אנחנו לא מתקרבים לסוף. עדיין לא התחלנו.

עוד אף אחד לא שאל אותי, ומן הסתם עוד יעבור זמן עד שמישהו ישאל – כמה זמן אתה חושב בדיוק שאפשר למשוך דבר כזה כמו בלוג על חומוס? ובכן, התשובה היא שהרבה. הרבה מאד. קודם כל, גם אחרי שנדבר על החומוס ונדוש בו מכל הכיוונים, ונלמד את כל המתכונים, ונכין ונספר וניתן טיפים וכו' וכו' – עדיין תחום החומוס הוא דבר חי ומשתנה ומתפתח (כן, אני מודה שזה נשמע מצחיק, אבל אני רציני לגמרי).

תמיד יהיו חומוסיות חדשות לאכול בהן, וסניפים חדשים של אבו חסן, ומריבות עקובות מדם בין עובדים בעסקי חומוס משפחתיים. תמיד יהיה הדיון הבלתי נגמר הזה, איפה אפשר לאכול חומוס טוב עכשיו ש-X ירדו ברמה, או גילויים מסעירים חדשים בסגנון "הגעתי לאבו חסן בשעה שתיים וחצי והיה פתוח".

דף הבית של חומוס להמונים, מ-2006 ועד 2014.

נכון, לא הכל מעניין את כולם. אבל מה בקשר לשמן הזית שאתם שמים על החומוס שלכם? ומה לגבי חנויות שמוכרות גרגרי חומוס טובים, וטחינה משובחת, ותבלינים מצויינים? יש הרבה לומר לא רק על החומוס, אלא גם על כל מה שמקיף אותו, ואלו דברים שמשתנים כל הזמן. וזה עוד לפני שיבואו לכאן עוד אנשים – ויהיו, והרבה. חומוס זה דבר סוחף. חומוס זה דבר שעולה על גדותיו (בעיקר אם משתמשים בסיר קטן וממלאים יותר מדי). ואני, מה אני – בסך-הכל חומוסאי קטן אחד, שעולמו צר כעולם נמלה.

אני, לבושתי, חומוסאי תל-אביבי למהדרין. אופקיי מתפרשים מחומוס אסלי בצפון לקלבוני בדרום. עוד יבואו לכאן גדולים ממני. אנשים שעברו מסעיד בעכו ועד לאחרונת החומוסיות באבו-גוש, מדן ועד אילת, ולא השאירו פיתה על פיתה. אני מחכה מצפה במיוחד למורי ורבי, האדמו"ר י.ג., שיבוא ויתרום מהונו הרוחני ומכישרון הכתיבה המיוחד שלו – אבל יש עוד הרבה עבודה לעשות. אני – אם תשאלו אותי – בשבילי חומוס זה השקפת עולם, דרך חיים. י.ג, אם תשאלו אותו מהו חומוס בשבילו, פשוט ימשוך בכתפיים ויגיד משהו כמו "משהו שאני אוהב לאכול". ככה זה – כל אחד והחומוס שלו, ואני והחומוס שלי – עם כל הכבוד – זו רק ההתחלה.