חדש בבלוג

רחמים על האמריקנים

באמריקה מאד אוהבים חומוס, אבל לא מבינים בו כלום.

בחיפושי אחרי מחוזות חומוס נידחים הגעתי – באופן מטאפורי ווירטואלי כמובן – לארהבהברית של אמריקע. בטח כבר יצא לכם להתקל פה ושם בידיעות על שוק החומוס המשגשג שמתפתח שם. שלא במפתיע, מככבים בו בעיקר ישראלים, כמו יצרני המותג Sabra וכמדומני גם הבעלים של מסעדת Hummus Place בניו-יורק (שבימים אלה מקימה סניפים בשאר החוף המזרחי).

בכל אופן, מסתבר שהאמריקנים האלה ממש (אבל ממש) לא מבינים מהחיים שלהם בחומוס. אפשר לומר שהם פחות או יותר מפגרים אחרינו ב-20 שנה מבחינת ההתפתחות של תרבות החומוס שלהם. קחו כדוגמא את מוצרי החומוס שבתמונה, של חברת Hungry Sultan. תסתכלו טוב… כן, אתם לא טועים: זה חומוס מקופסת שימורים. לא בדיוק כמו זה של תלמה שאכלנו בילדותנו (בפיתה לחה, עם מלפפונים בחומוס, חתוכים לרבעים), אבל די דומה.

השולטן הרעב: שימורי חומוס

מה שהכי מדהים במוצר הזה, הוא שהוא נמכר כמאכל גורמה. אריזה של 24 יחידות עולה – שימו לב – 72 דולר, טבין ותקילין. זה אומר בערך 15 שקלים לקופסא (!). כמובן שהאריזה יפה יותר, והם מציעים גם חומוס בטעמים – עם צ'ילי, שום צלוי ועגבניות מיובשות. זה נשמע נורא, אני יודע, אבל יש עוד חברות שמוכרות מוצרים מוזרים כאלה, וברשת מצאתי כל מיני מתכוני זוועה אחרים שהדחקתי ולכן אתקשה לשחזר אותם.

כמובן שיש בארה"ב גם מוצרי חומוס מצוננים, ארוזים בקופסא, כמו אצלנו. מכיוון שהחומוסיות נדירות יותר, הלהיט החדש הם מתכונים להכנה ביתית של חומוס, שמפוזרים לאחרונה בכל הרשת. רק שהאמריקאים האלה, שיהיו בריאים, לא משתמשים בגרגרי חומוס מיובשים אלא בחומוס משומר (או למעשה, בזן המקסיקני שמכונה Garbanzo beens). זוועת עולם.

14 תגובות על רחמים על האמריקנים

  1. מה זה המוצרים האלה?
    לפי התמונה על האריזה זה נראה הרבה יותר זוועתי מחומוס תלמה בקופסאות הקטנות.

    ברררררר..

  2. לצחוק על אחרים זה לא יפה, שוקי, או כך אתה תמיד אומר. אכן, ארה"ב מפגרת אחרי ישראל (ובטח אחרי פלשתין) בעניין החומוס בכמה שנים טובות, בערך כמו שישראל מפגרת אחרי ארה"ב בבשר, ובמאכלי ים, ובמזון אורגני ובעוד כמה דברים. אין מה לעשות-הרגלי האכילה הם שונים. אם כבר אתה בעניין של חיפוש בשדות זרים- עדיף לפרגן שהנה, אולי יש ניצנים ראשונים, וחלקם כן בכיוון הנכון (כמו המתכונים ברשת, החומוסיות המתרבות וכו'). מוצרים מפגרים כמו בתמונה יש גם בארץ (ואגב-המחיר שנקבת הוא לא ממש גבוה במונחי ארה"ב. אין טעם להשוות זאת לשקלים; זה כמו שהודים יצחקו על מחירי מסעדות הודיות בארץ, כשבהודו אתה קונה ארוחה דשנה ב-2 דולר גג) ותמיד יהיו–זה כמו בשר קפוא, נגיד, או שווארמה מהודו, או צ'יפס בפיתה. טעויות קורות בכל מקום.
    בקיצור, כמו בטור על החומוסיות, ראוי גם כאן להתמקד בחיובי, מה גם שלחלק מקוראי הבלוג החיובי גם יותר רלוונטי; אחרי הכל, איך נדע אם יש או אין חומוס טוב באטלנטה? חומוס מאכל אופטימי; את הפן השלילי תשאיר לתמיר.

  3. במבי, תגיד לי איפה אתה אוכל הודית בשני דולר. אני רעב, והכי זול שמצאתי עד היום היה חמש דולר ושישים סנט לפני מס.

  4. במבי – זה בהומור, אני בטוח שהאמריקנים לא יעלבו. אתה צודק בביקורת שלך, אבל בכל זאת אתה חייב להודות שהבורות של האמריקנים בחומוס משעשעת. לנו יש, כמובן, את הבורות שלנו ובכלל אף אחד לא מושלם וכו'. החיובי, אגב, זה שנוצרת תרבות חומוס בארה"ב. מי ייתן ובעוד 20 שנה יהיו להם, כמו אצלנו, חומוסיות תחת כל עץ רענן.

