חדש בבלוג

פאבה: האב היווני הקדמון של החומוס?

היוונים לא מבינים הרבה בחומוס, אבל כולם יודעים לנגב פאבה (Fava), ממרח שדומה לחומוס ונראה קדום ממנו. וגם: איך כל זה קשור ליבשת האבודה אטלנטיס.

יוון היא לא מקום טוב לחפש בו חומוס, אבל בטברנות ובמסעדות שמגישות אוכל מסורתי לעיתים קרובות תראו אנשים מנגבים את הממרח שבתמונה, שדומה לחומוס ואולי לא במקרה.

קוראים לו פאבה (Fava, קיצור של Fava Santorinis) ומקובל להגיש אותו ליד הצזיקי כמתאבן שעומד בזכות עצמו, ולפעמים כמצע למנת דיונון צלוי או לתבשיל כבש. מתבלים אותו במלח, מיץ לימון, שמן זית ובצל ולרוב גם פטרוזיליה קצוצה. מזכיר לנו משהו?

פאבה סנטוריני - אב קדום של החומוס?

בניגוד למה שאפשר להבין מהשם, הפאבה לא עשוי מפול (Fava beans). בדרך-כלל מכינים אותו מאפונה צהובה (Split pea) שמשמשת תחליף זול לקטניה יקרת המציאות ועדינת הטעם המשמשת במתכון המקורי: Santorini Fava (השם המדעי הוא Lathyrus clymenum) אותה מגדלים בעיקר באי היווני סנטוריני.

הקטניה הנדירה והמסתורית הזו תורבתה בסנטוריני לפני 3500 שנה לפחות, ומשמשת במנות רבות במטבח המקומי עד היום. בשאר העולם, מחירה נע סביב ה-10 דולר לק"ג, כלומר פי 4 בערך מרוב הקטניות האחרות.

הסוד שמאחורי קטניית הפאבה של סנטוריני הוא השילוב הייחודי בין האקלים לבין האדמה הוולקנית של האי, שיושב על הר געש אימתני. אחת ההתפרצויות שלו, מתישהו באלף השני לפנה"ס, נחשבת לגורם המרכזי בשקיעת התרבות המינואית, ציוויליזציה אולטרא-מתקדמת שחוקרים רבים מזהים כמקור ההשראה לסיפור אטלנטיס של אפלטון.

אם תרצו להפליג על כנפי הדמיון עוד קצת אז אפשר לשער (ללא כל בסיס כמובן) שהחומוס הוא שריד מיבשת אטלנטיס האבודה, שהגיע לחופי הלבאנט בכליהם של יורדי ים פיניקיים.

השערה סבירה יותר ומעוגנת יותר בממצאים הארכיאולוגיים, היא שממרח הפאבה הוא אחד מכמה וכמה אבות קדמונים של החומוס. רק שכנראה לעולם לא נדע מי הגה את הרעיון הגאוני להוסיף לממרח את הטחינה.

4 תגובות על פאבה: האב היווני הקדמון של החומוס?

  1. בברזיל יש פול (וקוראים לו פאבה, בדיוק כפי בציינת), רק שרק מהגרים לבנונים מכירים אותו. אני מת על הקטנייה הזו, מוסיף אותה לחומוס במהלך הטחינה ויוצא לי חומוס גס, עם טאץ מריר ועמום יותר. פשוט תענוג!

  2. למה להוסיף לחומוס ולא להכין בנפרד ולהגיש כמנת חומוס פול?

  3. אם אני לא טועה, חומוס מוזכר כבר בתנ"ך ובכל מקרה הוא מאכל עתיק מספיק להניח שדווקא הוא אביו הקדמון של הפאבה ולא להיפך.

  4. צר לי ירון, אתה טועה. הקטניה ששמה חומוס (חימצה) מוזכרת בתלמוד אבל האזכור של הממרח בתנ"ך (במגילת רות) הוא בגדר השערה (עליה הרחבנו כאן). ובכל מקרה התנ"ך איננו בן יותר מ-3500 שנה ותקופת ההתרחשות של סיפור מגילת רות היא בראשית ימי השופטים, כלומר במאה ה-13 או ה-12 לפני הספירה. זה 200-300 שנה אחרי שתושבי סנטוריני בייתו את הקטנייה שלהם.

    מעשית, המתכון העתיק ביותר של ממרח שמזכיר את החומוס בין ימינו הוא מימי הביניים.

השאר תגובה