10 דרכים לדעת שאתה חומוסאי
כל אחד והחוויה החומוסאית האישית שלו – אין כללים. ובכל זאת, אם תשאלו אותנו מה הופך אדם לחומוסאי, אז יש לפחות 10 דברים שאנחנו יכולים לחשוב עליהם ומטוב לב גם החלטנו לספר.
אתה יודע שאתה חומוסאי…
1. כשאתה מוצא את עצמך אוכל חומוס יום אחרי יום, לפעמים מספר פעמים בשבוע, ומרגיש עם זה מעולה.
2. כשאתה חש פתאום הבלחות של געגוע לחומוס מסויים, או דחף לאו בר כיבוש לקום ולנסוע לאכול חומוס, כלשהו.
3. כשיש לך חבר חומוס (א.ק.א Hummus Buddy), אבל אתה יודע לאכול חומוס גם לבד, אם צריך, ולא עושה מזה עניין גדול.
4. אם אתה אוכל חומוס בניגוב, עם מזלג, עם או בלי פיתה ובצל, מצלחת או בפיתה, בקיצור – בכל צורה.
5. אם אתה מוצא את עצמך מנגב לפעמים חומוס מקופסא, באישון לילה, כי זה החומוס היחיד בסביבה – ומתבייש לדבר על זה אחר-כך.
6. כשאתה מתכנן את סדר היום האישי או המקצועי שלך באופן שיאפשר לך "לעבור בדרך" בחומוסייה החביבה עליך.
7. כשאתה חש צורך לשכנע אנשים מדוע אכילת חומוס היה הדבר הכי טוב שהם יכולים לעשות, ואם הם טוענים שהם לא אוהבים חומוס אתה מסביר להם ש"כנראה לא פגשו בחומוס הנכון".
8. כשאתה מכיר בשמותיהם האישיים לא רק את בעל החומוסייה החביבה עליך, אלא גם את עובדיו.
9. אם אתה יודע לא רק מהם חומוס ומסבחה, אלא גם יודע לספר איפה יש משאוושה טובה, ומתגעגע למחלוטה מסויימת בגליל.
10. כשאתה מגלה שאם אתה צריך לבחור בין חומוס טוב לסטייק, רוב הסיכויים שתלך על החומוס.
6 במרץ 2009 ב-02:03 //
5, כלכך עצוב ונכון
6 במרץ 2009 ב-08:25 //
9 מתוך 10..
( לעולם.. אבל לעולם לא אוכל חומוס מקופסה, אלא אם כן אני הכנתי אותו ).
זה נחשב שאני חומוסאי ?
6 במרץ 2009 ב-10:11 //
כרגיל מספר השגות,השלמות ותיקונים
ראשית הכותרת לא מוצלחת.חומוסאי זה מישהו שמבין בחומוס,מומחה לחומוס ושולט בתיאורייה ובפרקטיקה.הסעיפים שתארת מתארים "מכור לחומוס" ויש הבדל גדול!!!מכור למוזיקת טראנס אפשר שלא ידע מה ההבדל בין תוף לגיטרה…מכור לקפה אפשר שלא יבין מה ההבדל בין קפה נמס לאספרסו……לכן נא לתת כבוד לתואר"חומוסאי"שרק בודדים באמת זכו לו.
סעיף 1 צריך להיות:כשאתה אוכל חומוס כל יום ולפעמים גם כמה פעמים ביום!!!
סעיף 7 הזוי!!!מי בכלל מתקרב לאנשים שלא אוהבים חומוס???ועוד לדבר אתם???להתקרב לסביבה שכזו משול לכהן הנכנס לבית קברות לא עלינו….
סעיף 6 מדוייק!
והיתי מוסיף עוד סעיף:כשאתה ואשתך(בת הזוג)שוקלים לאיזו מסעדה ללכת והסוף תמיד ידוע מראש….שנאמר"אתם תצביעו אני אחליט:
6 במרץ 2009 ב-11:30 //
אמיר – מספיק אפילו קריטריון אחד או שניים כדי לעשות אותך חומוסאי. 9 מ-10 זה חומוסאי כבד.
