו כל התורה על רגל אחת.

  24. האם אפשר (כדאי ? ) להכין חומוס מגרגירים מקופסת שימורים ?

  25. אפשר. "כדאי" זו מילה חזקה.

  26. שיני השום בבישול צריכות להיות קלופות או שלמות?

  27. barbura660@gmail.com
    6 בינואר 2014 ב-00:49 //

    מתכון שלי ממסעדה שקיבלתי מבעלת המסעדה
    חצי ק"ג חומוס רצוי מהזן הבלגרי להשרות כל הלילה לסנן ולבשל במים חדשים עם כפית סודה לשתייה עד שרך לסנן ולשמור 3/4 כוס ממי הבישול, לשים החומוס המבושל עם 3/4 כוס מי הבישול ועם כוס ורבע טחינה גולמית משובחת, 1 כפית מלח לימון, ו 1 כפית מלח רגיל, מיץ מלימון אחד, 2 שיני שום כתושות, טיפה כמון

    להפעיל את המעבד בפולסים לכמה שניות, להפסיק להמתין ושוב להפעיל לכמה שניות. אסור בבת אחת. לעבד בהפסקות עד שמוכן

    בתאבון

  28. מה הזמן המקסימלי שאפשר להשרות את החומוס ?

  29. אבו שוקי, לאחר המון זמן שלא השתמשתי ב"הדס", החלטתי לנסות שוב לאחר שימוש ממושך בבולגרי. את האמת יצא לי מעולה, למרות שהמלצתי בחום תמיד על הבולגרי. יכול להיות שזה איכות הגרגירים שנקנו מ"עדן מרקט", ובטוח שזה מהשילוב של הדס וטחינה "סמל היונה" שהוא שילוב מצויין.
    המסקנה היא שהטעם הסופי של החומוס נובע גם מאיכות חומר הגלם. ב"עדן טבע מרקט" מוכרים פול וחומוס הדס בתפזורת באיכות מעולה שמתבטא גם בטעם הסופי, וגם יחסית זול לשוק- קילו חומוס הדס בתשעה שקלים, וקילו פול מצרי קטן בשבעה שקלים. הפול הכי טעים שיצא לי זה מ"עדן מרקט" וגם החומוס( למרות שאני משתמש בבולגרי שיותר נדיר מהדס). הבעיה בעדן מרקט זה מחירי הטחינה שהרקיעו שחקים- 18 שח לחצי קילו טחינה "אל ארז" זה מחיר שוד. לכן הייתי ממליץ שתתמקדו רק בקטניות כשאתם קונים בעדן מרקט.
    ברשת "טבע קסטל" בת"א, במיוחד ברחוב דיזנדוף פינת פרישמן, תמצאו טחינה "סמל היונה" איכותית במחיר מעולה. אני חושב שהם מוכרים שתי קופסאות של חצי קילו ב24 שח שזה מחיר שפוי יחסית ל"עדן מרקט".

    חוץ מטבע קסטל, מחירי טחינה שפויים אפשר למצוא לרוב בשווקים

  30. הכנתי לפי המתכון שלך, יצא מצויין, תודה רבה.
    שאלתי היא: בכמה חומוסיות שמכינות חומוס גלילי כמו אבו אדהם, אבו דאבי וכו, יש חומוס במרקם עדין אשר ממש לא יושב כבד בבטן בהשוואה לחומוסים אחרים.
    מה הסוד? איך מגיעים למרקם עדין כזה?
    תודה

  31. המתכון די דומה לזה, אולי עוד קצת טחינה גולמית ובעיקר יותר מים. מכינים את החומוס דליל ואחרי שהוא עומד קצת במקרר הוא מגיע למרקם הנכון. שים לב שעדיין, גם בהגשה, חומוס גלילי אמור להיות דליל יחסית.

    תשתמש בגרגרים מהזן הבולגרי, תשרה השריה ארוכה (יממה ויותר), בשל עד להתרככות מוחלטת (אם הגרגרים צעירים יחסית וההשריה ארוכה לא תצטרך הרבה סודה לשתייה). טחן היטב את הגרגרים כשהם קרים (אחרי אחסון במקרר), הוסף קצת מים וטחן עוד, ואז הוסף את הטחינה לאט לאט.

    חלק מהסוד הוא בצורת ההגשה – מוציאים את החומוס מהמקרר ונותנים לו להגיע לטמפרטורת החדר, וכשמגישים מוסיפים מעט ממי הבישול (עם או בלי גרגרים) אחרי שמחממים אותם. וכמובן – הרבה שמן זית מסוג שמתאים (משהו עדין ולא משתלט, צריך לנסות קצת עד שמוצאים).

  32. ירושלמי
    31 בינואר 2014 ב-11:19 //

    שלום
    תודה רבה על המתכון. מישהו יודע איפה אפשר לקנות חומוס בולגרי בשוק מחנה יהודה בירושלים או במרכז העיר? ובתל אביב? תודה

  33. אמא שלי הכינה חומוס לסמבוסק, ניסיתי עכשיו להכין מ2 כפות גרגרי חומוס אבל יצא פשוט נוראי. יכול להיות שזה קשור לזה שטחנתי ועירבבתי את הטחינה כשהחומוס חם?