  5. רוזוב – 2 דולר זו הגזמה פראית.
    בכל דאבה בשכונות הפועלים של דלהי אתה משיג טאלי בפחות מחצי דולר.

  6. גם באירופה מצב החומוס זוועה. הלכנו פעם למסעדה לבנונית בפאריז. החומוס שהגישו לנו היה מקביל לקופסה של תלמה (זאת הקטנה שהיינו לוקחים לטיולים שנתיים). בעוד כמה מקומות באירופה שניסו להגיש חומוס המצב היה זהה. הבעיה היא שהם פשוט לא מכניסים טחינה פנימה.

  7. האמריקאים רואים בחומוס מיטבל "דיפ".חומר למריחה.אפשר לראות על הקופסאות.החומוס שלהם כמעט ללא טחינה.הבעיה שהם מנסים להתאים כל מאכל לתרבות שלהם.למשל הם יאכלו חומוס עם צ'ילי,.מעורבב עם תירס,גואקמולי….הם לא נותנים את הכבוד למוצר האותנטי ותמיד מנסים להתחכם ולשנות אותו כאילו אומרים:אנחנו המעצמה יודעם טוב יותר מכם הנייטיבס מה נכון יותר.כך הם גם עשו לאוכל המקסיקני.

  8. נראה דווקא שתרבות חומוס מתפתחת לה שם לאיטה.
    הבעיה שלי עם אוכל אמריקאי הוא חוסר הטעם שבו. אני זוכר קפה חסר טעם, סוכר לא מתוק, מלח לא מלוח ובירה בטעם של מים.
    אומרים שישראלים אוהבים טעמים קיצוניים, אז אולי זה מסביר את החוויה שלי…

  9. פעם אכלתי אצל אמריקאים שהגישו מנה שהם הגדירו כ"אמריקנייזד חומוס" – חומוס מעורבב עם שמנת מתוקה ומטבוחה. הטעם – אל תשאל.

  10. תאמינו לי – אני עולה אמריקאי, ואתם ממש לא מבינים כמה מפחיד מצב החומוס בארה"ב. המילה "זעווה" לא מתחילה לתאר…

    קודם כול, כמו שתמיר אמר, באמריקה חומוס נחשב "דיפ." זה אומר שמומלץ (לפי ההוראות על קופסאות חומוס) לנגב חומוס בעזרת טורטילה צ'יפס, חתיכות סלרי, גזרים, קראקרים, משולשי פיתה קלויה…ויש גם חומוס מעורבב עם פלפלים אדומים, זיתים, שבת, "ארבעים התבלינים," פלפל צ'ילי, חלפיניו, עגבניות מיובשות, חזרת, בצל ירוק, בצל צרפתי, בזיליקום ועוד. אני לא משקר.

    המה החומוס הכי מבעית שבעולם: http://www.wildgarden.biz אל תתקרבו אליו. ל"חומוס" זה יש "שלף לייף" של שנה וחצי! זה לא מאכל, זה דבק. אני בכיתי קצת כשטעמתי אותו.

    בגלל זה עשיתי עלייה…לא יכולתי לסבול את החומוס בגלות יותר…

  11. בררר… באמת מפחיד. כמה טוב שבאת הביתה חבר.

  12. אכלתי חומוס ממש טוב בדנבר, קולורדו. יציאה 204 מה I-25, פונים מערבה ואחרי 500 מטר (550 יארד, בשביל האמריקאים), ישנה מסעדה סורית שנקראת דמסקוס (יעני דמשק), שמגישה חומוס ברמה יותר טובה מהרבה חומוסיות פה בארץ. אני לא יודע אם המסעדה עדיין קיימת, אבל היא התיצה חומוס משובח (ומבטים לא נעימים). ישנה גם רשת שנקראת פלאפל קינג באיזור קולורדו- אני זוכר סניף בבולדר, ואולי באיזור צ'רי קריק, של ישראלים שאני לא כ"כ זוכר לטובה. נחמד אבל לא מדהים.

  13. I've had decent Hummus in Bakersfield, CA but yea hummus kinda sucks here… it's sad but it's true.. o well… what can you do

  14. אגב Sabra, למיטב הבנתי מהאתר של קבוצת שטראוס המותג הזה שייך להם. זה קצת מוזר בהתחשב בכך שהפירוש של "Sabra" הוא "צבר" והמותג "צבר" בארץ, שאינו של קבוצת שטראוס, מתחרה במותג "אחלה" שהוא כן של קבוצת שטראוס.

    באתר של Sabra ראיתי באמת פרסומת משונה שבה איש רצה חוויה ים תיכונית ואז טבל גזר בחומוס.

השאר תגובה