חדש בבלוג

טעם של חיפה: אבו מרון בתל-אביב

הפעם לא מדובר בזכיין אלא בסניף תל-אביבי אמיתי לגמרי של החומוסיה החיפאית הנחשבת. האוכל הוא כמעט אותו האוכל, והוא טוב. אבל מי שמצפה לשחזור מדויק של החוויה החיפאית עלול להתאכזב.

אבו מרון סניף תל-אביב
כתובת: דרך מנחם בגין 48 (פינת הרכבת)
שעות פתיחה: א-ה' 8:30-16:30 ו' עד 14:00

4 גרגרים

עדכון 10/12/2015: המקום נסגר.

מסעדת אבו מרון היא מהחומוסיות אליהן חיפאים שעברו לתל-אביב נוהגים להתגעגע. היא גם בדיוק אחד המקומות שתל-אביבים שזכו לאכול בהם, אומרים שמה שהיה הופך אותם למושלמים הוא אם היו בתל-אביב.

עבור האנשים האלה בדיוק הסניף התל-אביבי החדש של אבו מרון אמור להיות כמעט בבחינת התגשמות של חלום (בכלל, כל הרעיון הזה של להעביר דברים טובים מהפריפריה הרחוקה למקום שאפשר להגיע אליו ברגל או במונית שירות, כמעט מייתר את הצורך בטכנולוגיית Beaming).

מנת חומוס פול אצל אבו מרון בתל-אביב.

מנת חומוס פול אצל אבו מרון בתל-אביב.

טכנית, השם המתאים לסניף התל-אביבי הוא לא אבו מרון אלא אבן מרון, כי הוא מנוהל על-ידי בנו של מרון (שהוא עצמו בנו של אבו מרון, אבי השושלת החומוסאית). פרקטית, מה שיש לנו כאן הוא את הדור השלישי תחת שלט שאומר "מאז 1969". זו הבטחה, והם די עומדים בה: האוכל דומה מאד למקור.

בטבעת החומוס הבהירה והחלקה להפליא של אבו מרון קשה לטעות, וכך גם בכוסות עם רוטב הפלפלים הירוק ורוטב השום הלבן. צלחת החמוצים קצת שונה, אבל תוכלו להזמין את הצ'יפס המתובל מהצפון, בגירסה שהיא אולי טיפ-טיפה פחות מתובלת ויותר מטוגנת.

במנת החומוס-פול שלקחתי היה זה דווקא הפול שהפתיע לטובה, אבל בסך-הכל המנה בשלמותה וכל אחד מחלקיה, היו טעימים והזכירו את חיפה. אם כי, כמובן, חסרים האוויר והריח של חיפה והנוף המטמטם שאתה עובר בדרך.

סניף תל-אביב של אבו מרון. מבט מהרחבה שבפינת הרחובות הרכבת ודרך בגין.

סניף תל-אביב של אבו מרון. מבט מהרחבה שבפינת הרחובות הרכבת ודרך בגין.

וכידוע, החוויה של אכילת החומוס מושפעת מאד גם מפרמטרים שקשורים לסביבה ואווירה, מחיר ושירות. בכל הדברים האלה נראה שהסניף התל-אביבי חסר את הקסם החיפאי.

העיצוב קצת יותר מוקפד, אמנם, אבל המחירים גבוהים (25-35 ש"ח למנת חומוס), השירות בינוני, והאווירה היא של עובדי תאגידים בהפסקת צהריים – האוכלוסייה העיקרית שפוקדת את המקום, שנמצא בין מגדלי משרדים באזור של תל-אביב שפחות כיף להסתובב בו בערב אבל גם ביום הוא לא כזה שוס.

מצד שני, זה מקום טוב לעצור בו אחרי פגישת עבודה ויש לי אחת כזו ממש בסביבה בערך פעם בחודש. זה אומר שכנראה עוד אחזור לשם כמה פעמיים. בתור התחלה, כדי לנסות את המשאוושה.

