חדש בבלוג

אתם בחרתם: חומוסיות ה-60

יום העצמאות כבר עבר, אבל החומוס נשאר, ואצלנו כידוע אין לעולם לא – רק מאוחר. באיחור אופנתי, קבלו את רשימת הזוכים בתחרות חומוסיית השישים שלנו.

26 חומוסיות השתתפו בתחרות חומוסיית ה-60 שלנו, ותאמינו לנו – כאב לנו הלב על כל אחת שנשארה בחוץ. 448 חומוסאים הצביעו ובחרו את החומוסיות הכי אהובות, מוערכות, ראויות וטעימות בעיניהם. ברשימה הזו תמצאו את הזוכות במקומות הראשונים. בפוסט המקורי של התחרות תמצאו את רשימת התוצאות המלאה.

מקומות 1-5

אבו חסן, יפו

המסבחה השמימית של אבו חסןעם הצלחה לא מתווכחים, ואבו חסן הוא ללא ספק אחד ממוסדות החומוס המצליחים והמוערכים ביותר בישראל. אירוני קצת בהתחשב בעובדה שמנת הדגל של המקום היא לא החומוס אלא דווקא המסבחה הנימוחה והמתובלת. בקרוב ימלאו שנה למותו של עלי קראוון, הוא אבו חסן, האיש והאגדה. הוא הלך לעולמו בגיל 82, בשיבה טובה, כ-50 שנה אחרי שהתחיל להכין חומוס. האיש הלך והאגדה נשארה.

סעיד, עכו

ערימת משאוושה שאי אפשר לגמור.עכו היא עיר קטנה, אבל מדובר במעצמת חומוס אמיתית והיהלום שבכתר היא החומוסייה של סעיד בלב השוק של העיר העתיקה. סעיד מכין את החומוס העדין והאוורירי שלו מאז תחילת שנות ה-70', ועם הזמן התרחב והחל לייצר גם את שמן הזית שמוגש אצלו בנדיבות נדירה, ולאפות את הפיתות המצויינות. לחומוס והמשאוושה מצטרפים גם מנת המחלוטה האלילית, אווירה מופלאה, ומתן בסתר. סעיד ללא ספק ראוי למקום של כבוד ברשימה הזו.

אבו אדהם, כפר יאסיף

מנת חומוס פול באבו אדהם (אבן גבירול)מוניר מוחמד הוא מתלמידיו של סעיד העכואי, ולדעת רבים אפילו עולה על רבו. החומוסייה הגלילית שלו הייתה מוקד עלייה לרגל במשך שנים עד שגל עילם ויהודה ברינקר הביאו את הטעם הגלילי לקרליבך בתל-אביב. חמש שנים וארבע חומוסיות אחרי, החומוס והמשאוושה של אבו אדהם על גירסאותיהם ונגזרותיהם, נאכלים על-ידי רבבות בכל חודש. אין ספק שאבו אדהם ותלמידיו השפיעו מאד על תרבות החומוס המקומית.

חליל, רמלה

החומוס של חלילרמלה היא עיר עם היסטוריה מפוארת של כ-1300 שנה. על חולותיה דרכו במשך השנים סלאח א-דין ונפוליאון, הממלוכים והעותמנים, מוני מושונוב ואלימלך זורקין. אבל עושה רושם שאתר התיירות מספר אחת של העיר הזו היא החומוסייה של חליל. המקום מציע מבחר תבשילים, בשרים וקינוחים, אבל נראה שרוב האנשים מגיעים אליו בשביל לאכול את מנת המסבחה, שנחשבת בעיני יודעי חן למתחרה רצינית לזו של אבו חסן.

בהדונס, רמת-גן

חומוס בהדונסהרבה חומוסאים תל-אביביים נוסעים צפונה ודרומה בשביל החומוס שלהם. אבל ישנם כאלה שמעדיפים לנסוע בכל פעם מזרחה, לגשר ההלכה, בשביל לאכול שוב ושוב את החומוס שעמי מבהדונס מכין בכל בוקר מזה 25 שנה. בשנים האחרונות ישנם לבהדונס חצי תריסר זכיינים, רובם מוצלחים בסך-הכל, אבל אין כנראה תחליף למקור.