תמיר יקירי היקר – חומוסאות היא מצב תודעתי. יש אנשים שלא יודעים על חומוס שום דבר מלבד הדרך אל החומוסייה שלהם, אותה הם עושים כל יום. יש אנשים שלא מכירים שום תיאוריה ופרקטיקה, אבל אכלו במאות חומוסיות. יש אנשים שעושים נפשות לחומוס, כל יום וכל שעה, ומחזירים בתשובה נשמות תועות רבות (סעיף 7). האם לא תאמר על כל אלו שהם חומוסאים? דעתי הצנועה היא שכולנו, כל אוהבי ומוקירי, חומוסאים שבחומוסאים.
חוץ מזה, התמכרות לחומוס? אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה (NOT!).
6 במרץ 2009 ב-18:18 //
אני חומוסאי בי פרוקסי
6 במרץ 2009 ב-18:47 //
רשימה יפה בהחלט!
סעיף 7 בהחלט תקף לגבי…
נראה לי שאני חומוסאי לייט 🙂
6 במרץ 2009 ב-22:08 //
אם ככה אז אני בהחלט נחשב לחומוסאי מן המניין.
אבל אני יודע את זה כבר די הרבה שנים 🙂
7 במרץ 2009 ב-00:44 //
guilty as charged
7 במרץ 2009 ב-22:24 //
בסדר, בסדר, מודה. חוץ מ-5. (טוב, זוגתי היושבת כעת לצדי פרצה בצחוק רם וטוענת שאני משקר. אז אסייג): כלומר, רק כשאני שיכור. ואין לי כוח לערבב טחינה. (וכמובן, זה לא שאני קניתי מוס-פז* – אבל אם הוא כבר במקרר.. נו, רגעים של חולשה).
* מוס-פז = המשחה התעשייתית המכונה בטעות חומוס, אך דומה למזון-האלים ממש כפי שמיץ-פז דומה למיץ.
8 במרץ 2009 ב-10:21 //
לצערי קשה לממש חלק מהסעיפים כשאתה גר פה בניכר, אך הייתי מרשה לעצמי להוסיף סעיף נוסף למען היושבים בגולה –
>> 11. כאשר אתה מוצא עצמך מסביר לכל תושב זר למה הערבים במדינה שלו לא יודעים לבשל שום דבר ועורך ערבי חומוס ומסבחה בביתם של חבריך לעבודה ומתחיל למכור חומוס במשקל לכל מי שהצלחת לגרום לו להתאהב במשחה הזהובה היקרה מפז הזאת.
למכור עוד לא הצלחתי, אף על פי שהיו מי שהציעו, מסיבה אחת פשוטה – זה הולך להיות המון עבודה להתחיל להכין את זה באופן מסודר.
אז מה שאני עושה זה להפיץ את העובדה שאם הם רוצים שאני אכין להם חומוס, אז שיביאו לי משקיעים למסעדה. ביום שזה יקרה אני מאמין אבו שוקי, שאצטרך את עזרתך ועזרת היושבים כאן במציאת מסעדה לבצע בה את הפרקטיקה שלי, כי אולי חומוסאי חובב אנוכי, אך בהחלט לא חומוסאי בכיר המנהל מסעדה ויודע את סודות הייקום, אה סליחה- החומוס.
10 במרץ 2009 ב-09:35 //
לא בטוח שאני חומוסאית אמיתית. לא הבנתי אם חומוס הכוונה רק לממרח – דיסה מחית או כינוי/תאור אחר של נושא הבלוג. אבל אני נורא אוהבת חומוס.לא רק את החומוס שמנגבים. את הירק, חימצה, לא? אני נוראה אוהבת גרגרי חומוס ומכינה מהם דברים שונים . אחד האהובים עלי ועל אחרים במיוחד הוא לביבות חומוס.
מה שרציתי לברר בהזדמנות הנוכחית – אולי לא בהקשר המתאים ואולי לא אתה הכתובת הנכונה- איפה אפשר להשיג גרגרי חומוס טריים, ירוקים?
מעולם לא ראיתי ולא טעמתי כאלה. איני יודעת מדוע לא מוכרים אותם, שלא כמו אפונה, שעועית, סויה וקטניות אחרות, ואני ממש מתה להיפגש איתם מקרוב. יש לך או לחומסאים אחרים מושג? זה מאד ישמח אותי.