11 תגובות על טעם של חיפה: אבו מרון בתל-אביב

  1. אולי אני חריג אבל פעמיים אכלתי בחיפה וממש לא התלהבתי אפילו לא סיימתי שזה נדיר אצלי.

  2. לא מכיר את המקור אבל בסניף התל אביבי המנה די סתמית וחסרת ייחוד. לעומת זאת המקום עצמו נעים לישיבה והכל עושה רושם טרי ונקי. סה"כ אופציה סבירה אם נמצאים באזור למרות שאני בד"כ מעדיף להמשיך קצת צפונה לאבו אדהם או לטחונוס המצויינת.

  3. הייתי שם, טעים כמעט כמו החיפאי, חבל שהמקום סגור בשישי שבת, בניוגד לאח הגדול……

  4. מדוע אין מתכון?

  5. אכלתי לפני כמה שבועות ביום שישי והוא כן פתוח בימי שישי לגבי שבת אני לא בטוח.
    אין ספק שהטעם הוא הטעם החיפאי המדובר מעולה.
    אני כבר מכור לאבו מרון עוד מימיי כסטודנט

  6. היתי היום באבו מרון.המסעדה בשעה 13.00 די ריקה.הזמנתי חומוס גרגרים עם ביצה.אגש ישר לשורה הסופית.אכזבה גדולה מאד.חומוס אנמי, תפל,חסר טעם לחלוטין .אם שני סקנדינבים היו מחליטים להכין חומוס מבלי שראו או טעמו את המנה, זה מה שהיה יוצא להם.מבני דודנו היתי מצפה ליותר.תמיד אני בדילמה, להגיב ולקלקל פרנסה ,או להבליג ולמנוע מידע מחברינו הנאמנים.החמוצים מצויינים, השירות טוב.

  7. אחת החומוסיות הטובות החלטה טובה לפתוח באזור.

  8. אני עובד די קרוב, יצא שאכלתי שם כבר כמה עשרות פעמים ולא התאכזבתי יותר מדי (למעט ההתחלה – לקח להם זמן להסגר על טעמים).

    האווירה היא אכן הייטקיסטים שמנגבים ובורחים ועובדי כלל שמתעצלים לחזור למשרד אבל האוכל מצדיק את זה, במיוחד הצ'יפס שעובר טיגון כפול לפני התיבול.

    בפני עצמו המקום נהדר, אבל יש המון מתחרים באזור, כולם טובים (לא מדהימים, אבל זה עניין של טעם) אז לפעמים צריך לשבור את הראש ולהחליט איפה לאכול צהריים או פשוט לעשות אחד אחר בכל יום.
    רק לצרוך הרשימה: אבו אדהם, טחונוס, פינתי, בהדונס, אבו איסמעיל, החומוס הלא רע בכלל של פלאפל בריבוע (יד חרוצים) ואבו איברהים מהצד של מקווה ישראל.
    לא חסרה תחרות ובהחלט יש מגוון, אבל עדיין, אבו מרון טובים, ומתאימים במיוחד לימים שבהם אתה יורד מהמגדל רק לקחת משולש לבלוס מעל המקלדת.

  9. היינו אתמול, אחרי שברחנו מתור יום שישי המפלצתי באבו אדהם והחלטנו לתת צ'אנס למקום החדש.
    האמת נחמד. האוירה באמת סטרילית למדי, אבל לעומת ההמולה והרעש באבו אדהם ממנו באנו, אני לא בטוח מה יותר טוב.
    החומוס עצמו לא היה יוצא דופן אבל נחמד מאד, ולטענת בת הזוג יותר טוב מאבו אדהם. כנראה בגלל המיקום במגדלים המחירים יותר יקרים (גם האוכלוסיה וגם השכירות). במצב הנוכחי זה טיפה מתומחר יתר על המידה, באיזה 10%

  10. החומוסייה נסגרה. עברתי שם היום עם הבסיקלטה והמקום נטוש. גם חומוס חסוני לידו נסגר כבר לפני חודשיים לפחות. כנראה שחומוסיה מצליחה זה קשה יותר מהנדסת חשמל…. מנסיון…

השאר תגובה