מקומות 6-10:

לינא, ירושלים
עכרמאווי, ירושלים
אבו שוקרי, ירושלים
הסורים, כרם התימנים
סוהילה, עכו

ראויים לאזכור

לא יכולנו להכניס את כל החומוסיות הטובות ולא בטוח שרשימת המועמדים שלנו היא הטובה ביותר. אתם כמובן כתבתם לנו אימיילים ותגובות, מחיתם והמלצתם, ושלחתם אותנו לכמה מקומות לא רעים כשלעצמם. ראוי במיוחד לציון אבו מרון החיפאי, שאוזכר גם בתגובות וגם באימיילים ובקרוב תוקדש לו כאן ביקורת.

עוד חומוסיות שמגיעה להן מילה טובה, למרות שדשדשו בסקר: אבו מרואן מיפו, עימאד מנצרת, אבו טאהר מירושלים, סולטן מרמלה.

26 תגובות על אתם בחרתם: חומוסיות ה-60

  1. אבו חומוס
    12 באוגוסט 2008 ב-14:38 //

    להוריד מייד את אבו חסן נכון המסבחה מעולה אבל החומוס נטו אחד הגרועים בארץ.
    יש להכתיר אותו כמלך המסבחה בשום אופן לא מלך החומוס . פרט נוסף יש הבדל גדול מאוד בחומוס של אבו אדהם בכפר יסיף שזה ליגת העל לסניפים התל אביבים שזה חומוס רגיל ללא היחוד במקור.

  2. תשמע אבו – ראשית, הייתה הצבעה והיא מחייבת. שנית, לא בחרנו את חומוס השישים אלא את חומוסיית השישים. ומה זה אבו חסן, לא חומוסייה? ושלישית, החומוס של אבו חסן הוא לא "מהגרועים בארץ". אני מוחה על ההשמצה הנמהרת הזו. החומוס של אבו חסן הוא בינוני לגמרי בהשוואה למסבחה. וגם הפול. ומצד שני, מנת המשולשת פשוט מצויינת.

  3. שוקי-שוקרי, קצת נמאס מהבון-טון העלי קראווני הזה, פאתטי.

    כמובן יחד עם החומוס התפל שלו,

    לעומת סולטן וחליל, שבהם לא אכלת מספיק.

  4. גוטה היקר, אכלתי כמה פעמים גם בסולטן וגם בחליל. יותר מזה – גם דיברתי עם הרבה אנשים אחרים, שאכלו בסולטן ו/או בחליל, כדי לקבל חוות דעת נוספת. למרות ששתי החומוסיות קיבלו כאן ביקורות טובות, ושתיהן אכן טובות, דעתי האישית היא שהמסבחה של אבו חסן היא הטובה בארץ. מתוצאות הסקר עולה שזו גם דעתם של משתתפי הסקר, שעליהם אין לי שליטה.

    פאתטית אחותך, אגב.

  5. נו,באמת. זה רציני בלי עבד ברחוב יפת פינת סלסלה?

  6. אבו אל עבד זה מקום שאני עצמי הייתי נוהג לאכול בו בכל יום שישי במשך שנים, ואם הפסקתי אז כנראה שזה רציני.

  7. עומר לביב
    15 באוגוסט 2008 ב-20:55 //

    גם לי יש השגה – אפילו שתיים.

    שמחתי לגלות שאכלתי בתשעה מעשרת המקומות המצויינים. אני מופתע ומאוכזב שאבו מישל מלוד לא ברשימה הזו. בעיניי מגיע לו מקום של כבוד בחמישיה.

    חומוס "הנסיך" ברחובות (הרצל פינת דרך יבנה) היא חומוסיה לא מוכרת ולכן אין לה סיכוי במשאלים שכאלה אבל מי שינסה אותה, כבר יתאהב. מאז שעברתי לרחובות החלפתי את אבו חסן בחומוס הנסיך בימי שישי בבוקר ואני לא מצטער.

    וחוץ מזה – האתר הזה הוא שירות חשוב ביותר לציבור (לפחות לציבור שאני בא ממנו…). המשך בדרכך!