  34. יעאני אבו שוקרי
    3 בפברואר 2014 ב-20:45 //

    לטעמי חצי כפית סודה לשתיה זה גם יותר מדי

  35. תלוי בכמות הגרגרים, בסוג, בגיל, במים. עם השריה ארוכה אפשר להשתמש בפחות סודה לשתייה. כנ"ל אם עושים הרתחות או משתמשים בסיר לחץ.

  36. מה הדרך הרצויה לקרור מהיר של הגרגרים?

  37. אני טוחן את הגרגירים כשהם חמים, מיד אחרי הבישול. וגם מי הבישול חמים. ותמיד יוצא נהדר. אני לא מבין מדוע מומלץ "בתוקף" לטחון גרגירים קרים. מציע לכל ה"אדוקים" לנסות פעם לטחון חם, ולראות הקלו המים.

  38. יובל – יש כאלה שטוחנים עם קרח במקום מים.

    עופר – אין בעיה בלטחון את הגרגרים כשהם חמים. יש בעיה בלהוסיף את הטחינה כשהגרגרים חמים כי הטעם שלה משתנה. כמובן, יכול להיות שאתה דווקא אוהב את הטעם הזה ולמעשה יש כמה חומוסיות שהטעם שלהם מתבסס על טחינה של הגרגרים כשהם חמים, אבל ברוב המתכונים זו לא המטרה.

  39. חומוסאי תל-אביבי
    7 בפברואר 2014 ב-12:39 //

    תודה, תודה, תודה! ביצעתי את ההוראות במדוייק, ויצא א-ל-ו-ה-י, לא פחות! ורק שאלה: עד שהגרגירים הגיעו לדרגת הרכות הרצויה עברו שבע וחצי (!) שעות. וגם זה, אחרי שהוספתי סודה לשתייה (בתחילה ניסיתי להימנע מזה). למה לדעתך זה קרה, ואיך אפשר לפתור את הבעיה (בכל זאת, הגז נגמר מתי שהוא, אתה יודע)

  40. אהלן,
    רציתי לדעת האם עדיף להשתמש במלח לימון או במיץ לימן לחומוס? ומה לגבי שום טרי, האם יש חומוסיות ששמות שום טרי בחומוס שלהם או שזה פוגע בטעם?
    דבר נוסף, אני חייב להגיד שאני מכין כבר כמה וכמה פעמים חומוס מהגרגירים מהזן הבולגרי והקליפות לא יוצאות (בטח שלא צפות) וגם לא נעלמות.

  41. באבא אהרון
    9 בפברואר 2014 ב-15:45 //

    מוזר מאד.. אתה בטוח ששמת את הגרגירים להשרייה של לילה לפני כן

  42. לפי נסיוני הצנוע
    כדי להשיג את הטעם המשגע של החומוסיה
    צריך פשוט לעשות מה שהחומוסיה עושה
    להוסיף קצת מגביר טעם. יענו גלוטמט
    נסו ותטעמו ותתרגשו

  43. bruno, היכן משיגים את הגלוטומט הזה? אולי אבקת מרק???

  44. מונוסודיום גלוטמט נמצא באבקות מרק והרבה מוצרים אחרים וגם אפשר לרכוש אותו בנפרד כתבלין. אבל לדעתי רק חלק קטן מאד מהחומוסיות משתמשות בו.

  45. גלוטמט אפשר לקנות כאבקה או כנוזל שקוף וחסר טעם לכשעצמו ראה אמזון לדוגמא
    הוא מגביר את טעם האוכל כפעולה כימית וביולוגית.
    אצל אניני טעם ומודעי בריאות, נחשב כרעל שאינו מקצועי ואינו מכבד את טבחו ומבשלו ואוכלו
    אצל האסיאתיים שגילו אותו לפני לא הרבה שנים
    הוא נחשב לתבלין כמו כל שאר התבלינים
    אין הוכחות לרעילותו לא לבריאות ולא למחלה
    יש אנשים שבכמויות גדולות אלרגיים אליו
    לפי נסיוני הדל
    הוא נמצא כמעט בכל מה שטעים לנו בתעשיה
    אפילו בחוואייג למרק
    וגם בחומוס וכו

  46. ראשית, אתה מדבר לא על גלוטמט שהוא מוליך עצבי שקיים בגוף של כולנו אלא על מונוסודיום גלוטמט, שהיא תרכובת שמבוססת עליו.

    שנית, כבר הקדשנו לו פוסט http://humus101.com/?p=1747

  47. כמה חארטה יש בתגובות של המומחים שבא לבכות .לא מאמין שאני קורא מה הטיפים שנותנים לחובבי החומוס.

  48. אולי תאיר את עינינו.

1 14 15 16 17 18 20

כתיבת תגובה