חדש בבלוג

חומוס לוינסקי

שוק לוינסקי, מלבד להיות אחד המקומות הצבעוניים והריחניים ביותר בעולם, מציע ריכוז נדיר של מעדנים – ללא תחרות. תבלינים, פיצוחים, גבינות וחמוצים, דוכנים עם הררי קטניות, פירות מיובשים ועשבי תבלין, קופסאות טחינה ובקבוקי שמן זית, קפה שנטחן במקום ועוד כהנה וכהנה טובין שמגיעים לכאן מכל קצוות הגלובוס.

עדכון: המקום נסגר.

חומוס לוינסקי, המנה

חומוס לוינסקי, המנה.

בתוך השוק וסביבו יש גם לא מעט מקומות שאפשר לחטוף בהם משהו לאכול. ישנה מסבאת אלימלך שמוזגת בירה ומגישה אותה עם אוכל מזרח אירופאי, וישנה המסעדה הטורקית המצויינת של ניסו, וישנם פלאפל ושווארמה, סנדוויץ' טוניסאי ודוכני בורקס ושלוש המסעדות הפרסיות של רחוב נחלת בניימין הסמוך. מה שהיה חסר עד עכשיו זו חומוסייה.

חומוס לוינסקי החדש, בפינת לוינסקי והחלוצים, משלים את החסר. הוא קם על חורבותיה של מסעדת התבשילים שהייתה במקום וכנראה לא כל-כך הצליחה. הבעלים, קובי יונה, אומר שקיבל את המקום כפי שהוא, עם הפתיליות – והוא ממשיך להשתמש בהן ומציע גם תבשילי פתילייה וכל מיני בשרים, לצד החומוס שהוא כמובן העיקר.

חומוס לוינסקי, השולחןהחומוס של חומוס לוינסקי, חלק ומשחתי, עשוי מגרגרים גדולים, "חומוס ספרדי" (בדומה אגב לחומוס של בית הפול הנמצא חמש דקות ממנו, על דרך סלמה).

זה אומר גם טעם וגם מרקם שונים מהחומוס הערבי, שעשוי בדרך-כלל מגרגרים קטנים ("בולגרי" או "הדס", שמחליפים את הזנים הבלדיים הזערוריים שקשה להשיג בכמויות גדולות מספיק בשביל חומוסייה).

החומוס מגיע בכל ההרכבים הרגילים וגם כמנות חומוס פטריות, חומוס בשר ועוד, עם פיתות רכות, צלחת בצלים ופלפלים חריפים טריים וחומוס לוינסקי. קובי יונה וחברצלחת סלט קטנה.

הזמנתי משולשת. בסך-הכל מנה גדולה, יפה ומתובלת במידה. אני מעדיף את הגירסה של בני הדודים, אבל שרון שאכלה איתי הייתה מרוצה מאד (וגם תמיר אישר).

קובי, בחור מלא עזוז, לא עוצר לרגע ועושה הכל כדי לפנק את הלקוחות ולתת להם תחושה טובה. המקום נקי, נעים לשבת בו וריח התבשילים מבשר טובות (עוד לא ניסיתי).

בקיצור: אם הגעתם לשכונה ואתם זקוקים לניגוב, חומוס לוינסקי מספק את הסחורה. שלא לדבר על זה שמעבר לכביש תוכלו להצטייד בגרגרי חומוס בולגרי, טחינה טובה, כמון ריחני ושמן זית, ולחזור הביתה שמחים וטובי לב.

10 תגובות על חומוס לוינסקי

  1. דרינקי
    22 במאי 2009 ב-13:23 //

    בכמה המנה? באיזה שעות פתוח? קצת פרטים?

  2. שמח שעבר את הביקורת של שוקי.מנה עולה 15 שקל בלי ביצה, 17 כולל ביצה.לא יודע אבל נראה לי מקום עם פוטנציאל טוב להוציא ממני כמה ג'ובות מדי שבוע.

  3. כמו ששוקי אמר – אכלתי ונהניתי! 🙂

  4. בעקבות פוסט מלפני כמה שבועות,
    אכלתי השבוע בקלבוני בדרך פתח תקווה.
    מה אני אגיד לכם .. אפשר לוותר…

  5. אכזבה אכזבה אכזבה.כל כך נהניתי מהפעם הראשונה בחומוס לוינסקי ומיהרתי להמליץ לכולם.היום הגעתי שוב .חומוס פול אחר לגמריי! אין דמיון אפילו לפעם הקודמת.כאילו בן אדם אחר עשה אותו במקום אחר….חומוס נוזלי ותפל,פול קשה ובלי טעם.בקיצר חשבתי שמצאתי את חומוסיית הביית והתבדתי.

  6. הבעיה במתחם לוינסקי- מסעדת "סלימי" הפרסית.
    מסעדה שמחה, טעימה, זולה, חייכנית,
    עם הספתא היפה בעולם.

    למה בעיה?
    כי אין שום סיבה לאכול שם משהו אחר….

  7. Abbu Rani Fan Club Band
    25 במאי 2009 ב-21:13 //

    תמיר – חומוסיות בתוליות מועדות לעניינים כאלה. רוב הסיכויים שיש להם 2-3 עובדים שאמונים על הכנת החומוס, וכשבאת לשם זה היה בדיוק יום אחרי שלימדו את השלישי איך להכין, והוא טרם הפנים כראוי.
    אני אומר את זה בלי שאכלתי שם, אז קח את זה בעירבון מוגבל.

    בגלל זה אני אומר: חומוסיה שרק נפתחת יכולה להיות מצוינת ויכולה להיות איומה, ויכולה להיות יום-ככה-ויום-ככה. האיכות הסופית והעקבית שלה בדרך כלל תיקבע אחרי כמה חודשים של פעילות, וגם אז הגיוני שיהיו עליות וירידות (עובדים חדשים/ניסויים קולינריים/תיקונים של המתכון/הבחור שמשתין בסיר לא שתה הרבה ולכן השתן שלו הפעם מרוכז וריחני/וכו')

  8. לרוץ לאבו חסאן (עד 2 בצהריים) בסוף יהודה הימית ביפו.

  9. אכלתי שם והיה ממוצע
    אוירה נחמדה חמוצים מעולים אבל החומוס והמסבחה היו ממוצעים.
    היו טעימים, אבל לא נפלתי מהרגליים

  10. יעקב חדד
    15 ביוני 2009 ב-13:40 //

    צריך לתת להם להבשיל קצת לפני שאני בא לבקר, אבל המנה נראית כ"כ יפה שאולי לא אוכל להתאפק כשאהיה בסביבה בפעם הבאה.

    אגב, סינדרום הטבח המתחלף והטעם החמקמק גם לא פוסח על מקומות ותיקים. שהיתי השבוע בת"א, ואכלתי באבו דאבי בארוחת הבוקר ובארוחת הערב, ובשתי הפעמים היה טעם שונה לגמרי.

השאר תגובה