חדש בבלוג

מהפך: הפלאפל חוזר להיות המאכל הלאומי

החומוס נחשב כבר לא מעט שנים למאכל הלאומי של ישראל, וכמעט כל ישראלי שתשאלו אותו יישבע בשמו. אבל לא בטוח אם הוא עדיין ראוי לתואר הזה, או כמה זמן יחזיק בו. בשנים האחרונות נראה שהפלאפל עושה קאמבק היסטורי, ובערב יום העצמאות זה ניכר יותר מבכל יום אחר.

האוכל מקרוני הוא איטלקי / לאוסטרים בוינה שניצל טעים / והצרפתים אוכלים צפרדעים / הסינים אוכלים אורז דק ורזה / והקניבלים אוכלים זה את זה / ולנו יש פלאפל, פלאפל, פלאפל. (שיר הפלאפל. להקת איילון, 1957)

"מלך הפלאפל", פינסקר תל-אביב 1958

"מלך הפלאפל", פינסקר תל-אביב 1958. מקור: אוסף הצילומים הלאומי, לע"מ. צלם: פריץ כהן

תאריך פרסום מקורי: 18.4.2018
תאריך עדכון אחרון: 9.5.2019

כמו כל הדברים החשובים, זה לא קורה בין לילה, אבל בשנים האחרונות אפשר לראות התחזקות משמעותית במעמד של הפלאפל, שעושה קאמבק בדרכו לחזור להיות המאכל הלאומי. ואם לשפוט לפי מה שקורה בערב יום העצמאות – השנה ובארבע השנים הקודמות – זה כבר קרה.

הבחנו בזה לראשונה בערב יום העצמאות השישים ושבעה: גילינו שהרבה יותר אנשים מחפשים מתכון לפלאפל מאשר מתכון לחומוס (כמובן, בדקנו והצלבנו נתונים מכמה מקורות).

פלאפל או חומוס, הסטטיסטיקות

התופעה הזו ייחודית בינתיים לימים שלפני יום העצמאות – במהלך רוב השנה מספר כפול של אנשים מחפש מתכוני חומוס. אבל לקראת יום העצמאות, כשמספר האנשים שמחפשים חומוס גדל פי שלושה לערך, מספר החיפושים אחרי מתכוני פלאפל גדל פי עשרה ויותר.

בראייה רחבה יותר, וחרף ההתפתחות העצומה של ענף החומוסיות בעשורים האחרונים, קשה להתעלם מהמעמד ההיסטורי של הפלאפל. בתל-אביב, העיר העברית הראשונה, הפלאפל היה פופולרי כבר בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת.

החומוס התחיל לבנות לעצמו מעמד דומה רק משנות השבעים ואילך, וקצב הפתיחה של חומוסיות חדשות עלה על זה של הפלאפליות רק ב-15 השנים האחרונות. זה למרות שטכנית, האזכור הראשון של החומוס כמאכל לאומי היה כבר ב-1968, בפרסומות של תלמה לממרח החומוס בקופסת השימורים מתוצרתה.

פלאפל תל-אביבי

הפלאפל זוהה במשך שנים רבות כמאכל הישראלי ביותר, לא רק בארץ אלא גם בחלק גדול מהעולם. כמובן שגם את הפלאפל, כמו את החומוס, לא אנחנו המצאנו (אם כי לא לגמרי בטוח מי כן). אבל הפלאפל בפיתה, עם הצ'יפס (שמיוחס לאמריקנים או לצרפתים, והמתכון המתועד הראשון שלו הוא אנגלי בכלל) והכרוב החמוץ (שמקורו באירופה) הוא לגמרי המצאה ישראלית. גם הפיתה מהסוג הפופולרי בישראל הופיעה לראשונה (כנראה) בתל-אביב בשנות העשרים.

גם בימינו, דוכני הפלאפל עדיין נפוצים יותר בפריפרייה מהחומוסיות. הפלאפל, אוכל הרחוב הזול ביותר, הוא גם זה שהכי מגיב למשבר יוקר המחיה. בדוכני הפלאפל אפשר לראות מגמה הפוכה לחומוסיות – רבים מהם הורידו מחירים בעקבות מחאת 2011, ועל רקע הכניסה של שחקנים חדשים שמתמחים במנות זולות, מפלאפל רצון התל-אביבי, דרך רשתות כמו פלאפל דרור ופלאפליקס, ועוד הפלאפליות הסופר-זולות של בני ברק (שהיו שם כבר הרבה שנים, אבל זוכות בימינו לעדנה).

מעניין לציין שכששואלים ישראלים לא "מהו המאכל הלאומי של ישראל" אלא "מהו המאכל הכי ישראלי", הרבה יותר מהם יאמרו שזהו הפלאפל (ראו למשל הסקר הזה של מאקו, בו הפלאפל זכה ב-51% מהקולות, כמעט פי שלושה מהחומוס).

החומוס עדיין נצרך בכמויות גדולות יותר, במידה רבה כי עוד לא נמצאה מקבילה פלאפלית לחומוס בקופסא, שנמצא כמעט בכל בית (ואנחנו יודעים שהאוכל הכי פופולרי ביום העצמאות הוא בכלל בשר על מנגל). אבל כנראה שבאיזה מקום הקשר הישראלי לפלאפל הוא עמוק ויסודי יותר, ועבור רבים הוא בוודאי גם נוסטלגי יותר. לכן, למרות הכל, נראה שהפלאפל היה ונותר המאכל הלאומי האמיתי.

