חדש בבלוג

100% אחלה: חדשני, אך האם הוא גם טעים?

אחרי שהשוק שלה התכווץ בשיעור דו-סיפרתי מאז תחילת השנה, השיקה קבוצת שטראוס (חומוס אחלה) את "100% אחלה", מוצרי חומוס בקופסא ללא חומרים משמרים. ללא ספק מהלך נכון, אבל האם החומוס טעים? יצאנו לבדוק.

הוספת חומרים משמרים היא אחת הדרכים הבדוקות להרוס את טעמם של מוצרי מזון. חלק מאיתנו, בוודאי מבין אלו שנולדו בשני העשורים האחרונים, כבר התרגלו אמנם לטעם. בכל אופן, הגדלת כמות החומרים המשמרים במוצרי החומוס בקופסא לאורך השנים היא מהסיבות המרכזיות לכך שהם כל-כך רחוקים בטעמם מהמקור.

חומוס אחלה ללא חומר משמר. האריזה

יש לעניין גם היבט בריאותי. משפט יפה שאמר מהנדס מזון בתחקיר הסלטים המפורסם של "עושות חשבון" מסכם אותו: החומרים המשמרים מגדילים את תוחלת החיים של המזון על חשבון תוחלת החיים שלנו. אין ארוחות חינם, וברור שתוספת שגורמת (לפחות אצל חלק מהאנשים) להפרעות עיכול שונות, לא תורמת לבריאות.

לכן, הרעיון להציע מוצרי חומוס ארוזים ומצוננים שאינם מכילים חומר משמר, הוא כשלעצמו רעיון מבורך. אבל הביצוע של שטראוס, נאמר כבר עתה, הוא בינוני. קיווינו מאד שיהיה אחרת, אבל בכל מה שקשור לטעם עדיין מדובר בחומוס בקופסא.

100% אחלה: חדשני, אך עדיין לא טעים

למוצר יש שתי גירסאות: חומוס 9% שומן עם 14% טחינה וחומוס עשיר בטחינה עם 22% טחינה. הראשונה כנראה מכוונת לחוששים מפני שומן וקלוריות. האחרונה לחוששים מפני טעם גרוע.

הקונספציה בשניהם פשוטה: במקום קופסא אחת של 400/500 גרם, ובמחיר פחות או יותר דומה למוצרי הפרמיום של "אחלה" ו"צבר", אתם מקבלים 4 מיכלי פלסטיק עם 100 גרם חומוס כ"א. מרגע הפתיחה, תוחלת החיים של המוצר היא עד 5 ימים. עד הפתיחה, לפי התאריך המוטבע על האריזה, כ-40 יום.

חומוס אחלה 100%. חדשני אך לא טעים

5 ימים זה לא מעט לחומוס טרי, גם כשהוא מאוחסן בסגירה הרמטית ובקירור עמוק. העובדה שאפשר לאכול מהחומוס במהלך אותו זמן בלי לחטוף הרעלה (כך אנחנו מקווים לפחות. וחבל שהאריזה לא מאפשרת סגירה חוזרת), היא בעצם החידוש הגדול וההישג של קבוצת שטראוס. אם כי, יש לומר – הישג פחות מזהיר ממה שאפשר לחשוב.

שתי הגירסאות של המוצר מכילות חומצת לימון/מלח לימון שמתפקד כחומר משמר. זהו סוד ידוע שגם 99% מהחומוסיות משתמשות במלח לימון – הן פשוט שמות פחות ממנו (בערך חצי לדעתנו). התוספת הזו מורגשת יותר בגירסה "העשירה" של המוצר, שגם מכילה שמן קנולה – עוד שיטה להארכת תוחלת החיים של הממרח.

למרבה הצער זה לא כל-כך עובד. גירסת ה-9% היא די גרועה. מדובר בחומוס שטעמו כאחרון מוצרי החומוס עם החומרים המשמרים. הגירסה העשירה בטחינה היא משמעותית יותר טובה, אבל עדיין לא מספיק טובה. היא יכולה להיחשב לאחד המוצרים הטעימים בקטגוריית החומוס בקופסא, אך עדיין רחוקה מאד בטעמה מחומוס של חומוסיה או חומוס ביתי שהוכן כראוי. אגב, דני בר-און מהארץ חושב אחרת מאיתנו.

אז מה השתבש?

בחומוס המוגש ברוב החומוסיות שיעור הטחינה הוא בטווח של 15-30%, כך שהמוצרים האלה לכאורה די קרובים לדבר האמיתי. אז למה זה לא עובד?

