חדש בבלוג

החומוסיות הכי טובות של תל-אביב. נוט.

אנחנו בעד כתבות על חומוס, כמעט תמיד. אנחנו פשוט מעדיפים אותן מדויקות ומבוססות על תחקיר – לא על כמה טלפונים לחבר'ה.

מדי פעם אנחנו נתקלים בכתבה נוספת מז'אנר "X החומוסיות הטובות ב-" וכמעט תמיד אנחנו מוצאים את עצמנו אמביוולנטיים. כלומר, מצד אחד אנחנו בעד – בעד כל כתבה על חומוס, במיוחד כזו ששולחת אנשים לחומוסיות ולא מרחיקה אותם מהן (בניגוד, למשל, לכתבות של כלבוטק). מצד שני, בכל פעם מחדש אנחנו מקבלים את התחושה שכותבי הכתבות האלה מתמקדים ב-X החומוסיות שמכירים החברים שלהם ולא טורחים לעשות תחקיר אמיתי.

זו, לצערנו, גם התחושה שעוררה בנו הכתבה הזו של עכבר העיר. יש הרבה סיבות, ומפאת קוצר היריעה ואורך העצלות נתרכז בעיקריות שביניהן:

[ ואגב, ישנה הרשימה שלנו לחומוסיות המומלצות של אזור 03 ]

בהדונס דיזינגוף. "הכל התחיל ברמת-גן משם דילג המתכון לסניפים הנוספים והטעם – בדיוק אותו הדבר". אז זהו, שלא. לא מדובר בסניף אלא בזכיינות, ולמרות שבאופן יחסי לזכיינויות חומוס אחרות החבר'ה מדיזינגוף עושים עבודה טובה, הם עצמם לא יעיזו לטעון שהחומוס שלהם זהה לזה של עמי, הגורו מרמת-גן. בהתחשב בפריסה הגיאוגרפית המצומצמת של החומוסיות בכתבה, היינו מצפים שאם כבר מזכירים את בהדונס אז שיהיה בהדונס רמת החייל, שהוא הקרוב ביותר לדבר האמיתי.

חומוס אשכרה. אנחנו דווקא מאוהבי אשכרה, אם לא בגלל הטעם או המרקם אז בגלל האווירה והנוסטלגיה. אבל האם זו אחת מששת החומוסיות הטובות בעיר? רבים יחלקו על הטענה הזו.

אבו אדהם קרליבך. "באוגוסט 2003 פתח החומוס המפורסם מכפר יסיף את שעריו עמוק בתוך קרליבך", אומרת הכתבה. אתם יכולים לומר שאנחנו עוסקים בסמנטיקה קטנונית, אבל גם במקרה הזה – לא מדובר בסניף של אבו אדהם הצפוני אלא באחת משלוש זכיינויות מקומיות. מה שחשוב יותר: לו הייתם שואלים אותנו לפני חמש שנים, היינו חותמים בשתי ידיים על הטענה שמדובר באחת החומוסיות הטובות בעיר. היום קצת קשה יותר להגיד את זה, לצערנו.

אבא גיל. החומוס האורגני של אבא גיל הוא ללא ספק החומוס הכי בריא בעיר. זה מקום עם אווירה ידידותית ואנרגיות טובות, ששווה לאכול בו לפחות פעם, ולו כדי לראות שחומוס לא צריך להיות כבד ואכילתו לא חייבת להסתיים בייצור גזי חממה. גם במה שקשור לטעם אין לנו טענות, רק שלא בטוח שיש לו מקום בשישייה.

חומוס סעיד תל-אביב. כמו רוב הזכיינים בענף החווס, גם סעיד התל-אביבי מאכזב מאד ומה שהכי מאכזב הוא שכשהתחיל הוא באמת היה דומה מאד למקור, כפי שהכתבה טוענת. לומר ש"הטעם והמרקם דומים מאד לזה המקורי" זה כבר מאד לא מדויק. ולומר ש"השמועה אומרת שגם בעכו [סעיד] כבר לא יושב וכותש את הגרגירים", זה אולי מדויק יותר אבל שם זה לא משפיע על הטעם (חוץ מזה שהוא תמיד שם, ובטוח גם יושב וכותש גרגירים מדי פעם).

משוואשה
. יש הרבה דברים טובים לומר על החומוסיה הקטנה מפינסקר, אבל לא בטוח שהיינו בוחרים במילים של כתב העכבר: "ללא ספק אחד מהחומוסים המשובחים שנכנס לדירוג בקלות".

9 תגובות על החומוסיות הכי טובות של תל-אביב. נוט.

  1. Abbu Rani Fan Club Band
    19 בדצמבר 2008 ב-13:50 //

    אין ספק שהרשימה בעכבר מגוחכת. גם מבחינת מה שנבחר (אשכרה??), וגם מבחינת הנימוקים. בימינו, עיתונאי לא יכול לפרסם משפט כמו "החומרים טריים ואיכותיים באמת", גם אם במקרה החומרים באמת טריים ואיכותיים. זה פשוט לא אמין, זה נשמע כמו פרסומת, הוא חייב לנמק.

