חדש בבלוג

חומוס: ביתי, תעשייתי או בחומוסיה?

כן, כולנו יודעים מה התשובה הנכונה על השאלה שבכותרת, אבל אי אפשר שלא להצדיע ליעל גרטי על כך שהעלתה לכותרות את השאלה החשובה הזו, בכתבה ב-ynet.

בערוץ הבריאות של ynet פורסמה היום כתבתה של יעל גרטי מה מכיל החומוס שאנחנו קונים בסופר. יופי של כתבה, שמצטטת הרבה אנשים חכמים ואת עבדכם, שניסה לא לבייש את הפירמה.

אז מה מוסיפים לחומוס? טוב, זו שאלה שנדמה לי שצריך להקדיש לה פוסט מיוחד, אבל במקרה של החומוס התעשייתי מדובר על – שימו לב – שמן סויה, אינולין, קונפלור (או עמילן אחר), פוטסיום סורבט, פוטסיום בנזואט, פוליסכרידים, חומצה ציטרית, וציקלומטים (לא באמת מוסיפים ציקלומטים, אנחנו סתם אוהבים לומר "ציקלומטים").

בקיצור, למרות שאנחנו מכירים בזה שלפעמים בנאדם יכול להיתקע בחלל ובזמן שאין בהם חומוס אמיתי וטחינה ראויה, ולהיאלץ לאכול חומוס צבר או אחלה או נאש נאש או מקמק – תסלחו לנו אם אנחנו מעדיפים לרעוב.

השאלה שכן ראוי לשאול היא מה עדיף – חומוס של חומוסייה או חומוס שמכינים בבית, כי במקרה של האחרון אתם יודעים בדיוק מה נכנס פנימה (נא להסיר את החיוך הטפשי מהפנים). מצד שני, בחייאת ראבק – אתם חושבים שמקומות כמו אבו חסן מיפו או לינא מירושלים או פרג' מחיפה (בקרוב ביקורת) היו שורדים עשרות שנים אם הם היו מוסיפים דברים לא בריאים לחומוס?

חומוסאים אמיתיים מכירים את השיטה: לדבוק בחומוסייה או במספר חומוסיות אותן הם מכירים במשך שנים ואוכלים בהן בקביעות. מי שלא עושה לך כאב בטן כנראה יודע את העבודה והוא לא צריך להוסיף לחומוס שום דבר שלא צריך להיות בחומוס.

8 תגובות על חומוס: ביתי, תעשייתי או בחומוסיה?

  1. רכיב השומן בחומוס של חומוסיות, על פי טענתך בכתבה, הוא 7 עד 15 אחוז.
    הכוונה למנה סטנדרטית, או למנה ללא שמן?

  2. המתכון של החומוס משתנה מחומוסיה לחומוסיה, אבל בגדול הטחינה מהווה בדרך-כלל 20-30 אחוז מהנפח. בטחינה עצמה אחוז השומן הוא 30-60 אחוז, תלוי בסוג. לכן, אם מחשבים שהטחינה היא בערך 25 אחוז מהמוצר הסופי, אז מדובר על 7-15 אחוזי שומן. זה לא כולל את השמן, אבל בדרך-כלל השמן הוא מרכיב קטן הרבה יותר במנה.

  3. בטחינה הגולמית "אל-קרואן" משכם יש 61.5% שומנים. אבל שמן השומשום, בניגוד לשמנים הזולים כגון סויה המוספים לטחינה וחומוס תעשייתיים, הוא בעל ערכים גבוהים של חומרים חיוניים לגוף האדם. למשל חומצה אולאית העוזרת להורדת רמות הכולסטרול (LDL), וחומצת שומן החיובית – לינואלית – מקבוצת אומגה 6, החיונית בתזונה נכונה. כמו גם כמויות נכבדות של סיבים תזונתיים (12% למאה גרם טחינה גולמית), זרחן (616 מ"ג), אשלגן (725 מ"ג), מגנזיום (490 מ"ג) וחומצה פולית 135 (מק"ג).

    עם התפתחות הטרנד האורגני בארצנו הקטנטונת (עם שפם, המרובב בשאריות ) נכנסו לאחרונה לשוק כחמישה סוגי טחינה אורגנית. ניסיתי את רובם. הבעיה המרכזית היא מרירות-מה. חוצמזה, מוצרי יסוד כדוגמת טחינה, דבש, שמן זית כתית וירג'ין, המופקים מזה אלפי שנים באותן שיטות יצור, אינם נזקקים להמצאת הגלגל-שיניים מחדש. וכפי שהורונו אבותינו המנגבים – פיתה היא מכשיר עבודה אכיל ומשמח לבב, לא מצע לגידול תיאוריות פוסט-מודרניסטיות על עקרונות הקמח האורגני לסוגיו הפלצניים.

  4. הכתבה של יעל קצת אכזבה אותי. חוץ מההיבטב הטכני של העניין, חיפשתי קצת השוואות בין חברות החומוס התעשייתיות. אולי כתב כזו קצת הייתה מרתיע את החברות והיו משתדלים להוציא לנו חומוס איכותי יותר, כי רבים עדיין אוכלים חומוס תעשייתי.

  5. איתי – אל לך להתייאש נוכח הגישה המסחרית לסוגיית החומוס להמונים. רבים המה הזדים, כולל משפחת שטראוס לדורותיה, אשר יהינו לבלבל בין תקרובת טבע של חימצה ושומשומין, לבין תערובת תעשייתית רוויית כימיקלים ספק מסרטנים. הם אומרים לנו "חומוס עושים מאהבה" ופוזלים אל השורה התחתונה במאזן. צא ולמד – במקום בו מוגשת עיסה טריה אין מצב שיהא שם חומר משמר ויתר מרעין בישין של מייצבים לכאורה.

  6. אני חוזר בי.
    יעל פרסמה כתבה 2 בסדרה ועשתה השוואה בין סוגי החומוס השונים. כל הכבוד.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3591325,00.html

  7. "שמן סויה" שנמצא ברשימת הרכיבים של אי אלו מאכלים תעשייתיים –
    סביר להניח שמדובר בשמן סויה סוג ז' (מזוכך וכדומה), שגם הוא בפני עצמו מכיל עוד דברים חוץ משמן.
    על ה- "עמילן ממקור צמחי" עדיף שלא ארחיב.

    קיצר, חשוב להדגיש – החומוס התעשייתי מלא זבל עוד לפני שבכלל דיברנו על המייצבים/משמרים/מהמגנים וחומרי ה- E למיניהם.

  8. על מוס-הפז

    אצלנו בבית מכנים את הדבר הקרוי בפוסט "חומוס תעשייתי" (ולדעתי מתוך העדר כבוד ראוי לחומוס) בשם "מוס פז", על משקל "מיץ פז" הזכור לזרא: כמו שמיץ פז לא הכיל מעודו פירות (אלא רק רכיבים מלאכותיים), ואיננו אפילו בנדוד מדרגה שביעית של מיץ, כך "מוס-פז" של צבר, אחלה ודומיהם אינו אפילו מכר רחוק שעבר פעם באוטובוס על-פניו של חומוס, אלא מוס מתחזה.

    אנא עשו להפצת התחדיש בקרב שוחרי החומוס ומסורתו!

השאר תגובה