חדש בבלוג

שמים, רחמו עלי!

רחמו הגדול (ובנו) מאכילים את שכונת מונטיפיורי בחומוס, טעמייה וסלט כרוב כבר הרבה שנים. אסף בילט – במאי ביום ומעצב בלילה – יצא לאכול צהריים אצל רחמו. בפעם המיליון. הוא חזר עם תובנות, זיכרונות ותמונות הורסות. לאכול אותו.

אסף בילט

רחמו הגדול (ובנו!)
כתובת: דרך מנחם בגין 98, תל-אביב
טלפון: 03-5621022
שעות פתיחה: א'-ה' 8:00-16:00

4 גרגרים

סלט הכרוב של רחמו

סלט הכרוב של רחמו. תצלום: אסף בילט.

תראו לי נוסטלגי, אבל קצת קשה לי לחיות בעולם בו כל יצירה שעובדים עליה עשרות אנשים במשך שבועות ארוכים הופכת באחת לת'מבנייל ביוטיוב. אנחנו חיים בעידן של חמם והגש – כוכבים נפלטים, מלצרי ריאליטי מגישים ואמהות מחליפות חיתולים ממולאים. אחת מתופעות הלוואי של האינסטנט היא האינפלציה בכמות האנשים שפעם היו שלאגר והיום מסתפקים בשאריות תהילה ובאלה שמכירים אותם מפעם.

רחמו הגדול הוא דוגמה קלאסית לתופעה כזו – חומוסיה שמתרפקת על שנותיה היפות. אלה חנוטות לעד בתמונות סלבס קדמוניים על הקיר. התאריכים שבהם יאיר ניצני, עוזי חיטמן ושמואל הספרי (!) ניגבו פה, הולכים אחורה לסוף הניינטיז, קומפלט עם ביקורות של אייל גפן ומאו"ל, הלא הוא מנחם "אוהב לאכול" תלמי, מבקר המסעדות המיתולוגי של מעריב.

רחמו הוא אחד מה-Unsung Heroes של החומוסיות; הוא לא מדורג במצעדי-חימצה שמופיעים פעמיים בשנה, אנשים לא נשבעים בשמו כאחד המאורות הגדולים של החומוס. הוא לא חומוסלב כמו קלבוני, אבו-חסן ואבו-אדהם. רחמו פשוט עובד בחומוס, ועושה את זה לא רע בכלל.

ואיך החומוס? אודה, אני סאקר של רחמו. לפחות עשור אני סועד במקום. החומוס שלו הוא מהז'אנר היצוק – אשכרה סטייל. חומוס גרעיני-יווני, קשה מאד ונותן פייט למזלג. הוא כבד בגזרת השום, תופעה שגורמת לעתים להתפרצויות דז'ה-וו עליזות. לעתים, כששורה עלי הרוח (כלומר אין לי חשק לעבוד לפני הצהריים) ואני נותן ניגוב בוקר, אני רואה את קערת השום המקולף המתמלאת לאיטה, ועורקיי שמחים.

הפירמידות על השילוט במקום מעידות שרחמו עובד בסטייל מצרי. הוא לא נוגש בסועדיו כרחמו הפרעון הירושלמי (“לא ללעוס, לבלוע”. הערת המערכת: אז מי החלטנו שאומר את זה – רחמו, טעמי או פינתי? מה יהיה אתכם ירושלמים…), אלא הפול ממלא פה תפקיד משמעותי בתפריט.

קומפלט הפול (בתמונה) של החומוסיה היא מנה שמטשטשת מעט את טעמו של החומוס ודורשת מכת מלח קטנה, אבל בהחלט עושה את העבודה. הצילחות של רחמו יפהפה (שמן, פטרוזיליה וכמון) ובהחלט מדובר במנה שהייתי ממסגר על הקיר בסלון.

סלט אצל רחמו, תל-אביב קומפלט חומוס-פול-פיצה אצל רחמו הגדול
הקומפלט של רחמו הגדול המנה, מנקודת המבט של פיתה

מטעמייה ועד סביח

כוכב נוסף אצל "קול הרעם מקהיר" הוא הטעמייה – פלאפל מצרי, שעשוי מפול (ולא מחומוסים, כנהוג במחוזותינו). אותו פלאפל מגיע ב"קומפלט" של המקום יחד עם שחקני החיזוק של רחמו – סלט ירקות מתובל במי לימון וכמון, וסלט כרוב אלוהי. על אותו סלט כרוב כתב ליאור נעמן (היום עורך "בלייזר") אי שם בערבות הניינטיז שהוא מסוגל לחיות עליו שנתיים. שותפים נוספים לקומפלט הם רבעי בצל, וחריף משובח.

התפריט מציע מנת דגל נוספת – חומוס עם בשר כבש טחון, שחוץ מלהיות טעימה בשגעון היא גם אשליה אופטית – למרות קוטנה של המנה היא מפוצצת. עוד במחלקה הבשרית ניתן למצוא שניצלים, חזה עוף על הגריל וקבב כבש משובח. לקינוח מציע המקום מלבי שלא טעמתי מעולם. יש גם לימונדה ביתית מרווה.