זה לא כל-כך מסובך להכין חומוס טעים (ואם לא יודעים אפשר להשתמש במתכונים שלנו, לחומוס אמיתי ול"חומוס מסעדות" עתיר טחינה). מה שכן מסובך זה להשתמש בחומרי גלם טובים ולתמחר ב-2-4 ש"ח ל-100 גרם. רק כדי לסבר את האוזן, ברוב החומוסיות תשלמו על מנה במשקל 200-300 גרם סכום של 20-25 ש"ח, תעשו את החשבון.

100% אחלה בגירסה העשירה בטחינה

אז ברור שמבנה העלויות שונה לגמרי, והמחירים בכמויות תעשייתיות שונים, ובכלל ההשוואה בעייתית, אבל השורה התחתונה היא שהחומוס בקופסא של ימינו נחות בטעמו לא רק בהשוואה לחומוס טרי אלא גם אם משווים לחומוס במשקל שנמכר במכולות ובמעדניות לפני 30 שנה. חלק מהאשמה נעוצה בחיי המדף הארוכים שהמוצרים האלה נדרשים להם היום. חלק, כנראה, באיכות הגרגרים והטחינה בהם משתמשים.

ואם כבר הזכרנו כסף – רשמית, פיתוח המוצרים הללו עלה לשטראוס 10 מיליון ש"ח. העלות הזו כללה 2 מיליון ש"ח מהמדען הראשי, שזה קצת תמוה. לא עדיף להשקיע את הכסף בסטארט-אפים? בכל זאת, מדען וזה.

עוד באותו עניין:

 

18 תגובות על 100% אחלה: חדשני, אך האם הוא גם טעים?

  1. הבעיה העיקרית באיכות החוויה (לא בבריאות) המוצר של חומוס מקופסא בימינו אינה החומר המשמר עצמו אלא השימוש הבזוי בשמן צמחי.

  2. אגב החומוס של שתורה שמיוצר בבקעת הלבנון מחזיק בקופסת שימורים כמה שנים בטמפרטורת החדר מוכן לאכילה, שם בכיס במרקם, טעם וחוויה כללית את כל החומוס מקופסא שבארץ, מכיל אך ורק חומוס, טחינה, מלח וחומצת לימון – c'est tout. את החומוס הזה שעלה בגרמניה (שמרויחים בה פי שתיים מישראל) 6 שקלים בלבד ל-400 גרם (למרות שמדובר במוצר יבוא מהמזרח התיכון, שמשלמים על ההובלה שלו גם על המים שנוספו בבישול ולא בייצור מקומי מגרגרים יבשים) הייתי אוכל כל יום בתיאבון וצוחק על כל הפראיירים הישראלים. עכשיו חזרתי להיות פראייר, ואני מחכה שמישהו ירים את הכפפה וייצר חומוס מצוין בשימורים במקום חומוס מגעיל מקופסה.

    (עכשיו חסר שיבואו החוכמולוגים מ"אני אתן לך כמה שקלים" כדי לאכול במקום "מלוכלך" ביפו במקום מקום יקר "נקי" ביבנה ויציעו לי לאכול חומוס ישראלי גרוע כחול-לבן ורק לא מוצר נהדר של אויבי ישראל. ישראלים אוהבים לסבול.)

  3. אני מעריך את הכתיבה שלך, אבל יש טעות חוזרת בציבור שמייחסים טעם לוואי לחומרים משמרים, והדבר פשוט לא נכון, במינון בהם משתמשים בהם בחומוס הם לא משפיעים על הטעם בכלל, באותה מידה שאתה לא יכול לטעום צבעי מאכל ודומיהם.
    הסיבה שהחומוס מהסופר, ובכך גם החומוס הזה אינו טעים היא פשוטה מאוד – הוא לא טרי. כך כל חומוס סוג א' מחומוסיה ושים אותו במקרר לשבועיים ואז תאמר לי מה דעתך (בהנחה והוא לא התקלקל).

    בלי קשר, מברך על המהלך של אחלה, אם כבר מישהו אוכל חומוס מגעיל מהסופר, אז שלפחות יהיה בריא יותר.

  4. המדען הראשי מתנהג כקרן הון סיכון לכל דבר (באופן מוצהר). החזר השקעה מוצק תוך מספר שנים מעל לכל. אם שטראוס הצליחו לשכנע שזו השקעה טובה למדינה, ושזה מוצר שאפשר לשווק לעולם בהצלחה, אז סביר שבעזרת דחיפה קטנה דרך הקשרים שלהם לא היתה להם בעיה.