10 במרץ 2009 ב-19:11 //
לעניין סעיף 5, מן המקורותי:
מעשה בר' דוד גבע, שתלמידו מצאו אוכל חומוס מקופסה. שאלו התלמיד – וכי רואות נכון עיני רבי? הלזה השיקוץ תיתן את ידך ואת שפתיך?
הדליק ר' גבע מה שהדליק וכה שח לתלמידו: הנח לך. לוחך אני חומוס מקופסה, משום שאין בנמצא כל חומוס אחר".
*****
מה אנו למדים מהסיפור הזה? שהרבי גבע היה כל כך צדיק ואדוק באמונתו, עד שהרחיק מעיניו כל מיני אופנות מזדמנות. הדבר הכי חשוב בחומוס הוא שיהיה חומוס. ואם בארבע בבוקר אתה לא נמצא ליד הפתח של לינא או סעיד או אבו חסן אלא ליד הפתח של המקרר – לך על מה שיש שם יא חביבי.
(והסיפור אגב אמיתי לגמרי וקרה לי)
10 במרץ 2009 ב-19:18 //
אפס מעשר, אללה יוסתור, ואני חולה על חומוס…
10 במרץ 2009 ב-19:52 //
True. True.
10 במרץ 2009 ב-20:40 //
פוץ – אכן, סיפור מרגש. ברוך הגבר יבדל"א שישב אצל שולחנו של הצדיק זצ"ל
שלומי – יהיה לכולנו לעונג. יזמות חומוס זה דבר חשוב חשוב. אני גם בטוח שתוכל לקבל טיפים מסמירה חמדון שכבר עשתה את זה באמריקע
https://humus101.com/?p=135
כלומר, אני מקווה שהיא ממשיכה.
האימייל שמור במערכת (יש צור קשר משמאל למעלה).
ובפעם הבאה שתבקר בארץ הקודש, צור קשר לפני כדי שנפגיש אותך עם אנשים שיכולים לתת טיפים (ואולי גם לתרום את שמם, אם להיות ממש שאפתנים).
10 במרץ 2009 ב-21:18 //
אלפי תודות על ההצעה, אבו שוקי.
אתה יודע איך זה- קל לדבר, קשה בחומוס. (מצטער על שילוב המילים קשה וחומוס באותו משפט, פשוט זה נשמע טוב רק בהקשר זה!)
כשיגיע היום- אני יודע לאן לפנות 🙂
שלומי
10 במרץ 2009 ב-21:42 //
אצלנו היו אומרים "קשה באימונים – רך בקרב"
11 במרץ 2009 ב-15:02 //
לעלמה – עד כמה שידוע לי, חומוס ירוק ניתן לקנות בתקופה קצרה של חודש-חודשיים בשנה, אני לא זוכר מתי בדיוק, אבל לא בחורף. אולי באפריל-מאי, אבל בלי נדר. כירושלמי, נתקלתי בזה רק בעיר העתיקה ובמזרח העיר – שם מוכרים את זה קלוי או טרי.
אומרים שניתן להקפיא את זה ולאכול לאורך כל השנה, אם כי לא ניסיתי
13 במרץ 2009 ב-19:20 //
יש עוד מאפיין.
לחשוב על חומוס לפני שאתה נרדם בלילה שבין רביעי וחמישי.
להגיד לעצמך שאין לך כוח ואתה שפוך (בכל זאת 3 בלילה ואתה קצת שתוי, והרבה עייף).
להגיד לעצמך "מחר בבוקר אני קם והולך לאשכרה – לא משנה באיזו שעה".
לקום.
ולגלות שהאורחת שבאה לבקר על הבוקר הביאה מבלי לתאם איתך טייק אווי מאשכרה.
זה לא סתם חומוסאי – זה מיסטיק חומוס.
15 במרץ 2009 ב-13:44 //
הייתי בסרט של שרון לוזון כשגרתי ליד אשכרה. היה אשכרה יציקות כמון +ביג'יבונד מדי לילה+בדיחות המקום+דרושות
25 במרץ 2009 ב-23:48 //
כן!! 6!! הייתי נוסע לעבוד בצפת דרך יפו 🙂
ולגבי 10… איי, אבל אני לא. בשום מצב.
27 במרץ 2009 ב-16:17 //
כולנו בני אדהם
🙂