חדש בבלוג

הבן של הסורי. הביקורת

הוא נפתח רק לפני שבוע, ולאור מבול המבקרים שנחת עליו מאז קשה לבוא בטענות על מה שלא עובד כמו שצריך. אבל לפחות במה שקשור למנת הקומפלט שבשבילה הגענו, "הבן של הסורי" מספק את הסחורה.

הבן של הסורי
כתובת: הלל הזקן 10, כרם התימנים, תל-אביב
שעות פעילות: א-ו' 8-14:30
טלפון:  050-7957221
כשר

4 גרגרים

הבן של הסורי. מנת הקומפלט.

הבן של הסורי. מנת הקומפלט.

זה התחיל כבר בתור בכניסה. הוא היה ארוך מדי וכלל אנשים שחיכו הרבה פחות זמן מאנשים אחרים. אחר-כך, תוך כדי המתנה לאוכל, לשתייה או לפחות למזלג נקי במקום זה שהחזרתי – כנראה בפעם השנייה או השלישית בחיי, במסעדה כלשהי – הייתי צריך ממש להחזיק את עצמי כדי לא לקום וללכת. בשולחן שלידנו קיבל צמד לקוחות VIP את המנות שלו. תוך שלוש דקות. כשאנחנו בולעים רוק כבר למעלה מרבע שעה.

הבטתי בפניה של זוגתי והבנתי ששערי הגיהנום הולכים להפתח. ואז, בדיוק רגע לפני ש"הבן של" וחבריו הבינו בדרך הקשה שאין לקוחות VIP כשיש ג'ינג'יות רעבות בסביבה, זיהה בעל הבית את הסכנה ופנה לשרת אותנו, בחיוך ובקול רך. המזלג, השתייה ולבסוף גם המנות שלנו הגיעו לשולחן.

עדיין בפנים זועמות, היא טעמה ואמרה "קיבינימאט, זה באמת טעים. ממש קיוויתי שזה לא יהיה טעים…".

אז כן, המנה של של הבן של הסורי דומה עד זהה למנת הקומפלט המפורסמת. עם כל הכבוד לחקיינים, מסתבר שדם סמיך יותר מרוטב פלפלים חריפים ושאי אפשר באמת לשפר מתכון מנצח.

לנוכח מה שהיא ללא ספק אחת ממנות החומוס-פול (וקצת ביצה) הטובות בעולם (30 ש"ח כולל שתייה קרה), כעסינו התפוגגו. בסך-הכל, ועם כל הכבוד לרקע המשפחתי, יש גבול למה שאפשר לצפות ממקום שנפתח רק לפני שבוע ומהרגע הראשון הוצף בנחיל של חומוסאים מיותמים.

הג'ינג'ית העירה שהמקום יפה ואסתטי. טכנית, היא צודקת – יש שלט יפה בכניסה ומתחתיו חזית זכוכית שקופה. יש חלל גדול יחסית, מעוצב פשוט ואלגנטי, מואר ומאוורר. כעשרים שולחנות עם כסאות עץ ישנים, שמלבד להיות אופנתיים בימים האלה התגלו גם כדי נוחים.

אני חושב שעבור חלק מלקוחות הסורי, לפחות, המקום הזה ירגיש אופנתי ואלגנטי מדי. עם המנורות התלויות והריצוף המבריק, והמלצריות הצעירות במקום גברים מאפירים.

הבן של הסורי, כרם התימנים, מבט מרחוב הלל הזקן.

הבן של הסורי, מבט מרחוב הלל הזקן.

גם לי, משהו בקסם קצת חסר. המנה – עדיין החלק הכי חשוב בחוויה – זהה כמעט למקור, אבל יותר מדי דברים מסביב השתנו. ומצד שני, יש גם להודות שנדרש לא מעט אומץ וחזון כדי להצעיד את המורשת הסורית לדור הבא ולדרך חדשה.

זה גם לא הוגן לשפוט מקום בשבוע הראשון לקיומו. לרוב עוברים כמה חודשים עד שהוא מתייצב ומקבל את האופי, הסגנון, הקצב והטעם שלו – לטוב ולרע.

חוץ מזה, שמדובר בחתיכת מנה טעימה. עם החומוס המריר והסמיך שלה ועיסת הפול החומה והמהבילה, המנוקדת בפירורי ביצה. והתיבול החמצמץ, העוקץ בכמון ובכורכום, שביום טוב אפשר לזהות בו שלוליות קטנות של שמן זית. המנה גדלה קצת, למקרה שתהיתם.

16 תגובות על הבן של הסורי. הביקורת

  1. בשניה הראשונה חשבתי שזה סרט ההמשך לכלה הסורית (אפרופו, שמות טובים לחומוסיות)

  2. תל אביבים… די עם השמות האלו וההתפנפנויות

  3. שאולי הרשע
    28 באוקטובר 2014 ב-10:13 //

    מי שהוא יודע מה הולך עם אלי?