 

11 תגובות על מהפך: הפלאפל חוזר להיות המאכל הלאומי

  1. יש פלאפלים קפואים בסופר. חמם והגש. זה מזוויע כמו חומוס בקופסת שימורים…

  2. עכשיו כשאני חושב על זה באמת יוצא לי בשנים האחרונות הרבה יותר לאכול פלאפל …

  3. אחד שמבין
    18 באפריל 2018 ב-22:53 //

    יתכן והמתודולוגיה שלך שגויה.
    הנה היפותזה הפוכה:
    א- לאורך זמן יש יותר חיפושים של מתכון לחומוס. זה מוביל לכך שיותר אנשים יודעים איך לבשל חומוס ונובע מכך שהוא יותר פופולרי
    ב- קצב גידול האוכלוסייה איטי באופן כללי. לכן, לאורך זמן, עם הצטברות הידע בנושא חומוס, יש פחות צורך לחפש מתכונים
    ג- באופן יחסי לחומוס, פלאפל פחות מוכר, והסקרנות לגבי גדלה, לכן מספר החיפושים בהתאם
    ד- בישול חומוס עדיין משמעותית גבוה מבישול פלאפל, וסעיף ג רק אומר שהפער קטן, אבל עדיין קיים
    ה- באף נקודה אין לנו נתונים על פופולריות או אשכרה כמות בישולים

    אני יכול לחפור עוד, אבל אני חושב שהפואנטה ברורה… לא? 🙂

    בכל מקרה פוסט יפה. חג שמח.

  4. לדעתי, עליית חיפושי הפלאפל ביום העצמאות נובעת מנסיון למצוא פתרון סקסי ומסורתי לצמחונים טבעוני בקרב אורחי הממגל

  5. זה שילוב של מחיר ומהירות, מתאים מאד להלך הרוח הישראלי.
    פלאפל פשוט יותר זול. לא חושב שיש מקום שאפשר לקנות בו מנת חומוס במחיר חד ספרתי. אבל יש המון פלאפליות כאלו. ופלאפל גם אפשר לאכול הרבה יותר במהירות. חומסו מצריך לשבת, להזמין, לאכול…ארוחה שלמה. פלאפל קונים, ותוך 3 דקות מסיימים.

  6. אחד – ניסיון יפה. מה שקצת מקלקל את התיאוריה שלך היא ששכיחות החיפוש אחר מתכוני חומוס נמצאת בעלייה מתמדת כבר עשור (יש לי נתונים). לעומת זאת, העלייה החדה בחיפוש אחר מתכוני פלאפל היא תופעה שמתרחשת סביב יום העצמאות, ולכן אני מקשר אותה למעמד של הפלאפל כמאכל לאומי ולקשר התרבותי שלו לישראליות.

  7. חומוס בשימורים טעים וקרוב למקור הרבה יותר מפלאפל קפוא מחומם.

  8. אחלה פוסט.

    ברור שהכנתי פלאפל ביום העצמאות. אמנם המארח זעף קצת בשל הטיגון הלא צפוי במטבחו, אבל לאחר שטבל הכדורים בטחינה שבה בינתו, כי פלאפל אוכלים חם.

    הפלאפל כמנה, מעבר לקציצות, זו גאווה ישראלית ורק על זה מגיע לנו להשתחצן בגויים. לא בטוח כמה יש קאמבק כי הפלאפל מעולם לא עזב…

    בהחלט אוכל פלאפל בכל מקום שנראה טרי ובטח אם יש קהל. עדיפות לנוסח התימני המסורתי. תחנות קבועות שלי באיזור המרכז: כדורי בהוד השרון, איציק בשדרות ירושלים, רצון בקינגורג'

  9. היקף שונה של חיפוש מתכונים ברשת נובע לפחות חלקית, מהעובדה שהמאכלים הם שונים ובהתאם לכך, הסיבה לחיפוש שונה. העניין הוא שפלאפל יותר מחומוס, נאכל טרי ממש. נכון – אפשר לקנות פלאפל קפוא ולעומתו, יש אנשים שנשבעים בשמו של החומוס הטרי. אני חושד שדרגת האדיקות שונה, ואני מהמר שמי שלא יכניס חומוס מתועש הביתה, סביר מאוד שגם לא יקנה פלאפל קפוא. ההיפך פחות נכון, כלור בין אלה שקונים חומוס יש פחות כאלה שקונים פלאפל קפוא.
    בנוסף חלק גדול מהמחפשים ברשת – אם לא רובם, אינם שומרים מתכונים אלא רוצים לכל הפחות לרענן את המידע שברשותם על אופן ההכנה. הם מחפשים את המתכון כשהם מתכוונים להכין אותו.
    לכן אם יש שני מאכלים, כאשר אחד מהם בממוצע נאכל סמוך יותר למועד הכנתו, אזי המאכל שאת המתכון שלו יחפשו לעיתים יותר קרובות הוא זה שנאכל טרי יותר – הכל בממוצע.
    ותודה שוב על הבלוג

  10. חוששני שחלק מדוכני הפלאפל משתמשים היום בתערובת יבשה מוכנה שמגיעה בשקים מתורכיה.לתערובת מוסיפים מיים ויוצרים כדורים.האינדיקציה היא כדורים אחידים בצבע ובמרקם.

  11. שמעתי על זה אבל אני לא יודע כמה התופעה רחבה. גם יש עסקים שמספקים תערובת מוכנה טרייה (לא מיובשת).

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*