חדש בבלוג

אבו נאדר עושה קאמבק

קצת יותר משנה אחרי שסגר, פתח וסגר שוב, מלך החומוס היפואי אבו נאדר פתח את החומוסייה שלו במיקום חדש, והפעם נראה (טפו טפו) שזה לתמיד. קבלו את החומוסייה הכי טובה בתל-אביב.

עדכון: המקום נסגר.

אבו נאדר
דרך שלמה (סלמה) 11, תל-אביב
כל יום עד 23:00

חומוס משובח

הנסיבות המדוייקות בהן נסגרה החומוסייה הכי טובה ברחוב יפת, פחות חשובות. מה שחשוב הוא שבמשך למעלה משנה רבים מאתנו חשנו מיותמים. י', חבר החומוס שלי, עזב לגולת LA רק בגלל זה (טוב, נו, אולי לא רק – אבל אני בטוח שזה היה חלק מהשיקולים שלו. תפתחו לו סניף של אבו חסן קרוב לאזור מגוריו, ובכלל בטוח שלא יחזור).

מדי פעם אנחנו קופצים לממתקייה של אבו נאדר, עדיין ביפת 42 בסמיכות למקום בו שכנה החומוסייה, כאילו כדי לאכול כנאפה אבל בעצם כדי לומר לו: נו, אתה כבר פותח מחדש את החומוסייה? אבו נאדר, איש עם חיוך רחב ולב גדול, ענה לנו אותה תשובה – בקרוב.

 

אבו נאדר החדש, סלמה 11

ובכן, השבוע זה קרה: החומוסייה החדשה של אבו נאדר קמה, במרחק של כמה מאות מטרים ממושבה הקודם. חומוסיית אבו נאדר החדשה, עכשיו ברחוב סלמה 11 בואכה יפו, מציעה פחות או יותר מה שהציעה כשישבה ביפת: חומוס משובח, בשרים מעולים, מחירים מגוחכים ואנג'ל (מי שמכיר יודע). החלל שמאכלס אותו שימש לשעבר כמין דיינר מאיזה סוג – ובשינויים קלים הומר לחומוסייה מטופחת ונעימה.

אבו נאדר, התפריט אבו נאדר, מבט מבפנים
על חשבון הבית: סלטים, צ'יפס, פלאפל כבד צלוי אצל אבו נאדר

אחרי שהוכיח כמה פעמים בעבר שהוא חומוסאי מהשורה הראשונה ואיש עסקים מהשורה השלישית, הפעם אבו נאדר הלך על בטוח. החומוס עדיין מהטובים ביותר בארץ, המסבחה המענגת נמסה בפה, הפול צבעו עמוק וטעמו משכר והתיבול – לא דומה לשום דבר. אבל בגלגול הזה אבו נאדר ייקר קצת את המנות – תשלמו לא פחות מ-18 ש"ח למנת חומוס ו-20 עד 30 שקלים למנת בשר. מעבר לעובדה שגם עכשיו מדובר בסכומים מגוחכים (אתם תבינו עד כמה כשתראו את המנות), סקציית התוספות הוגדלה והורחבה כדי לפצות.

מלבד הסלט, הצ'יפס והפלאפל המסורתיים, תקבלו עם המנות שלכם תריסר צלוחיות סלטים – כמו בשיפודיות רק חינם, ובאיכות הרבה יותר טובה. טחינה, חצילים בטחינה, סלט כרוב, חמוצים, פלפלים חריפים קלויים, מטבוחה, סחוג אדום, שישה או שבעה סוגים שונים של ירקות כבושים, והקפה בסוף כמובן – הכל על חשבון הבית.

 

משולשת של אבו נאדר

לקחתי משולשת. חברי א' לקח מסבחה וצלחת כבדים צלויים מהממת. יחד עם השתייה, הצ'יפס הטרי, הפלאפל המבושם, הסלטים והתוספות, הפיתות המצויינות, המוזיקה הערבית ואנג'ל, יצא לנו 64 ש"ח. סכום מגוחך בשביל ארוחה שאחריה בקושי הצלחנו לזוז.

בקיצור: יש לנו פיצוח. מרגע שיצאה מיפו, חומוס אבו נאדר היא ללא ספק החומוסייה הטובה ביותר בתל-אביב; בפעם הבאה שאתם מתלבטים אם להיכנס לפקקים של יפו בשישי תזכרו שיש אבו נאדר, ותבואו. סיכוי טוב שתמצאו אותנו שם.