    כמו כן, להקציב פחות מ-100 מילה כדי לתאר חומוסייה זה לא רציני. זה מתאים לתוכנית בוקר, לא למגזין מקוון שאין לו מגבלות מקום. אם יותר לי לנחש, מישהו שם בעכבר אונליין גילה שכתבות שמוכתרות בכותרת מסוגת ה"חמשת ה— הכי גדולים" זוכות להכי הרבה כניסות ותגובות. זה אמנם מעיד על חוש שיווקי מפותח, אבל שכחו שם שגם אחרי שנכנסנו לכתבה עם הכותרת המושכת עוד צריך להאכיל אותנו במשהו (ולא בחומוס אשכרה).

    מצטרף לאבחנות החותכות בנוגע להידרדרות של סעיד ואבו אדהם התל אביביים – בתור לקוח קבוע שאכל בשניהם מרגע הפתיחה ועד היום (וגם בעתיד, אינשאללה), אכן חלה מגמה שלילית. כרגע הם לא רעים, אבל הלב נחמץ כשאני נזכר במה שהם היו בהתחלה.

    שוקי – אני חולק עליך בנוגע למשאושה, אם כי כל מי שאני סוחב לשם מסכים רק להודות שמדובר בחומוס "מיוחד" ו"נחמד". אצלי הוא כרגע הפייבוריט בתחומי ת"א, והנה יצאתי מהארון. סיקלו אותי.

  2. גם אני במשוושים, גאד דאם איט –
    אף פעם לא הבנתי איך אפשר להעדיף חומוס משחתי מֶבְלונְדַר עד דק על פני הסוג האחר, הלא אחיד, הנפלא, המתפצח בפה, שהנציג המשובח ביותר שלו שיצא לי להכיר – שיהיה בתל אביב, סתם כי לא יוצא לי לצאת מהעיר, ולו לשם חומוס – הוא המשוושה. החריף שלהם טעים בטירוף, באויר נושבת רוח איים, והמלצריות משמחות ומלאות ענטוז חינני – או אולי חן מענטז, אל תצטטו אותי. יותר מזה?

  3. אבו חומוס
    20 בדצמבר 2008 ב-10:29 //

    האם אבו חסן נשכח ונעלם בין דפי ההסטוריה ?

  4. אני דווקא שמח שאבא גיל נכנס לרשימה, למרות שבטח יש בתל אביב 6 חומוסיות טובות ממנו.
    נראה שאבו חסן לא ברשימה מכיוון שהוא ביפו, והכתבה התמקדה בתל אביב בלבד.

  5. צביקה מת"א
    21 בדצמבר 2008 ב-13:21 //

    בהדונס דיזגוף די איכזב אותי , גם אבו אדהם זה לא זה ,לאחרונה די מאכזב . דווקא חומוס אסלי פעם האחרונה שאכלתי שם הפתיע אותי לטובה ..

  6. פוסט צודק ואמיתי,

    סוף סוף מעט נשכני.

  7. אין לי מושג מתי ביקרת בפעם האחרונה אצל סעיד בעכו.
    מאכזב, מאוד מאכזב… מסעיד הגדול נשאר רק השם.
    איך נפלו גיבורים.

  8. אתם צוחקים עלי?
    קודם כל, בהדונס יקרן ופשוט לא שווה את זה. אבו-אדהם זה רק עניין של קוסט אפקטיביות, הוא לא ממש טעים כמו שהוא שיק. אם אתה כבר כולל אותו אתה גם צריך לכלול את אבו-דאבי בסנטר. למה? כי זה אותו החומוס רק עם מוסיקה יותר טובה.
    אני מבין למה שאנשים יאהבו את אשכרה, למרות שאני לא.
    אבל איזו התעלמות קשה מאבו-חסאן! ברור שמי שכתב את זה לא מסתובב מספיק ביפו.
    מה עם רוני-פול? חומוס בית-לחם? שמעיה? ברור שמי שכתב את זה לא מסתובב מספיק בפלורנטין.
    מה עם דורון? הסורי? ברור שמי שכתב את זה לא מסתובב מספיק בכרם!
    בקיצור, עליכם לשנות את שם הפוסט ל"החומוסיות הכי טובות בין אבן גבירול לאלנבי" לאלתר!

  9. חומוס סעיד תל אביב הוא לא זכיין של הסניף בעכו, הוא אף פעם לא היה.
    לטענתם הם עושים את החומוס "לפי ידע" שקיבלו מסעיד בעכו.

    בעכו לעומת זאת הדגישו בפני שאין להם קשר ל"סעיד" בתל אביב ושיש להם רק סניף אחד, בעכו.

    ולעניננו, החומוס שם בינוני, רמה אחת מעל חומוס אחלה אבל לא ברמה של חומוסיה בליגה של הגדולים. השירות מבולבל וגרוע ולטעמי אי אפשר להכניס את סעיד בת"א לרשימת החומוסיות הראויות לשם חומוסיה.

השאר תגובה