חדש בבלוג

סיכה בבלון החומוס לייט

בניגוד למה שמצטייר מהפרסומות בטלוויזיה, חומוס איננו משמין. סלטים מוכנים דלי קלוריות – דווקא כן.

כבר כמה ימים שאני מתעצבן מהפרסומת ההיא לסלטי הלייט של שטראוס, בכיכובה של ריימונד אבקסיס (אמא של יעל, אגב). למי שלא ראה: קבוצת גברים מזדקנים בפגישת מחזור, מגיעה לשולחנה של אבקסיס. "בכלל לא השתניתם" היא אומרת, רגע אחרי שראתה אותם בתמונה מימי צעירותם "אולי קצת בבטן". אחר-כך היא מגישה להם את סלטי הלייט מסדרת אחלה (היה חומוס, עכשיו יש גם חצילים ועוד כלמיני כמדומני). בעלה מביט בה בערגה ומהלל את תבונתה, שעה שחבריו בולסים בהתלהבות ערימת פיתות עם סלטי לייט וירקות.

אז קודם כל, כפי שכבר הסברתי כאן החומוס בכלל לא משמין. מה שמשמין, אם כבר, אלו הפיתות. בחומוס האמיתי, זה שבא בלי הציקלומטים, אין כל-כך הרבה קלוריות ומה שחשוב יותר: אלו קלוריות "איכותיות".

התזונאים האמריקנים, שכמקובל בארהבברית אוהבים להמציא מונחים וקיצורים כל הזמן, מדברים היום על NCR (ר"ת של Nutrient Contribution Ratio). זהו מדד שמייצג את היחס בין התרומה הקלורית של המזון לערכו התזונתי, וככל שהוא גבוה יותר המזון הוא "טוב" יותר. ערך NCR נמוך – כמו בסלטים מוכנים – אומר הרבה קלוריות ומעט ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו וכו'. התיאוריה אומרת שמזון עם NCR גבוה לא רק מעמיס עלינו פחות קלוריות, אלא מאפשר פעילות מטאבולית טובה יותר. מה שאי אפשר לומר על מוצרי דיאט ולייט, ששמנפחים אותם באוויר, מוסיפים להם עמילנים, או מייצבים אותם בכל מיני כימיקלים, במטרה להעניק להם מרקם "טבעי".

בקנדה ובאוסטרליה, ובהדרגה גם אצלנו, מדברים הרבה על אינדקס גליקמי. זהו מדד שמתייחס לקצב הפירוק של מזון במערכת העיכול ולעקומת הגידול ברמת הגלוקוז בדם כתוצאה מאכילתו. שיטת המדידה המקובלת בודקת את השינוי ברמת הסוכר בדם שעתיים אחרי האכילה, ומציגה אותה ביחס ללחם לבן (100%). הנתון מתייחס תמיד ל-50 גרם פחמימות, לא משנה מה המקור שלהן.

אם אתם אוכלים לחם לבן (אינדקס גליקמי 100), הוא הופך לסוכר בדם שלכם כמעט מייד. רוב הפירות יתעכלו לאט יותר, ויעלו את רמת הסוכר בדם כעבור שעתיים בחצי או שליש בהשוואה ללחם (אינדקס גליקמי 35-55). האינדקס הגליקמי של חומוס הוא בערך 10-15, וזה מסביר מדוע מדובר במאכל מאד משביע – הוא שומר על רמה יציבה של סוכר בדם שעות רבות לאחר האכילה.

מדד האינדקס הגליקמי הוא כלי עזר חיוני לחולי סוכרת, אבל בהדרגה מצטברים מחקרים שמראים שדיאטה לפי אינדקס גליקמי יעילה גם להרזיה. לעומתם, ישנם מחקרים שמראים שמוצרי לייט ודיאט לא עוזרים ואולי אפילו מזיקים למי שרוצה לרזות. אם בגלל שהם אינם משביעים באותה מידה או "מבלבלים" את המטאבוליזם, או איזו תיאוריה שתבחרו – יש הרבה.

רוצים לרזות? תעשו פעילות גופנית. או תאכלו מסבחה ותיזהרו עם הפיתות. אל תבזבזו את הזמן שלכם על סלטים מוכנים מופחתי קלוריות שאלוהים יודע מה מוסיפים להם.