  5. היי שימי, ותודה על התגובה.

    אני מניח שהדברים שאתה אומר מתייחסים לפוטסיום סורבט. אני יודע שמקובל לטעון שהוא לא משפיע על הטעם. בזמנו ניסיתי למצוא מחקרים שתומכים בטענה הזו ולא הצלחתי, ולעומת זאת יש את החוויה שלי ושל אחרים, שהיא כמובן סובייקטיבית. יכול מאד להיות שאנחנו טועים ומייחסים טעם לוואי ממקור אחר לחומרים המשמרים. מצד שני, אני בספק אם מהנדסי המזון שקבעו שהם לא מותירים טעמי לוואי בדקו את הטענה הזו על חומוס.

    כך או כך, על העיקר אנחנו מסכימים – כשאפשר, עדיף בלי חומרים משמרים, והחומוס מקופסא עדיין לא מאיים על החומוסיות.

  6. למדען הראשי פחות אכפת ממדע, כמו שאכפת לו מפטנטים מניבי-תמלוגים שאפשר ליצא לחו"ל. אם זה בצורת חומוס בקופסה, שיהיה.

  7. טעמתי, הטעם מאד דומה למוצר המסורתי, המפוצץ חומר משמר. כנראה שהטעם הגרוע אכן לא מגיע בעיקר מחומרים משמרים, אלא מטחינה נחותה, תהליך בישול גרגרים לא אופטימלי, חומצת לימון בכמות גבוהה מאד, חוסר טריות, שמן צמחי, וכמוכן, זה מוצר שאוכלים קר. חומוס לא אוכלים קר. תמיד בטמפרטורת החדר.

  8. רק דבר אחד, בנוגע למתמטיקה שלך. יש לך טעות מאוד גדולה. בכל חומוסיה ראויה תקנה חומוס בקופסה של 250 גרם במחיר שנע בין 12 ל-15 שקלים (כולל באבו חסן בשרונה). בחילוק פשוט, מדובר ב-5-6 שקלים ל-100 גרם, ובקופסאות של חצי קילו זה אפילו זול יותר, ככה שאפשר בהחלט לייחס את הפער הזה לכמויות ולכך ששטראוס מסוגלת לעשות את ההליך הזה בצורה הרבה יותר כלכלית מאשר חומוסיה פשוטה.

  9. ניר – אבל א) כשאתה קונה עשרות טונות של גרגרי חומוס ושל טחינה, הם לאו דווקא יהיו מהסוגים שקונים לחומוסיה. ב) מה תגיד על אריזות 1 ק"ג שמתומחרות ב-12-14 ש"ח? זה עדיין רבע מ-5-6 ל-100 גרם, ואנחנו מדברים על המחיר הסופי לצרכן ולא על המחיר הסיטונאי.

  10. אריזות של קילו הן עבור גרגרים יבשים. לאחר ההשרייה והבישול הגרגירים שוקלים בערך פי שלוש

  11. רק חבל מאוד שהם משתמשים בשיטה זולה של גניבת דעת שגובלת בהונאה: כל 100 גרם ארוזים בגביע פלסטיק, שיכול להכיל 200 גרם. אז למראית עין קונים אריזה גדולה, אך עם תכולה קטנה

  12. הערה יפה וחשובה.

  13. זה חומוס בריא לעומת החומוס עם חומר משמר בפנים
    אבל החסרון בחומוס הזה שמרגישים מאוד טעם של לימון

  14. שאלה על חומוס תעשייתי רגיל (כלומר החומוס עם החומרים המשמרים הישנים והטובים – דווקא לא המוצר הזה) : האם אפשר להחזיק חומוס כזה (שעוד לא נפתח) בטמפ' החדר למשך יום-יומיים? האם חומוס שיוצא מהמפעל אמור להיות סטרילי? מפוסטר?

    תודה

  15. תשובות: א) לא ב) לא ג) לא.

  16. תודה על התגובה הזריזה?

  17. ניסיתי את התשע אחוז והתרשמתי דווקא לטובה, המרקם משמעותית טוב יותר מהחומוס המצוי בקופסה. נראה שההדרה של שמן צמחי (למי שכתב כאן למעלה בטעות, ברשימת המרכיבים של התשע אחוז לפחות אין שמן צמחי) עשתה רק טוב, כצפוי, לא רק לערך התזונתי העדיף.

כתיבת תגובה