חדש בבלוג

חומוסאי ביער השחור

בעיצומו של טיול אופניים בדרום-מערב גרמניה הגיע ניימן לעיר פרייבורג ומצא בה במפתיע חומוסייה ישראלית. רגע – הוא אמר לעצמו – מה, הגעתי עד פרייבורג רק כדי לאכול חומוס? מסתבר שכן. 

Edo's Hummus Küche
כתובת:
 Augustinerplatz 2, Freiburg
שעות פתיחה: 11:30-21:00 למעט
ראשון (סגור), שלישי (עד 16:30) ושבת (עד 18:00)
טלפון: 0176-7549-4654 (49+)
פינת החומוס של עידו בפייסבוק

החומוס של עידו, פרייבורג גרמניה

פתאום, ביום השני של טיול האופניים ביער השחור, נפל לי האסימון: לא אתפטם השנה על אוכל גרמני. הטמפרטורה הממוצעת הייתה שלושים מעלות והשמש קפחה כאילו אני מטייל באילת.

שניצל עם לביבות תפו"א? אטריות שמרים לצד צלי חזיר? לא מתאים לא מתאים. עברתי לדיאטה ים-תיכונית של סלט יווני וגלידה איטלקית.

ביום הרביעי של הטיול הגעתי לפרייבורג. המקום הראשון שהוא לא "עיירה קטנה". הזדמנות לאכול ארוחה אמיתית בריאה! קניתי גלידה מצננת (אלא מה), והתחלתי להסתובב בעיר.

מרכז פרייבורג הוא פנינה של קיטשיות דרום גרמנית. שילוב עוצר נשימה של בניינים צבעוניים היסטוריים, פסלים וציורי קיר לצד טאץ' מודרני.

ואז, כמה צעדים ליד כיכר גדולה בה ישבו סטודנטים וניגנו מוזיקה הודית, ראיתי שלט; "החומוס של עדו". חשבתי לעצמי, רגע, מה, הגעתי עד פרייבורג רק כדי לאכול חומוס? ואז ניפחתי חזה בגאווה: בטח! אני הרי צייד חומוס! הגעתי לפרייבורג רק כדי לאכול חומוס!

פינת החומוס של עידו בפרייבורג.

חומוס בשיטת השלבים

החומוס של עדו ממוקם בתוך פסאז'. יש לו שני חלקים. הראשון הוא שטח מסעדה גדול, והשני הוא כוך קטן יותר עם שולחנות על סמטה קטנה ורומנטית. ישבו שם לא מעט סטודנטים גרמנים ואכלו. הופתעתי מהתפוסה.

השיווק של החומוס מתאים למתחילים וחששנים. הוא מגיע בשיטת "שלושת השלבים".

שלב ראשון: צלחת חומוס בסיסית. שלב שני: תוספת על החומוס; פטריות, ארטישוק(!), בולונז או פול. שלב שלישי: תוספות לצד החומוס; סלט, פלאפל או בורגול. השלב האחרון הוא עונש לחומוסאים מתחילים, שלא מבינים את גודל המקום שהחומוס תופס בקיבה.

שלב א': מנת החומוס הבסיסית.

שלב א': מנת החומוס הבסיסית.

בחומוסיה התנגנה מוזיקה "אסלית". טיפקס, שוטי הנבואה, הג'ירפות ועוד כל מיני דברים שנשמעים אותנטיים מהלבנט.

המוזיקה הייתה יחסית חזקה, הקול שלי תמיד חלש, והבחורה הגרמניה שבקופה נזפה בי "אם לא תדבר בקול רם, לא אוכל לשמוע אותך". אני אוהב גרמנים, באמת. אבל יש להם את הקטע הזה שהם נוזפים בי כמו בילד קטן, וזה מביא לי לגמרי צרבת. כך יצא שבחמיצות – ובקול *מאד* רם, הזמנתי בסוף מנת חומוס קלאסית. בלי תוספות ובלי נעליים.

המנה הגיע עם פיתה אחת בלבד. הפיתה הייתה ישראלית למהדרין, אבל חרוכה בגריל. לא בטוח על מה זה מעיד, אבל לאו דווקא על משהו טוב.

המנה עצמה נראתה לי קטנה במבט ראשון. משהו כמו מנות המיני של החומוסיות במזרח ירושלים. אבל אני עתיר נסיון בחומוס, ויודע שאת גודל המנה אפשר לשפוט רק לאחר האוכל. טעמתי.

הטעם: הפתעה נעימה

הטעם היה טוב מאד! ממש הופתעתי. כי מי מצפה לחומוס טוב בפרייבורג?

החומוס מאד ניטראלי. קשה להצביע על טעם אחד שלו שמשתלט על השאר. אולי רק טיפה יותר חמיצות מחומוסים אחרים. זאת דווקא נקודה לזכותו – טעמים חזקים זה אולי כיף בביס ראשון, אבל לאורך מנה שלמה האיזון משחק יותר טוב.

הפיתה של עידו.

הפיתה של עידו.

הניטראליות המשיכה גם במרקם. משהו בין משחתי לגרגירי. חומוס מאד מאוזן ולא נוטה לאף כיוון. אהבתי אותו יותר ויותר מביס לביס. סיימתי את המנה בקלות ואפילו יכולתי לאכול עוד. ולא רק בגלל שהייתי רעב.

אחרי הארוחה קניתי בירה והתמקמתי על הכיכר. התכוונתי להקשיב לאלתורים של הסטודנטים שם, ואולי גם לתפוס כמה גרמנים שאוכלים חומוס ולשחק אותה עיתונאי: לשאול אותם מה דעתם על המקום ואיך חומוס וכו'.

אבל אז הגוף שלי נזכר שבכל זאת רכבתי על אופניים שמונה שעות היום. ובכל זאת הרגע אכלתי חומוס ושתיתי בירה. ומחר מחכה יום רכיבה לא פחות מפרך. ידה ידה ידה, ישנתי כמו אבן בלילה.

יום אחרי זה, בבאזל, כבר התגעגעתי לחומוס של עידו.

5 תגובות על חומוסאי ביער השחור

  1. מעניין!.לא חיפשת את אותו עידו ?!.,.

  2. היה במטבח מישהו שנראה ישראלי. אבל הייתי עייף, וכדי להגיע אליו היה צריך לעבור את הקופאית – אז התעצלתי.

  3. כמה עולה מנה?

  4. 4.30 מה שאני לקחתי. כל תוספות (פטריות נגיד) עולה 2.5 יורו בערך.

  5. הבן שלי ביקר שם לפני מספר ימים, ולהלן תגובתו:

    הרגע יצאתי מהחומוסייה המדוברת בפרייבורג. אני הזמנתי חומוס פול ורמונה הזמינה חומוס עם לבבות ארטישוק. בצד לקחנו שישיית פלאפל.
    שנינו מסכימים שבגדול היה טעים, אבל החומוס והפול יכלו לקבל יותר תיבול. הארטישוקים והפלאפל היו ממש אחלה. הפיתות אכן אורגינליות וחרוכות על הגריל.

    מה שהכי הפתיע לטובה, היא העובדה שהחומוס ממש לא כבד בבטן!

    בקיצור, זה לא מדגדג לאבו חסן את השפם, אבל בהחלט טעים ביחס להיצע האירופאי…מצרף תמונה, החומוס פול כבר נח בבטני כשצילמתי 🙂

    דש מפרייבורג!

השאר תגובה