20 תגובות על אבו נאדר עושה קאמבק

  1. תודה על הדיווח והסקופ הבלעדי….יופי של צילומים.יש עבודה…נלך לבדוק את אבו נאדר.

  2. עשית לי רעבת.
    אני אבדוק בקרוב אם הטעם לא השתנה…

  3. Abbu Rani Fan Club Band
    21 בפברואר 2009 ב-18:59 //

    החומוסייה הקודמת היתה אחת הטובות שבהן ביקרתי, ואם לא היתה תקועה ביפו בטח הייתי מבקר בה הרבה יותר. לגבי המיקום החדש – נקווה לטוב; רוב העסקים על סלמה נראים כמו אורחים לרגע

    אני רואה בתמונה שהוא מציע מנה פלאפל בשמונה ש"ח – נראה לי שזה הזול בתל אביב, משתווה למחירי ירושלים, אלא שבירושלים הפלאפלים של השמונה שקל שווים לתחת (ר' קינג ג'ורג' פינת אגריפס). אקיצר, איך הפלאפל של אבו נאדר?

  4. חומוס אבו יא יא.
    חברה, רוצו לחומוס אבו יא יא בכפר ויתקין , ועכשיו גם בנתניה. טעים טעים טעים ונקי. צוות מחויך ושרותי.
    אי אפשר בלי – התמכרות אמיתית

  5. לאור כל התשבוחות דגמתי במהלך השבוע – מנה נדיבה, משולשת – חומוס פול גרגירים (משולש – כך בפי המקום). המנה היתה חמוצה בצורה מובחנת (ולא, בתור חובב אסכולת הכרם אני לא אוהב חומוס חמוץ…תן לי את השום לימון בצד) וקצת כבדה מידי לטעמי (מאבק קל לקראת סיום הצלחת).
    סכ"ה סבבה ומאוד נדיב (סלטים וכו') אבל במבחן הטעם – 3 גרגירים…

  6. רון, אולי באמת הייתי צריך להזהיר – זה חומוס למתקדמים. חומוס ערבי אמיתי בלי אוואנטות ובלי התחנחנות. לא לכל אחד, בטח לא בפעם הראשונה. אבל מניסיון, מי שאכל את החומוס של אבו נאדר פעם ופעמיים ימצא את עצמו חוזר למקום שוב ושוב. גם בגלל הטעם של החומוס וגם בגלל כל מה שמסביב, כולל האנשים. זה טעם נרכש וברגע שרכשת אותו קשה לחזור אחורה.

    החמיצות היא עניין יחסי – בהשוואה לחומוס הירושלמי החומוס של אבו נאדר הוא לא ממש חמוץ. חלק מהחמיצות היא מהחומוס עצמו וחלק בתיבול, ואפשר לבקש ולקבל את המנה איך שאתה רוצה.

  7. אני חושב שיש לך טעות לגבי שעת הסגירה… היינו שם ב-20:30 השבוע ולא היתה נפש חיה. בכל הרחוב. גלגלי קוצים חלפו על פנינו.

  8. האיש שראה הכל
    4 במרץ 2009 ב-18:34 //

    גם אני הייתי מתישהו בשבוע שעבר ולא הייתה נפש חיה ברחוב, באיזור שמונה בערך.

    ולענייננו, הייתי היום בסניף החדש והיה מצוין כמו בסניף המקורי שברח' יפת, רק חסרה לי הכנאפה בסוף.
    המנה אכן גדולה יותר, שזה כבר מעולה, הסלטים הקטנים שבצד כנראה משתנים – היום למשל, היו חצילים מטוגנים (מוכר לעיראקים שביניכם כבפינג'אן, עם ב' ו-פ' דגושות) וכרובית.

  9. אבו שוקי
    ראשית – אם כבר אנחנו מדברים, תרשה לי לחזק את ידיך על פועלך כאבי הבלוג (שעזר לי להעביר את געגועי החומוס בארצות הניכר).
    שנית – החומוס לגופו: גם אם על הטעם אפשר להיות חלוקים – למרות שחמוץ (לדעתי) ממסך טעמים ופוגע בטעם "המקורי" ואם כבר אני מעדיף אותו כרוטב ולא בחומוס "בילד אין" – לגבי התחושה הכבדה ו"חוסר החשק" לסיים את המנה – כאן כבר נמדדת גדולתו האמיתית של החומוס ואת זה לא הרגשתי הפעם…

  10. חניתי ניגבתי כבשתי !

