חדש בבלוג

השבוע של הסלמונלה

תחקיר החומוס של ערוץ 10 ותחקיר הקורנפלקס של TheMarker ממשיכים להכות גלים, עם גל של ידיעות על מוצרי מזון מזוהמים – סלטים של כל היצרניות הגדולות, הטחינה הגולמית, צ'יפס קפוא, וגם מוצרי חלב. עוד אין מספרי רשמיים אבל ברור שמכירות החומוס בקופסא רשמו השבוע שפל חסר תקדים. בחומוסיות, במפתיע, המגמה דווקא הפוכה.

אם בשבוע שעבר זו הייתה רק השערה או הערת אגב, עכשיו ברור שתחקיר(י) החומוס של עושות חשבון חוללו – וממשיכים לחולל – שינוי צרכני מרחיק לכת בישראל. הסמיכות לחשיפת הקורנפלקס המזוהם של תלמה-יוניליוור והחשיפות הנוספות שבאו בעקבותיהם, הכניסו את המדינה לסחרחרת גרמופובית.

ענף המזון כמרקחה, האורות במשרד הבריאות לא כבים עד השעות הקטנות, וידיעות ראשיות בעיתונים ובאתרי החדשות עוסקות בליסטריה ובסלמונלה. מספר החיפושים בגוגל אחרי מתכוני חומוס (וגם פלאפל במפתיע), שילש את עצמו בשבוע האחרון. אנחנו רואים את ההשפעות גם בכניסות לבלוג, כמובן.

מוצרים של סלטי שמיר הוסרו מהמדפים, אבל אחרי שהתברר שהסלמונלה בטחינה הנסיך הגיעה גם למוצרי צבר ואחלה, המכירות של מוצרי החומוס בקופסא והסלטים המצוננים בכלל, פשוט התרסקו. חלק מהמוצרים הישראליים המזוהמים, אוי לה לאותה בושה, הגיעו גם לאירופה.

כדי לאזן קצת, צריך לומר שהסלמונלה (לפחות מהזנים שהתגלו במוצרי המזון בישראל) היא קצת פחות מסוכנת ממה שהצטייר. חלק מהחומוסיות שכשלו בבדיקות המעבדה של עושות חשבון, נפגעו מן הסתם, אבל בסופו של דבר המגמה הכללית השבוע הייתה דווקא של גידול חד בפעילות החומוסיות. אולי בגלל הממצאים החדשים על הסלטים בקופסא ואולי בגלל שרוב החומוסאים לא מתרגשים מקוליפורמים. שזה בסך-הכל הגיוני, כי בהשוואה לסלמונלה וליסטריה הקוליפורמים הם כמעט חיידקים ידידותיים…

דבר אחד בטוח: לחומוס אבו שאקר החיפאי, שהצטיין בתוכנית עושות חשבון גם במבחני המעבדה וגם במבחני הטעימה, היה שבוע מצוין. חיפשו את שמו בגוגל (לפעמים בצירוף המילים "כתובת", "שעות פתיחה" או "תפריט") פי 35 לערך (!) מכרגיל. אנחנו, במקום אום שאקר, היינו שולחות לסיוון קלינגבייל וללינוי בר-גפן זר פרחים ענק.

חומוס אבו שאקר - חיפושים

 

