חדש בבלוג

בהדונס נוחת בדיזינגוף

זכיין חדש של חומוס בהדונס המיתולוגי נחת באמצע רחוב דיזינגוף בלב תל-אביב. יצאנו בשתי קבוצות לטעום הכצעקתה. המסקנה המשותפת: לא רע בכלל! קבלו אותה בביקורת כפולה (!). וגם: הצצה נדירה לתוך השטפן.

חגי הכהן וא"ש המקורי

חומוס בהדונס
כתובת: דיזינגוף , 175 תל-אביב (ליד פינת בן-גוריון)
שעות פעילות: א'-ה' 10:30-24:00. ו' בהתאם לזמן כניסת השבת
טלפון: 03-5274814
בהדונס דיזינגוף בפייסבוק

4 גרגרים

1
עם הגעתי לבהדונס החדש, בישרה לי המלצרית החביבה והחרוצה שנגמר הפול ולכן לא אוכל לטעום את מנת הדגל של המקום (החומוס פול), ועליי לבחור בין חומוס גרגרים לחומוס טחינה. עד שאני חוכך בדעתי, נתחוור לי שחברי לדגימה עברו את איחור עשר-הדקות שאחריו אני מרגיש חופשי להזמין. הלכתי על חומוס גרגרים.

בבהדונס דיזינגוף לוקחים את החומוס ברצינות. זו כנראה הסיבה שאין שום דבר אחר חוץ מחומוס – לא בירה אלכוהולית, לא קינוחים, לא קפה ולא מיץ. אולי זה בגלל שהמקום חדש ואולי כי הקונספט הוא לאכול חומוס ולהשתנע הלאה (הערת המערכת: הקונספט הוא להציע בדיוק מה שמציע בהדונס ברמת-גן, בלי להוסיף ובלי לגרוע). בירה שחורה דווקא הייתה.

חומוס-פול בבהדונס דיזינגוף

בעל הבית החביב הביע עניין במטרות הצילום של המנה. ניצלתי את ההזדמנות להפיץ את חדוות חומוס להמונים ולספר בשבחי הבלוג. עוד אני מדבר והגיעה מנתי – שפתיים ישקו. חומוס טרי, חם, סמיך במידה, ומנה מעוצבת יפה שגודלה בינוני. אפשר לאכול במזלג וליהנות ממנו מאד.

הפטרוזיליה נקצצה טרי ובכמות נדיבה. הפיתות הוגשו חמות, טריות, ובשרניות. הסחוג שהוגש לשולחן היה טרי וחריף במידה. המלצרית הגדילה עשות, שוחחה איתי על בלוג החומוס, והסכימה שערכו התזונתי של הממרח ושאלות הרות גורל כמו "חומוס בדייט הראשון כן או לא", הן אכן ראויות ביותר.

חבריי הפוחזים הצטרפו בינתיים, והזמינו אותו דבר רק עם בצל. עובד ההייטק חד העין עמד על זכויותיו לכוס פלסטיק עם השתיה, התלונן שהמנה עמוסה לו מדי כי הבצל, ביצה, ופטרווזילה כולן על ארבעת כיווני האוויר של קערת החומוס, והביע הפתעה מנומסת על המחסור המצער בקינוחים וקפה. שכנינו בשולחן הסמוך, עטויי כיפות לבנות של ברסלב, הודו בנועם לריבון עולם על המנות ששלח להם. בשולחן שלנו עסקי בדברי תורה, ביקורת ספרים, וענייני דיומא.

בהדונס-דיזינגוף עדיין חדש, ויכול להיות שבעתיד התפריט יתרחב ויהפוך את המקום מתאים לשהייה לזמן ארוך יותר ממשך האכילה. בהתחשב בהיצע שמסביב התחרות הולכת להיות קשה ואפשר שהקסם הפועלי של גומרים-הולכים לא יחזיק את המקום אם לא יתווספו קצת פינוקים. למרות האווירה הנחמדה בסך-הכל, החומוס הטרי והטעים והמחירים הנוחים (שני חומוס-גרגרים פלוס בירה שחורה ומיץ פריגת, 56 שקלים), נשארתי בתחושה שחסר עדיין המרכיב המיוחד שיהפוך את הסניף הזה לחומוסייה עם אופי.

שורה תחתונה: טוב כשרעבים ולבד, פחות טוב בשביל ישיבה ממושכת בחברותא. נחזור שוב בשביל הפול ואז נחליט [חגי כהן].

 


2
נתחיל בזה שאני פשוט לא מסכים עם חגי – כדי שחומוסייה תצליח היא לא צריכה להיות במקום שאין בו תחרות. כשהיא טובה מספיק אז לא יכולה להיות תחרות. גם בהדונס המקורי, ליד גשר ההלכה, מצליח כבר הרבה שנים (טפו טפו) לא בגלל שלא הייתה תחרות ואפילו לא בגלל האווירה שהוא מנפק, אלא פשוט בגלל שהחומוס טוב.