    חבר מאגודת השומאים הטרסגלקטית הביא אותי לאבו נאדר שנפגש עם החיך הרעב שלי בפעם הראשונה.
    אני יתחיל בסקירת הקטנות כי אחרת התגובה תלך לאיבוד…מדובר בחומוספול.

    הכיור בשירותים -הכיור הכי קטן והכי אפור במזרח התיכון. הגיוני, יעיל אבל עדיין…
    העיצוב- חומוסיה מבחינתי זה קירות ערומים עם פוסטר של הילד הבוכה ומקסימום איזה באבה או אבא של הקדוש על הסירים. המקום לצערי מעוצב. מצד שני, למרות העיצוב המקום חף מפלצנות ומדבר בגובה העיניים כיאות לסלמה.
    הצי'פס – מצד אחד לא גורמה, אבל טעים. טעם כהה שהולך יפה מאוד עם הרבה מלח.
    החריף- חריף צורב שמורכב מפלפלים אדומים יבשים טחונים דק וקצת מלח ושמן. חריף.
    החמוצים- חבל, דווקא בתחום הזה רוב החומוסיות לא משקיעות וגם אבו נאדר נפל בפח הזה.
    המאפרות- אסור לעשן. פחחחח-ממתי אסור לעשן בחומוסיות ? (ככהזה כש- 80% מהסועדים הם אנשי משטרה מסווים והשאר אנשי משטרה במדים) אבל אולי בגלל שמדובר בשעת צהריים. נסלח.
    השולחן- לא מצוחצח מצד אחד אבל גם ללא ארומת ספרי הניקיון תכול הבקבוק שיכול לקטול את התיאבון שלי גם ממרחק של קילומטרים.
    הסלט- כאן היתה עקיצה לא רעה. צלוחית הסלט היתה אומנם די מזערית אבל הסלט היה טרי והשום מלמעלה…ציחק אותה בגדול.
    השמן- שמן זית בין מספר חודשים. כמות נדיבה. טעם סביר בהחלט. מהעונה.
    החומוס- החומוס היה בסדר גמור. טעים. מאוזן מאוד מבחינת טעמים מרקם. טריות משוערת – כנראה מאותו יום. בכל מקרה לא הגיע חם…
    הפול – כאן נכנסו הכינורות -האיש גאון פול. לא יודע איך הוא הצליח להוציא כל כך הרבה טעם מהקטניה הפושטית הזאת אבל הפול שלו פשוט מעדן. עדין, חמים ומתיישב בול עם החומוס הקריר מלמטה.

    אחד החומוס-פול הטעימים שפגשתי.

  11. היום אכלתי באבו נאדר בפעם השנייה בשלושה ימים,
    בהחלט חומוס למבוגרים,
    פחות ילדותי וטחינתי.

  12. היום בצהריים התיישבנו גם אני ואחי אצל אבו נאדר..בסניף סלמה היחסית חדש..זוכרים לו חסד מהתקופה שהיה ברח' יפת לפני מס' שנים..
    החומוס היה טעים ומאוזן והמנה גדולה  ..רק מה..הוגש קר לשולחן…אפילו לא בטמפ' החדר..דיי התאכזבתי..משהו השתנה לרעה במקום..לא אותו מקום חם (תרתי משמע) שהיה בסניף הקודם..עם פינוקי סלטים בשולחן..(למעט 2 כדורי פלאפל ומעט ציפס) ..

    אבו שוקי המקורי(גלילי) סעד בשולחן לידי…מעניין אם יצא עם תובנות כמו שלי..

  13. נ.ב:
    הגענו למקום כחצי שעה לאחר שאכלנו באבו חסן ..ולמען האמת אבו נאדר הרבה יותר איכותי וטעים מהחומוס "שוק הומה" של קארוון ..מסקנה משותפת גם שלי ושל אחי..לאחר שלא ביקרנו בחומוסיות האלו הרבה זמן..אם המנה של אבו נאדר הייתה מוגשת חמה (או בטמפ' החדר לפחות) הוא היה חוזר להיות חומוס הבית שלנו..כמו בימים עברו..היה יכול להיות מפלט טוב משוק הכרמל של אבו חסן (שייזכר כחומוס בינוני ולא יותר) .

    בינתיים לדעתי החומוס במפגש הסטייק הוא הטוב באיזור..

  14. חוזר וממליץ על חומוס חסוני בדרך בן צבי פינת שלבים.(לייד ג'ינה בלומפילד).חומוס פול מעולה ורצף הביקורים שלי לאחרונה מראה שהמנה עיקבית באיכותה.