רחמו מגיש פיתות רכות שסופגות הכל – ולא מהז'אנר התימני (לפני כחמש שנים הייתי שותף לבטא-טסטינג של פיתות אצל רחמו, בעת שעשה אודישנים למבחר סוגי פלטפורמות-ניגוב. אחרי כשנה בה לא אכלתי במקום, שמחתי לגלות שעדיין הוא עובד עם הבצק הלבן שעמד במבחן).

מאפיין בולט של בעלי חומוסיות הוא תאוות בצע, וגם רחמו לוקה בה. המנות קטנות מעט – טיפה'לה נדיבות בכמות החומוס היתה עוזרת. בכל זאת, כולה חומוס. קומפלט פול פלוס ביצה וסלטים עולה 28 ש"ח.

למי שמחפש משהו ידני על הדרך יש מנת פלאפל או סביח לא רעות. בפעמים בהן אכלתי את המנה, הייתי צריך לגמור אותה בעזרת קש משום מה, ובכל מקרה, מצדה הדרומי של המסעדה שוכן "פלאפל ארבעה טעמים", וכמה עשרות מטרים צפונה יש סניף מפואר של פלאפל ג'ינה, ככה שחובבי הפלאפל באווירת אגזוזים – מסודרים.

קצת ריספקט לעבר

אולי שנותיו היפות של רחמו כבר מאחוריו (לצערי עוזי חיטמן כבר לא ינגב בשולחן ליד), אבל המקום שווה ביקור. בשכונת מונטיפיורי שתופסת עכשיו תאוצה בכרכרת הנדל"ן, עדיין אין פתרון חד-משמעי לחומוס: סעיד מעכו מבייש את המותג, והחומוס התימני שלידו גם לא בדיוק משתווה לטיסה במרבד הקסמים. השמועות בגפן מדברות גם על חומוס ערבי-נוצרי שנפתח באזור בן אביגדור. דיווחים בקרוב.

גם כיום, עשר שנים אחרי, עדיין מבדח אותי להזכר בבלבול בין השלט של רחמו, עם השם "רחמו הגדול ובנו" לבין השלט על תיבת הדואר של המקום, “רחמו ובנו הגדול". הבן של רחמו, משה, עבד בחומוסיה בעבר ותמיד החנה מכונית נוצצת, רצוי עם גג נפתח ליד החומוסיה. כנראה שיש כסף בניגובים.

שווה לעצור אצל רחמו, ולתת קצת ריספקט לעבר. מה שכן, לפתוח חומוסיה על הצומת המלובן הזה שקול בעיני, מבחינה עסקית לפחות, לפתיחת חנות אגרטלי פורצלן בשדרות, ולכן הייתי חותם באמירה הקלאסית ש"אם אתם במקרה באזור צומת דרך פתח תקווה-החשמונאים, תיכנסו", אבל גם לאויבי הגרועים אני לא מאחל להגיע לצומת הזו ביום קיץ.

הערת המערכת: אסף בילט הוא (בין השאר) יוצר הקליפ היפהפה לשיר הנה באנו של הצמד אקסום (שצולם ברובו באבו דאבי) והזוכה בתואר במאי השנה של עמ"י ל-2007. באתר שלו אפשר למצוא כמה שכיות חמדה.

13 תגובות על שמים, רחמו עלי!

  1. אגב, בזמן שצפיתי אמש בסרט השודים The Bank Job, ובדרך בה הגיבורים פרצו לבנק, נזכרתי שלפני כמה שנים קרה אותו דבר בדיוק אצל רחמו:
    שודדים חפרו מנהרה דרך מרתף המסעדה כדי להכנס לחדר הכספות של בנק הפועלים הסמוך.

  2. "טעמי" אמר את המשפט המדובר, בודאות.
    פינתי גנבו את זה לטובת הסניפים שהם פתחו מחוץ לירושלים, בשביל לעורר פרץ נוסטלגיה אצל ירושלמים לשעבר שכנראה קצת התבלבלו בזכרונם.

    ורחמו – אף פעם לא שמעתי מישהו שטוען שהמשפט הזה היה שלו. מה שכן שמעתי אלה טענות (די הגיוניות) שהשם רחמו של בית העסק התל-אביבי נגנב מזה הירושלמי. אבל לך תוכיח…
    ובכלל, למרות השיר המפורסם על ירושלים בה מדובר על ה"חומוס של רחמו של וריח דגים", רבים טוענים שהמנה העיקרית של רחמו היא בכלל מרק הקובה.

  3. יובל צודק, בטעמי השירות קצת לוחץ, והמשפט הזה משויך אליהם.
    בפינתי השירות תמיד היה יעיל, חם וחייכני.
    וברחמו אין שירות בכלל – בחנות המקורית בשוק מחנה יהודה עברת ואספת את הצלחת מחור בקיר. בסניף החדש במדרחוב נחלת שבעה אתה גם עובר ולוקח את המנות. כך שגם שם זה לא נאמר מעולם.
    ואם כבר מדברים על המתחם – יש שם גם סניף של סעיד מעכו (קצת יותר צפונה, קרוב יותר לעזריאלי) – נחמד.

