בחלק היפה של נחלת בנימין, מרחק יריקה מרוטשילד ואחד העם, תוכלו לנגב חומוס ולגמוע בירה מהחבית באווירה נעימה וקצת אחרת מהחומוסייה הטיפוסית.

עדכון 2.6.2012: המקום נסגר.

יוכבד בר
נחלת בנימין 46, תל-אביב
א-ה', שבת, עד 24:00

עד לפני כחודש, יוכבד היה עוד בר ברחוב נחלת בנימין (אגב, באחד החלקים הכי יפים שלו, בין אחד העם ומונטיפיורי). הוא היה פתוח בעיקר בשעות הערב, ומלבד אלכוהול הגיש מנות טוגנים בסגנון הולנדי.

באמצע ינואר הפך יוכבד באופן רשמי לחומוס-בר.

שעות הפתיחה הורחבו ונוסף תפריט צהריים המורכב בעיקר ממנות חומוס ופול.

יש גם מרק היום, סלט ערבי, קינוח משתנה, ועסקית ב-35 שקלים שכוללת מנת חומוס, סלט ושתייה.

מלבד זה, מדובר במקום נעים וידידותי, עם אווירה שבין בר לחומוסיה שכונתית – שזה פחות או יותר מה שהוא.

בשביל הבעלים, אבי אורפז, זוהי הגשמת חלום. מדובר בחומוס שלו, ממתכון שפיתח בעצמו בשנים של ניסוי וטעייה.

בשביל זיו (ZivP) שהביא אותי למקום, השילוב בין בירה מהחבית לחומוס בשעת צהריים, הוא הוא התגשמות החלום. אני, כרגיל, השתדלתי לשמור על פתיחות מחשבתית.

החומוס של יוכבד מזכיר קצת חומוס ירושלמי. במרקם חלק, לא קל אבל אוורירי יחסית, הוא עשוי בבישול ארוך וללא סודה לשתייה, מתובל במידה ומוגש עם שמן זית טוב, צלוחיות זיתים ובצל ופיתות תפוחות.

זה לא בדיוק הז'אנר החביב עליי, אבל מנת החומוס פול שלקחתי הייתה גדולה וטעימה.

עיסת הפול, משובצת בפולים שבורים, מבושלים היטב ונימוחים, תובלה בכמות נכונה של כמון והייתה ערבה למדי.

במפתיע, גם גרגרי החומוס התפוחים מזן הדס, התמוססו במגע לשון.

זיו, בחור קשוח בדרך-כלל, נכנע לקראת הרבע האחרון של המנה. הפגנתי אצילות נפש ועזרתי לו, לא לפני שהזכרתי שגברים אמיתיים מנגבים את החומוס עד הסוף.