    עומר

  8. עומרי לוי
    16 באוגוסט 2008 ב-08:43 //

    אתם משווים את הדוגמית של אבו חסן לצלחת חומוס אמיתית של סעיד מעכו ?

    עכו בירת החומוס, וסעיד הוא המלך ! (סוהילה המלכה).

  9. בקישור המצורף יש סקירת מיפגשי חברים מתווכי נדל"ן שניפגשים קבוע כל איזה זמן על חומוס ושיח על עולם מתווכי הנדל"ן וקצת אקטואליה-!.

    שבוע שעבר היינו אצל מס' 1 בסקר בשלוחה/סניף שבשיבטי ישראל ביפו
    ולמרות שהחומס הגיע במנות גדולות והיה לא רע ואפילו טעים ומשביע-!
    לא התלהבנו והחלטמו לא לחזור שוב דווקא לשם בהמשך..

    ולאוהבי חומוס שכנראה יגיעו גם לפה לפי שהבנתי פסטיבל החומוס שוב
    ייערך "השבוע" בפארק הירקון בתאריכים 20/8+21/8 והתחרות=נמשכת

    שיהיה בתיאבון ותפילת לי לכל מי ששומע לתפילות-!-יחי "החומוס"-!.
    ושתמשיך ארצינו הקטנה לייצר חומוס/טחינה/מסבחה/פול/טובים=לעד.

  10. אחח יא אבו שוקי, אחלה פוסט, תודה.
    אכפת לך להרחיב קצת לגבי אבו אל עבד? אני מאד אוהב את המקום מזה שנים וסקרן לדעת על מה ולמה אתה כבר לא.

  11. Majento – במשך שנים החומוס של אבו אל עבד היה קצת כבד אבל מאד טעים. זה בנוסף להרבה מנות טובות אחרות שהם הגישו, למחירים זולים ולשירות מאד לבבי. שלחתי לשם הרבה אנשים והם תמיד חזרו מרוצים.

    לפני כשנה וחצי או שנתיים החומוס השתנה, והפך הרבה פחות מוצלח לדעתי. אחרי שנתנו צ'אנס עוד כמה פעמים, חבריי ואני הפסקנו ללכת לשם. במקביל, התחלתי לקבל פידבקים לא טובים על המקום, מה שמעולם לא קרה קודם. לפני כמה חודשים אכלתי שם שוב עם חברים שמכירים את המקום משנים, וכולנו יצאנו מאוכזבים. המנות פחות טובות, השירות פחות אדיב, והתחושה הכללית היא שמשהו לא טוב קרה למקום הזה. מאד חבל אבל זו האמת.

  12. עומרי – אכן אין תחרות לשילוב המנצח של אווירה, מנות נדיבות וטעם לא רע בכלל, שמציע סעיד. אני מאד מעריך את המקום, למרות שיש מקומות שאת החומוס שלהם אני מעדיף. אבו חסן נמצא במקום אחר על הסקאלה – יש לו מנה מנצחת, המסבחה, שבשביל לאכול אותה אנשים מוכנים לוותר על כמה מהדברים שהם מצפים לקבל במקומות אחרים.

    זה מקום טוב להוסיף, שבחיפה – שעכשיו בדיוק אני חוקר אותה – יש כמה מקומות מצויינים שבהחלט שייכים לאותה ליגה, מכל הבחינות. כלומר, נעימים כמו סעיד וטעימים כמו אבו חסן, או די קרוב לזה.

  13. עומר – אבו מישל נמצא ברשימת היעדים שלנו, יחד עם עוד כמה מקומות שמהווים חור בהשכלה החומוסאית שלי באופן אישי. יש הרבה – אני חוזר: הרבה – חומוסיות טובות בארץ. בסוף נגיע לכולן, אבל זה דורש זמן, ולכן אנחנו מזמינים כל חומוסאי מנוסה שרוצה לתרום לנו מידיעותיו וניסיונו, לתרום ביקורות (למעלה משמאל יש "צור קשר").

    תודה על ההמלצה ועל הקומפלימנטים.