  4. האיש שראה הכל
    31 במאי 2008 ב-22:24 //

    המיקום של רחמו הוא בעייתי בהחלט, אבל למזלי מרחק יריקה משם נמצא המוסך הקבוע שלי, כך שבכל טיפול לרכב גם רחמו זוכה לביקור ממני. האמת שמעולם לא יצא לי לאכול את החומוס שהוא מגיש – רק את הפלאפל המצוין בפני עצמו (ובפעם האחרונה שאכלתי שם, דווקא הבת הכינה לי את המנה :)), אבל אין ספק שהנושא יבדק בפעם הבאה שאזדמן לשם.

  5. אם כבר פותחים את זה פה, ואני בטוח שזה נושא לפוסט אחר, אם לא לבלוג, אחת השמועות המטרידות ששמעתי על רחמו היא שאנשים היו מגיעים לשם להעמיס מרק בתוך שקיות ניילון שכוללות כבר אורז.
    מעין אולד-סקול טאפרוור.

  6. עניין השקיות ברחמו הירושלמי – אמת לאמיתה. ראיתי במו עיני אנשים ממלאים שקיות בקובה סלק.
    אבל זה היה לפני איזה 10 שנים, אז יש סיכוי גדול שבינתיים המודרנה הגיעה גם לפתחו של הצדיק הנ"ל.
    על רחמו התלאביבי אין לי הרבה דברים טובים לומר. חומוס-פול סביר ביום טוב, והסלט הערבי תמיד עייף ומלא בחסה (שבתכלס אין לה מה לעשות שם). לזכותם יאמר שהטעמייה היא יציאה טובה.

  7. אתיקה - הבת של רחמו הגדול
    24 בספטמבר 2008 ב-23:05 //

    אז ככה להרבה אנשים יש מה ללמוד מאבא שלי ! איש מיוחד בעל הרבה מעלות איש פשוט של פעם שבכל מתכון או מטעם שיכין יש ריחות וטעמים מן העבר טעם של "סבתא" ויש לציין שכל מה שמתבשל במקום מבושל על פתיליות כמו לפני הרבה דורות ועם כל הכבוד לכל שאר החומוסיות יש לציין שאף אחד לא יצליח או ינסה אפילו לא שבוע אחד לעבוד בסגנון העבודה של אבא וזה לגביי כל המסעדות שליידו או בכלל לכן אנשים כמו אסף בילט אנשים אותנטים ואניני טעם כמותו רק יכולים להבין במה מדובר אז נשאר רק לומר בואו לנסות רק תרוויחו בלהכיר אדם מיוחד וטעמים משובחים ואולי על הדרך גם ניתוחיי אופי מרחמו בעצמו כי הוא קולט אנשים ממבט ראשון שנה טובה לכוווווולם!!!

  8. "לא ללעוס לבלוע" זה מחומוס טעמי….מנסיון אישי של 35 שנה!

  9. בית החומוס והפורום
    24 באוגוסט 2009 ב-15:42 //

    רחמו הגדול הוא ענק.
    הוא אומנם כבר בכלל לא יושב שם, אבל האוכל מצויין.
    מה שכן, סעיד טיפה זול יותר (אם כי המנה קטנה יותר ומבאסת יותר).
    סעיד גם עובד לפי מחירון, בעוד שאצל רחמו המנות מתומחרות לפי מצב הרוח (באמת, בלי להעליב, אבל היינו כמה ימים ברציפות, הזמנו את אותו הדבר, וקיבלנו חשבון שונה מפעם לפעם).

    קרן השמש היא המקום שמסתתר בבן אביגדור 1 פינת המסגר 64.
    זו דלת פלדלת בין חלונות ראווה עם שלט שכתוב עליו משהו כמו "בישולית".
    בפנים יש אחלה חומוס, במנה קטנה יחסית, אבל במחיר תואם. לא סתם, אחלה חומוס שבעולם, ומי שאכל שם לצידי כמה פעמים גם טוען שהבשרים מצויינים, למרות שהוא תמיד אומר את זה, אולי זה בגלל שהוא שמן, או שהוא שמן בגלל שכל דבר טעים לו.

    בכל מקרה, יהיה טוב.

  10. כן כן, טעייים.
    אני אוהב לאכול אצל רחמו הגדול.
    [עוד תמונה] > http://www.flickr.com/photos/_ilan/4713207793/

  11. במקרה עברתי ליד ונכנסתי פנימה.
    הופתעתי לגלות איזה חומוס טעים וטרי והפלאפל מדהים!
    ממליץ בחום

  12. קפצנו לביקור בעקבות המלצה אישית של אבו-שוקי. דגמנו טעמייה בפיתה, וחומוס-פול פלוס טעמייה בצד. הכל בטקאווי למשרד.

    הטעמייה נהדרת – אוורירית, פריכה, ומלאת טעמים וניחוחות עדינים. רק בשבילה שווה להגיע למקום.

    חומוס הפול היה טעים מאוד ומשביע.

    משה, הבן של רחמו, מסביר פנים – ומארח בכיף.

    בקיצור – מאוד נהננו!

השאר תגובה