"בקטנה", סדרת רשת חדשה של אליען לזובסקי, נפתחה בפרק שמוקדש לחומוס, ובאופן ספציפי לשאלה הנצחית: מדוע החומוס הוא מאכל של גברים וחשוב לא פחות – איך משנים את המצב הזה?  תמצאו את הפרק בהמשך הפוסט, מאומבד במלואו (4:24 דקות). כדאי גם לקרוא את הפוסט שלזובסקי הקדישה לסדרה ולנושא בבלוג שלה.

מה הבעיה של נשים עם חומוס? מתוך הפרק הראשון בסדרה החדשה של אליען לזובסקי.

הנושא כמובן לא חדש והתשובות שנו לא בהכרח טובות מאלו של לזובסקי, למרות שאנחנו חוזרים והופכים בו כבר מראשית ימי הבלוג (ראו למשל הפוסט "היא הייתה רוצה להיות נערת חומוס" או "10  דרכים לגרום לחברה שלך לאכול חומוס").

ההבדל הוא בעיקר בדגש שלזובסקי שמה על הדימוי של החומוס, החומוסייה ואכילת החומוס בעיני נשים, וההתנגשות שלהם עם מה שנתפס כנשי.
"חומוס הוא מאכל ייחודי", היא כותבת, "בגלל שהוא לא מאפשר אכילה מרוסנת. לא חולקים אותו ולא מנשנשים ממנו. אי אפשר לנקר בו וגם אי אפשר לבצוע חתיכה קטנה וללעוס יפה בפה סגור. כדי ליהנות מחומוס, צריך להשתחרר מכל שיפוט, פנימי או חיצוני, ופשוט ליהנות. לכאורה זו משימה הכי פשוטה. אבל אתם יודעים איך זה כשמדובר בנשים: הפשוט הוא לפעמים המסובך ביותר".

גם אם ההסבר הזה חלקי, בוודאי יש בו יותר משמץ של אמת. מהסטטיסטיקות של הבלוג ודף הפייסבוק שלו אנחנו יודעים גם לומר שלא רק שנשים יושבות פחות בחומוסיות, אלא שהעניין של נשים בחומוס קטן יותר – שני שלישים מקוראינו הם גברים.

זו רק אחת הסיבות ששמחנו שלזובסקי החליטה להצטרף למהפכת החומוס – אנחנו הרי כאן לא רק כדי לספר על המציאות החומוסאית אלא גם כדי לשנותה.