  14. אבו שוקי, תודה על הפרטים, גם לי יצא להמיר אנשים לאבו אל עבד (די בקלות), אני פשוט אוכל שם פחות מאז שגנבו לי את האופנוע!
    מבאס לשמוע שזה מה שמצאת…
    כמו שאתה בטח יודע, ג'לאל בעל הבית הפעיל גם את זהרה, אני מקוה שזה היה רק שינוי פוקוס ושביפו הוא יחזור לעצמו.
    …To all tomorrow's Abu's

  15. לעומר ולאבו שוקרי ולכולם בעצם :
    כתושב האיזור שנים הייתי אוכל (בין היתר) אצל אבו מישל ,
    בשנתיים האחרונות רגלי לא דורכת שם וזה מכמה סיבות :
    גנב חבל על הזמן 2 מנות חומוס לא גדולות במיוחד עם 2 שתייה סביבות השמונים ש"ח
    חומוס נחמד , מסבחה לא רעה .
    דקה ורבע נסיעה משם יש את מסעדת השלום (סובחי ) מחירים שפויים , חומוס פול ומסבחה שלא רואים ממטר את אבו מישל ולצטט את דברי החברה הכופרת שלי : "מסבחה יותר טובה מאבו חסן " , אגב אכלתי בלא מעט חומוסיות בחיי , בכל אופן אם הולכים לאבו מישל זה רק לסמן וי על עוד חומוסיה , ראו הוזהרתם ,כמו כן מסעדת סובחי תחנה מרכזית לוד תופתעו לטובה .

  16. לאחר כמעט שנה שלא אכלתי באבו-חסן , אלא רק בחליל וקצת בסולטן,

    הגעתי היום לראות את האנשים המתלהבים בסניף הדולפין שלו ופשוט הזדעזעתי מהאיכות והרמה הירודה, שמן מגעיל, פלפל ופפריקה מוגזמים ומיותרים,

    ופשוט עצוב הלגיטמציה שנותנים פה, ובמיוחד אתה שוקי לדבר ולמותג עאלק המזעזע הקרוי אבו חסן,

    הגיע הזמן שתצא לרמלה, ותפסיק לשמוע מחברים,

    עניין של טעם ,אני יודע , חומוס זה רק עניין של טעם

    אבל מזל שאין לי אחות.

    די להטעות את הציבור

  17. גוטה – קודם כל, תרגיע. "עצוב הלגיטימציה שנותנים פה לאבו חסן" – אתה לא נסחף קצת? מה קרה, מדובר בפושעים? עשו משהו רע למישהו? פשוט אתה לא אוהב את החומוס שלהם.

    ואגב, בין האנשים הקרובים לי יש חובבי עימאד ושרופי חליל, חסידי הסורים ומעריצי סוהילה. אף אחד מהם לא אומר שאבו חסן הוא "מזעזע".

    אישית, אכלתי בחליל וגם בסולטן, ואף פרסמתי עליהם כאן ביקורות די אוהדות. לכל אחד מהם יש את היתרונות שלו, אבל את המסבחה (והמשולשת) של אבו חסן אני אוהב יותר מכל מה שיש לשני הנ"ל להציע.

    בנאלי? לא ייחודי? מצטער. אני רק על עצמי ובטני ידעתי לספר, ובשביל מי שחושב אחרת יש את מנגנון התגובות.

  18. אמת

    🙂

    סערת רגשות.

  19. שמרל בן פייסי הבלן
    20 באוגוסט 2008 ב-22:39 //

    קודם כל יפה שיש רשימה הגיונית, המעמידה באור מגוחך את התחרויות הטפשיות שעשו ב-YNET ובהן הגיע "אשכרה" למקום הראשון.

    אבל עדיין ניכרת כאן הנטייה התל אביבית המוגזמת ללכת קרוב. אין ספק שסעיד עולה על אבו חסן בכל קנה מידה. מספיק להסתכל בתמונות שצורפו לכאן ולראות שסעיד מגיש חומוס ואבו חסן מגיש משהו צבעוני מדי.

    תל אביבים – צאו מהמסגרת.

