חדש בבלוג

מתכון כנאפה לשבועות

רצינו לתת את המתכון שלנו וחשבנו אפילו לצלם, אבל אז גילינו שיש מישהו שעושה כנאפה הרבה יותר יפה ממה שאנחנו מסוגלים. מישהו אחר גם טרח לצלם את זה, ועוד בוידאו, ועוד עם מיקה שרון (לא כולם אוהבים – אנחנו מאלה שכן). אז קבלו.

כנאפה היא קינוח שנולד כנראה במטבח הלבנוני, בימי האימפריה העותמנית. כמו כמה ממתקים ערביים אחרים (בורמה, הבקלאווה המגולגלת, היא הידועה שבהם), היא מבוססת על אטריות הקדאיף הדקיקות שקיימות בכמה מטבחים אחרים ומקורן כנראה בטורקיה או בבלקן. אפשר למצוא אותן היום לא רק בחנויות ממתקים ומכולות ערביות אלא גם בכל חנות שמספקת מרכיבים לאפיית עוגות, ולאחרונה אפילו בסופרים.

הכנאפה של חוסאם עבאסהמרכיב השני בכנאפה הוא גבינה לא-מלוחה חצי-קשה (עדיפות לכבשים). יש סוג נוסף של כנאפה, שמבוסס על מלבי – כנראה המצאה מ"תקופת הצנע" אבל התוצאה לעיתים קרובות מאלפת בפני עצמה.

הקדאיף מגיע בדרך-כלל טרי ומקורר או קפוא (יש גם גירסאות יבשות אבל הן בדרך-כלל פחות טובות). להכנת הכנאפה, שוטחים אותו על מחבת או תבנית אפייה שטוחה, ואופים או מטגנים עם הרבה סמנה (חמאה מזוקקת), כשמעל שכבה עבה של גבינת צאן נטולת מליחות או בעלת מליחות קלה.

את החמאה מזקקים באמצעות המסה איטית על אש קטנה ואז קיפוי (הסרה עם כף) ו/או סינון במסננת דקה. אפשר להכין כנאפה גם עם חמאה רגילה, אבל טעמה פחות עדין והיא נוטה להישרף.

ואיפה המתכון? תכף לינק, אבל קודם הסבר:

כמו שנאמר כאן כבר בעבר, מערכת חומוס להמונים מאד אוהבת תוכניות בישול (במיוחד את זו של חיים כהן) ויום אחד אולי אפילו נעשה כזו בעצמנו. אנחנו פריקים של המילה הכתובה (במיוחד זו שמתחילה בח') אבל בכל זאת – יש מקרים בהם היתרונות של הוידאו הם בלתי מעורערים. מתכונים כתובים הם סלע קיומנו, אבל אין תחליף לטאץ' ואת הטאץ' קשה להעביר בטקסט – צריך לראות את זה (ואז להתאמן במשך שנים, כמובן).

טו מייק לונג סטורי שורט: הבטחנו בכותרת מתכון כנאפה ואנחנו מפנים אתכם למתכון האינטרנטי הכי טוב שמצאנו: חוסאם עבאס ממסעדת אל-באבור מכין כנאפה ביתית. הקליקו על התמונה למעלה.

השאר תגובה