ה"סניפים" האחרים של בהדונס, אגב, לא מצליחים באותה מידה – לא מבחינה עיסקית ולא מבחינת הטעם של החומוס. אולי הם חסרים את השארם המחוספס של עמי ואולי – מה שמאד סביר – לא מספיק שלימדו אותך את המתכון ואין תחליף לניסיון של 25 שנה, בלי להחסיר יום.

לכן במקרה של בהדונס דיזינגוף השאלה הגדולה איתה הגעתי למקום (מלבד שאלת החומוס-פול שחגי השאיר פתוחה), היא האם החומוס הולך להיות דומה באמת לזה של בהדונס. והתשובה חיובית. המנה נראית טיפה אחרת, הפול קצת פחות טוב מהמקור לדעתי, והרוטב החריף (המופלא) היה לצד המנה ולא עלי, אבל לרגע עצמתי עיניים והרגשתי ברמת-גן.

בעלי המקום, אורן ואופיר, הם שני לקוחות וותיקים של בהדונס – חומוסאים אמיתיים עם נשמה – שהחליטו לעבור את הגדר מהצד שאוכל לצד שמאכיל. במחווה נדירה לבלוג החומוס, הם הסכימו שנציץ להם לתוך השטפן (המיקסר הקטלני שמעניק לחומוס את המרקם הנהדר). ובמחווה עוד יותר נדירה, הם נתנו לאבו חומוס לטעום מהחומוס הטרי שזה עתה הוכן, שהיה בפירוש אחד הדברים הטעימים ביותר שאכלתי בחיים (לא דומה החומוס שזה עתה הוכן למה שתאכלו כמה שעות מאוחר יותר, אחרי שהיה במקרר).

החומוס הטרי, מבט מקרוב חומוס טרי, ישר מתוך השטפן

בשאר הדברים אני נוטה להסכים עם חגי. נכון, לא היה מזיק קפה בסוף, אבל בהדונס-דיזינגוף הוא החומוס הנכון במקום הנכון, באמצע שממת החומוס המביכה של לב תל-אביב. זה מקום שמנשבת בו רוח טובה של אנשים טובים וכל מה שנשאר לקוות הוא שימשיך במגמה שהציג עם הפתיחה וילך רק קדימה ולא אחורה (אנחנו, כמובן, נחזור לבדוק שהרמה נשמרת). שיהיה בהצלחה [אבו שוקי המקורי].

14 תגובות על בהדונס נוחת בדיזינגוף

  1. "שורה תחתונה: טוב כשרעבים ולבד, פחות טוב בשביל ישיבה ממושכת בחברותא"

    ממתי יש צורך לאכול חומוס בחברותא?

    גומרים הולכים, ואין משיחין בדקות אלו.

  2. Abbu Rani Fan Club Band
    28 במאי 2008 ב-17:29 //

    אכן, תוספת נכבדת לאזור דיזנגוף, אם כי לדעתי לא שוררת שם שממה מוחלטת: אבו דאבי בקצה השקט, העלום, של קינג' ג'ורג' הוא חומוס מצוין, אם כי פעם או פעמיים אכלתי שם והתאכזבתי, והצ'יפס תעשייתי ומעפן.

    עוד בדיזנגוף: אכלתי לפני שנתיים בפתילייה (זה עוד קיים?) ונתנו לי חומוס קר מתוך מיכל נירוסטה, עם טעם של חומוס אחלה. לפני חודש אכלתי גם ב"חומוס פול ווליום" התיירותי וקיבלתי הר של סלטים (סבירים, אם כי חלקם כנראה מקופסה), ומנה קטנה של אחד החומוסים הכי לא טעימים שאכלתי, וביוקר: ארוחה לשני אנשים, כלומר שתי מנות חומוס, שתייה וצ'יפס עלתה כ-85 שקל. חוויה מהגיהנום. אבל המלצרית היתה נחמדה.

    אבדוק את בהדונס החדש בהזדמנות

  3. סחטיין לאורן ורועי על האומץ לפתוח סניף של בהדונס (בגלל המורשת של עמי ובגלל האכזבה מהסניפים הקודמים)
    היום עברתי שם פעם ראשונה מאז פתחו, ואני מציין עברתי כי ב-21:30 בערב אחרי שלוש בירות, לא רציתי לטעום מנה – זה לא פייר.
    אתן להם את הקרדיט ואגיע בבוקר לטעום מהקרם דה-לה-חומוס כשהוא טרי.
    בניגוב מהיר אפשר לראות שהם עומדים בסטנדרטים.