3 תגובות על השבוע של הסלמונלה

  1. ערן אורון
    12 באוגוסט 2016 ב-20:09 //

    תודה על הפוסט,
    האמירה לפיה זן מסויים של סלמונלה אינו מסוכן, עלולה להיות בעייתית. קראתי גם את מה שנכתב בקישור. לפי מיטב הבנתי הרופא המומחה המצוטט, דיבר במידה מסויימת של חוסר אחריות. לא מן הנמנע שציטטו אותו חלקית, אני בוודאי לא פוסל שאם הוא ראה את מה שצוטט מפיו, הוא חושב על זה עכשיו שוב.
    המילה "מסוכן" ללא הקשר ופירוט, עשויה לגרום לזלזול ולהקטנת הזהירות במקרים בהם כדאי דווקא להיזהר (אפקט "זאב, זאב"). יש אלף ואחד מנגנונים בין איזשהו חיידק לבין הופעת מחלה. החל מכמות החיידקים – ריכוזם במזון, זן החיידק, מצבו של בן האדם שנחשף, מנגנון החשיפה – יש חיידקים שאם נאכל אותם לא נחלה, אבל אם ננשום אותם אולי כן. וכמובן יש סטטיסטיקה עיוורת – כלומר יד המקרה, בתרגום לעברית שימושית – אנחנו לא יודעים.
    זו לא "פיינשמקריות של פתולוגיה" – זה ניסיון להפוך את הדיון קצת יותר אינטליגנטי, עם קצת פחות הכללות וקצת יותר חשיבה ביקורתית.
    כל זן של פתוגן שהוא "קצת מסוכן" – יהיה יותר מסוכן עבור ילדים, זקנים ואנשים אחרים שמנגנון החיסון שלהם חלש מאיזושהי סיבה. מה שיכול להסתיים אצלי בשלשול, אצל אדם אחר עלול להיות יותר גרוע.
    מסקנתי היא שמבחינה בריאותית אני דווקא סומך על המנגנונים "הבולשביקיים" של משרד הבריאות. יש לי המון ביקורת עליהם, אבל בסוף – כחסם ביני לבין מחלה – הם יותר טובים מאינטואיציה של כתב חדשות.

  2. תודה ערן.

    לא קראת בפוסט הזה שום ביקורת על משרד הבריאות והבדיקות שלו. אני לא חושב שמדובר במנגנונים בולשביקיים. אדרבא, לדעתי הצנועה צריך היה לתקצב אותם פי כמה.

    ברור שסכנה היא עניין תלוי הקשר, ולא דומים אנשים צעירים, בריאים ובעלי מערכת חיסונית חזקה, לקשישים עם מחלות כרוניות שמטופלים בסטרואידים. מצד שני, אפקט "זאב, זאב" דווקא מתרחש כשהזהירות מופרזת ולא להפך. אנחנו מוקפים בהרבה מאד איומים בריאותיים, וכשגורמים לציבור להימנע מצריכת מוצרים מסוימים צריך להביא בחשבון שהם יצרכו מוצרים אחרים במקומם, ואין לנו מושג את המוצרים ההם נקיים מפתוגנים, מזוהמים באותה מידה, או יותר.

    בסופו של דבר, גם כשהסכנה היא לא מוות אלא שלשול, אפשר לסמוך על הציבור שלא ייגע עם מקל במוצרים שחשודים כמזוהמים. אבל אם בשבוע הבא יחשפו את המזהמים להם חשופים ירקות ופירות, ואנשים יפסיקו לאכול ירקות ופירות בגלל זה, אז גם זה סוג של אסון בריאותי. אם אנשים ייזהרו יותר עם טחינה וייזהרו פחות עם בשר, גם אז יש סיכוי טוב שהתחלואה תגדל. ואם עשרות אלפי אנשים יגיעו לחדרי מיון עם התקפי חרדה בגלל הסיקור התקשורתי, אז עשויים להיות אנשים אחרים שישלמו על זה בחייהם או בבריאותם.

    לכן צריך לומר את האמת: שמצד אחד, חשוב מאד להיזהר ממזון שנגוע בסלמונלה או כל מזהם אחר; ומצד שני, אם אכלת בטעות טחינה הנסיך אז קרוב לוודאי שלא תמות אלא לכל היותר תסבול משלשול. שלא צריך לרוץ לחדר מיון אם אתה לא בקבוצות הסיכון, אלא להיות עירני ואחראי ולהכיר את הסימנים להידבקות.

  3. יוסי לנדוי
    13 באוגוסט 2016 ב-09:04 //

    אבו שאקר נהנה מטראפיק באופליין גם לפני הכתבה, וכנראה שיש פער בין חיפושים ברשת להגעה לעיר התחתית בחיפה, מציאת חנייה, הליכה בחום ובלחות ועמידה בתור בתקוה לשולחן שיתפנה. בכל מקרה, אחת מהחומוסיות המוצדקות בצפון שנותנת לכל סועד מג'דרה ושולבטה+ פלחי עגבניה ומנה מכובדת במחיר מצויין.

כתיבת תגובה