  4. שוקי – מה זה הדברים האלה על החומוס (ליד הביצה?)

  5. חומוס מדהים מהיותר טובים וקמצני.מנה קמצנית אם אחזור ספק היות והמנה קטנה.

  6. לעודד: מה שעל החומוס מורכב משלושה (חוץ מטחינה, שאתה בטח מכיר).
    הראשון, עלים ירוקים, נקרא 'מנאחת', אשה תימניה עושה מזרע של גת שנקטף עם הזריחה.
    השני, פתיתים בצבע בז', מכין עבורה עיראקי סטודנט להנדסת-מזון, 96% ביצה והשאר תעלומה.
    השלישי, עיסה חומה, אתה לא רוצה לדעת, אבל זה הסוד של הטעם

  7. ביקורת על החומוסיה
    פעמיים ביקרתי במקום פעם ראשונה באמצע השבוע, פעם שניה בשישי לפני הלחץ (10:45).
    1) אני רוצה להתחיל מהחריף, אני לא אוהב את הקונספט של חריף שנשאר על השולחן עם כפית וסועד אחרי סועד משתמש באותו הכלי, זה לא נעים לא הגייני ולא כיף, בנוסף החריף לא טעים ומלוח בצורה מוגזמת.
    2) הביצה, אני אוהב שהביצה מגיעה ככה מפורקת (טעם אישי) אבל במקרה הטוב אתה מקבל חצי ביצה, וגם זה אני לא בטוח שיש שם (חסכון על הלקוח 1).
    3) גרגירים, במקום אין גרגירים, אבל כשאתה מזמין חומוס גרגירים לא אומרים לך שאין, אלה מביאים לך בצלוחית את מה שנשאר בתחתית של הסיר בישור, מעין רסק גרגירים זה אחלה ורעיון נחמד אבל לא במקום
    (חסכון על הלקוח 2).
    4) לשולחן מגיע צלחת של פלפל חריף חתוך ובצל, אין חמוצים אין ירקות אין זיתים ומי אוכל ככה פלפל חריף ? גם אם אתה כן רוב האנשים לא. (חסכון על הלקוח 3).
    5) מידות, זה ללא ספק אחד המקומות שמגיש הכי מעט חומוס מתחת לכל הקשקושים יש לך אולי 3 ניגובים ונגמרה הצלחת, די מבאס (חסכון על הלקוח 4).
    6) החומוס עצמו, מהסגנון הכבד והיציקתי עתיר בטחינה ולימון, שום דבר מרגש כאן.
    7)שירות, אחלה לגמרי!!.
    8) סיכום, 30 שקלים למנה עם שתיה, מחיר רגיל לתל אביב אבל כשאתה יושב במקום ומרגיש שרק חוסכים עליך אתה יוצא מאוכזב, סך הכול מקום סביר.

    בתאבון
    TTB

  8. תודה על התגובה המושקעת, אבל שתף אותנו גם בחוויות חיוביות מדי פעם, אוקיי?

  9. בוודאי הרבה זמן רציתי להתחיל לכתוב, כמובן לא רק בשלילי 🙂

  10. זקי בכבודו ובעצמו פתח סניף נוסף בבת ים ברחוב החרושת 9
    לא מאמין שראיתי אותו
    מנות יפות וטעימות הטעם בדיוק אותו טעם
    יואו פשוט ממכר

  11. טעים בסניף בבת ים, אבל גודל המנה מביך, מעליב, מכעיס. אלמלא הייתי רעב והאכילה כרוכה בתשלום, זה יכול היה להיות מצחיק. יש מקומות שנותנים תוספת בגודל כזה בחינם, אחרי שאתה גומר לאכול מנה שלהם.

  12. פאק אכלתי שם אחרי שכתבתי את הכתבה וזה ללא ספק החומוס הכי טעים שאכלתי עד כה!!!
    ממליץ בחום!
    (לדעתי המנות לא היו כל כך קטנות, הן פשוט לא היו עצמות..)

  13. ראיתי אתמול שתלו שלט של "הבן של הסורי" ברחוב הנצי"ב 28, איפה שהיה לפני זה החומוס בר.

  14. עברתי בסניף יגאל אלון . לא התלהבתי מהחומוסיה . הבן של הסוררי ביגאל אלון סביר . גם מבת ים לא התלהבתי . מה שטוב בעיני זה הסניף ברח הלל ליד שוק הכרמ בתל אביב

  15. מהחומוסים החמצמצים.היה אוקיי.. טעים אבל לא מספיק כדי לחזור לאכול פעם שנייה.
    מנה קמצנית ויקרה. פול באמת טעים

    7/10

    חבל,
    דור.

השאר תגובה