    אפרופו שטפן (שטפן?? חשבתי שזה קרוי המערבל!) קבל תמונה של המקור >>
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=104094
    ואפרופו בהדונס דיזינגוף, אני גאה לומר כי התמונה שתשמש אותם בתפריט שלהם ב'ספר האוכל' הבא של תל אביב היא מאת פרי מצלמתי >> http://www.flickr.com/photos/_ilan/276285123/

    תודה וכל טוב.

  4. אני באופן אישי מחבב מאד את אבו דאבי, ונכון שהמרחק בין בהדונס דיזינגוף לבינו הוא לא מאד גדול – מספיק בשביל לצעוד אליו אם בא לך גם על האווירה והרגאיי. אבל החומוס של בהדונס הוא מסגנון מאד שונה ואם אתה מאלה שאוהבים ואתה בסביבה אז יש סיבה לעצור, זו השורה התחתונה.

  5. ועוד משהו אילן – התמונה בפליקר פשוט הורסת. סחתיין.

  6. תודה 🙂

  7. אבו שוקרי
    29 במאי 2008 ב-23:26 //

    חברים, לעמי יש חומוס טוב. לא משנה עכשיו אם זה בגלל הבצל, התבלון, המיתוס או השטפן. אבל התור והשטיקים שלו מעלים אצלי בכל פעם את השאלה אם הם שווים את החומוס. ועם האלטרנטיבות הרבות (כולל חלק מסניפי המשנה שלו עצמו) התשובה בד"כ שלילית.

  8. היום – היה טעים, אבל מעט. יצאתי רעבה. שיטת הבמבה?

  9. צביקה מת"א
    2 במרץ 2009 ב-20:03 //

    מודה לא אהבתי החומוס של הסניף בדיזגוף גם לא זוגתי , שהיא טוחנת חומוס ידועה . אכלו כבר חומוסים הרבה יותר טובים …

  10. יש לי לחדש לכם דבר מה בהקשר הבהדונס התל אביבי-
    בעליו – רועי / אופיר (או בשמו המוכר יותר קיקי) ואורן – עברו סטאז' מפרך לא
    פחות מטירונות אצל המקור האחד והיחיד עמי – קמו ב-4 בבוקר והגיעו אליו
    יום יום במשך חודשיים כדי ללמוד מהמאסטר חומוס את קסמיו היחודיים.
    הנני סועד קבוע בסניפ התל אביבי ורק השבוע נקרה בדרכי להגיע לסניפ
    המקורי וממצאי ההשוואתיים היו כי החומוס באמת באותה רמה- וכיום לאחר שעבר
    מספר שינויים מינוריים באופן ההגשה הוא דומה כשתי טיפות חומוס לאחיו הגדול הרמת גני.
    זאת בטח מכיוון שהחומוס בתל אביב נעשה עם מידה לא פחותה של אהבה ורגש מזה הרמת גני – ולזאת יווכח כל אחד אשר יקרה בדרכו לעצור בסניפ התל אביבי ויעמוד על טיבם של בעליו – לא תתאכזבו!

  11. איזה כשרות יש לבהדונס שם?

    תודה

  12. הבעיה עם הבהדונסים זו הקמצנות(סליחה חסכנות).אכלתי בדיזינגוף בעבר ויצאתי קצת רעב.אני מבין שמנת חומוס לא אמורה לפוצץ ועדיף שנשאר מעט טעם של עוד, אבל בבהדונסים זו שיטה.אותי השיטה הזאת מבריחה.תמיד מרגיש שמישהו במטבח הגזים קצת בחסכנות.ועל מה מדברים?על חומוס לא על סטייק פילה.עוד 50 גרם למנה רבאק! הרעבתם את הסוס והסוס ברח לחומוסיה אחרת..

  13. תמיר, אתה סתם מכליל. לדעתי המנות היחידות בבהדונס שהיו קטנות מדי הן אלו שעמי היה מגיש אחרי השעה אחת, כשהתור היה גדל וכמות החומוס בפיילה הייתה מתכווצת במהירות, וגם זה לדעתי רק בגלל שלא היה לו לב להשאיר אנשים בלי חומוס. בבהדונסים האחרים לא תמיד נשמרת הרמה, אבל לעיתים קרובות המנות גדולות, אפילו מדי. באבן גבירול הגישו לי מנה גדולה, וכך גם ברמת החייל ובפלורנטין קיבלתי בשבוע שעבר מנה שלא הצלחתי לגמור.

    [והערה טכנית: תפסיק בבקשה לכתוב טקסט בשורת הכתובת של התגובות שלך, כי זה יוצר לינקים שבורים]

  14. תם – נראה לי אם כתוב
    שישבו שם שכנינו בשולחן הסמוך, עטויי כיפות לבנות של ברסלב, הודו בנועם לריבון עולם על המנות ששלח להם. בשולחן שלנו עסקי בדברי תורה, ביקורת ספרים, וענייני דיומא….
    אם היו חבר'ה ברסלב שם משמע שהמקום כשר !

השאר תגובה