  15. מקווה שחומוס חסוני יהיה בביקור הבא שלי…ת'אמת עברתי שם הרבה פעמים אבל אף פעם לא חשבתי להכנס..כנראה בגלל שהיה ממש דליל באנשים בפעמים שעברתי שם..

  16. כשאני יושב בחסוני בשעות 12 עד 14 תמיד יש אנשים ,יש תחלופה והמלצר מתוזז בין השולחנות.החומוס פול מגיע עם תוספות של סלט קטן טעים,צ'יפס קטן ו3 כדורי פלאפל מהטעימים שאכלתי ותמיד מוכנים במיידי.התוספת עולה 10 שקלים(חומוס פול ביצה,סלט,צ'יפס,פלאפל,פיתות,חמוצים ושתייה 35 שקלים).בתחילה קצת הרגיזה אותי התוספת שכאילו מובנת מאליה ואפילו ביקשתי להוריד אותה .בהמשך התמכרתי לפלאפל ולצ'יפס סלט ו10 השקלים הנוספים ניתנים בשמחה.

  17. מלך הפזם
    14 בספטמבר 2009 ב-22:54 //

    וואלה התכבדנו והתפזמנו והגענו היום לאבו-נאדר בשנית. שמען, אין ספק שיש פה פוטנציאל.
    איך שאתה נכנס, רואה שולחן עמוס בשוטרים מהתחנה משטרה ממול וזה סימן שמדובר במקום טוב (אם אנשים מהסביבה, ובמיוחד מומחי אוכל רחוב כמו שטרים, אוכלים בו, כמו הכתבים של מעריב בימי הזוהר של אבו-אדהם קרליבך).
    מקום שנראה די נקי, עם שירות טוב, בעל בית מצחיק ויחסית חנייה סבירה (לא הרבה אנשים חונים ברחובות שלצד סלמה, הרוב חונים על סלמה ו"פורקים/מעמיסים"). התפריט מזמין וניכרת מקצוענות.

    אבל, כאן מתחיל האבל – החומוס הוגש לנו לא-הכי-חם-שבעולם (השעה היתה 12:30, קצת מאוחר אבל אלו החיים) מתוך פיילה שבמרכז הדלפק. בחומוס שלי שמו גרגרים וטחינה, הטחינה היתה מצוינת אבל הגרגרים היו (וכך היה גם בפעם שעברה) די פושרים וקצת קשים (ברמה שאי אפשר לאכול אותם בכיף, כמו הגרגרים שמוחזקים בסיר חם אצל אבו-אדהם). והעניין הזה, ידידיי, הוא מצער מאוד כיוון שלחומוס עצמו יש פוטנציאל גבוה טעם טוב ועדיין קשה לי להבין עד כמה הוא טוב בגלל צורת ההגשה הזו. הרשו לי לשער, שלמרות שהשלט על החלון מצביע על אבו-נאדר כחומוסיה, הוא למעשה נדרש להגיש לא מעט מאכלים אחרים בהם החומוס הוא על הדרך. למשל קבב בבאגט. למשל 3 שניצלים לשולחן וצלוחית חומוס קטנה שיושבת באמצע לרווחת יושבי השולחן. זה לדעתי מה שמסביר את הפיילה בדלפק שיושבת לצד פלסטיקים של טחינה, סלט, בשר, חריף וכו', כמו בדוכן סנדוויצ'ים. וזה, כאמור, מצער מאוד.לדעתי בעל הבית רוצה ורצה לעשות חומוס (בהתחשב בהיסטוריה המפוארת שמפורטת פה, אותה לא הכרתי), אבל שיקולי ביקוש ומכאן פרנסה חזקים יותר ואין לי טענות לכך. זאת דעתי כאמור, אשמח לשמוע אחרות.

    בסוף פינקו אותנו בנוהל עם קפה נח'לה אדום, שזה אחלה של קפה.

  18. מלך הפזם
    23 באוגוסט 2011 ב-22:27 //

    הפזם לא עמד לעזרו של אבו-נאדר ומביקור היום נראה שהוחלף ב"סניף" של חסוני.

  19. עם חומוס גדולה באה אחריות גדולה. בבקשה עדכן שאבו נאדר לא שם. נסענו היום במיוחד וכבר אין נאדר ולא חומוס פטריות.

  20. ירדן – נכון. מצטערים.

1 טרקבקים ופינגבקים

  1. חומוס להמונים » מבזק חומוס: אבו נאדר עבר

השאר תגובה