  20. מה זה אתם שכחתם את החומסיה הכי טובה במדינה איך אתם יכולים לעשות זאת החומוס הכי טעים שטעמתי בחיי….. אני רציני…
    "חומוס אכרם" עם הבעלים הכי מדהימים בעולם

  21. קראתי בהנאה רבה את הפוסטים והתגובות והביקורות פה. כתל-אביבי ותיק מכיר את רוב המקומות שהוזכרו ומסכים עם רוב הדעות שהובעו (גם אם שוררת מחלוקת אפשר להבין את עמדות הצדדים השונים). כמה הערות משלי:
    חומוס אשכרה – אכלתי שם מהפתיחה לפני כעשרים שנה. כשהבעלים התחרד (או התחלף) השתנתה העיסה והפכה ליציקה לתפארת העצירות.
    אסף – במיקום הקודם בדינגוף שטראסה עבדה המשפחה בכוך הצר והכל היה טרי-טרי ועשוי כמעט על הרגע. המצב שונה באולם האירועים ברח' ירמיהו.
    אבו דאבי – עם הצלחה אין מתווכחים והחומוסיה מפוצצת מלקוחות. אישית מעדיף לקחת במשקל כי יתר המרכיבים (טחינה גרגירים וכו') פחות לטעמי.
    אבו אדהם קרליבך – זה לא מה שהיה פעם.
    אבו אדהם אבן-גבירול – אף פעם זה לא היה זה.
    שוש מאבן גבירול – ז"ל וחבל.

    בכללי, יותר ויותר מוסדות חימצה בעיר מפשלים בחזית השמן זית ובעיקר בטחינה גולמית איכותית. במיוחד לאחר ההתייקרות הדרמטית במחיר הסומסום. מוטב לבקש לטעום מהטחינה לפני שמתיישבים ומזמינים.

  22. אני עם עבר ירושלמי , ששטחן חומוסיות בעיקר בירושלים, מזרחותיה, דרומיה וצפוניה.
    אחד החומוסים הטובים שאכלתי הוא דווקא ב"פטרה" בתחנת הדלק בכניסה לגבעת ברנר.
    מפת הגעה לגבעת ברנר באתר : http://www.gbrener.org

  23. גם אני חובב חומוס מאז ומתמיד…(לפחות 3 פעמים בשבוע)
    ומן הראוי לציין שאני נהג משאית שמטייל ברחבי הארץ לא מעט בלשון המעטה….
    ובכן , מקום 1 אצלי בארץ זה ללא ספק חומוס בהדונס היהודי…
    ולמי שמעוניין – ניסיתי את בהדונס ראשלצ באיזור התעשייה החדש וממש נהניתי….
    מנה מכובדת ופשוט מעולה… אפילו טוב מהמקור.

  24. החומוס הכי טוב בירושלים הוא כזה שיהודים לא מגיעים אליו כמעט.
    אבו עלי ברחוב סלאח א-דין הכי טוב שטעמתי. הבעיה היא שקצת מפחיד לאכול שם (הרבה בני דודים).
    לינא זה מלכודת תיירים. חומוס בינוני ומטה. אבו שוקרי ברחוב הגיא הרבה יותר רציני (אם כי – לא ברמה של אבו עלי).

  25. שתי חומסיות חשובות נעדרות מהרשימה המכובדת.
    לאחר 10 שנים בגליל (אחרי 30 בת"א) אני גאה להציג בפניכם את מאכלי המלכים מדיר אל אסד, ואבו סאבר מעראבה.
    את מאכלי המלכים קל יחסית למצוא, ברחוב הראשי של דיר אל אסד לפני מרכז הכפר בצד ימין, יש מרקיזה (הצללה) עם שם המסעדה -מאכלי המלכים כאמור.
    את אבו סאבר קצת קשה יותר למצוא – מהרחוב הראשי של ארעבה, פונים ימינה לכיוון קופ"ח מאוחדת (יש שלט פירסום מהסוג המואר על עמוד בפינת הרחוב) עוברים שתי כיכרות, מגיעים לבי"ס ושם מימול נמצא אבו סאבר, שווה כל התברברות.

    בתאבון והצלחה

  26. יש מוסד שמגיש חומוס הכי חביב עלי .
    אבו לולו – מטירה.

    סעו תאכלו . אני ממתין לביקורת

השאר תגובה