13 תגובות על סיכה בבלון החומוס לייט

  1. צודק בקשר לדיאטה.
    ותודה שהפרכת את המיתוס.

  2. לא צריך להיות אלוהים כדי לדעת מה מוסיפים לחומוס התעשייתי. מבט זריז על הקופסה מגלה שמדובר במאכל המכיל שלושים ומשהו אחוז שומן. נאף סד.
    אולי זה המקום לציין שלאט לאט חודרות לשוק פיתות סבירות מקמח מלא, המכילות אותה כמות של קלוריות כמו בפיתה רגילה, אבל האינדקס הגליקמי שלהן נמוך בהשוואה לפיתה מקמח לבן, היות והן מכילות יותר סיבים שמאטים את העיכול.

  3. חייש – צודק. ובדיוק היום מצאתי פיתות מצויינות מקמח מלא, של מאפיית "שמש" מנתניה. אחלה פיתות.

  4. מפלצת החומוס
    13 בפברואר 2007 ב-19:39 //

    מאוד מרגש כל זה. המיתוס פה אכן מורכב ויש כל כך הרבה אנשים שמבלבלים את המוח סביב זה שזה מכניס אפילו נימה של דיכאון לכל פסטיבל החומוס הזה. אבל עכשיו – שהדברים נאמרו – הבנה נצא במחולות!

  5. אבו שוקרי המקורי,
    איפה נתן להשיג את הפיתות מקמח מלא?
    בתודה מראש.

  6. פוסט שמתפרץ לדלת פתוחה.
    אני אפילו מוצאת שפיתות מקמח מלא יותר טעימות מפיתות רגילות.
    ניתן להשיג אותן בחנויות טבע יש הרבה חברות כגון אדמה לחם השדה ועוד..
    עם התפשטותו של הטרנד האורגני וחדירתו לסופרים אולי אפשר למצוא גם שם.
    לדוגמא בסופר באבא בירמיהו יש פיתות מלאות מצויינות.

  7. ב'אבא גיל' יש סדנא לאפיית פיתות אורגניות מקמח מלא.

    מי יתנני פיתות כאלו בסידני.

  8. שוקי,
    אמש, בעודי מזריקה לווריד את אחת מתוכניות הטראש הפחות מכובדות במחצבת הטראש הבלתי נדלית [הלא היא הערוץ השני], נתקלתי בדיאטן שסיפר על מחקר אמריקני העוסק בהפחתת משקל [ערוץ 2, כן, לא היו הפניות למי ערך אותו והיכן].
    המחקר מפריח מיתוס אחד לגבי דיאטה: הגורם העיקרי להפחתה במשקל, גורסים החוקרים, הוא הפחתה במזון. פעילות גופנית היא רק משנית לו ויעילה בייחוד בשלב שהאדם הגיע למשקל בו חפץ ומעוניין לשמור עליו.

  9. שרון – זו שטות מוחלטת, ויש לא מחקר אחד שאומר את זה אלא אלף. צריכה מופחתת של קלוריות אף פעם לא מספיקה, כי ככל שעובר הזמן המטאבוליזם משתנה ומתאים את עצמו לרמת הקלוריות הנמוכה. בגלל זה בחודש הראשון מורידים 2-4 ק"ג, בשני 1-2 ובשלישי נשברים. הבעיה היא שהגוף התרגל לפחות קלוריות ועכשיו הוא יהיה "יעיל" יותר. לכן דיאטה שלא כוללת פעילות גופנית מסתיימת כמעט תמיד בעלייה חזרה למשקל המקורי ויותר מזה.

    היתרון של פעילות גופנית הוא לא בקלוריות שהיא שורפת אלא בשינוי המטאבולי שהיא יוצרת.

  10. שוקי,
    לאחר ששוררתי לך תשובה מנוסחת היטב היא נעלמה לה במבוכי המרשתת :-(, אזי אנסה לשחזר אותה בקווים כלליים.
    היתרונות בפעילות גופנית:
    1. לעבות את רקמות השריר ולהפחית את רקמות השומן [הראשונות מנצלות יותר אנרגיה מהאחרונות].
    2. להוציא אנרגיה.
    * הגברת קצב המטאבוליזם הוא לא מדויק. מדובר בייחוד על הדקות [עד סביבות השעה] לאחר הפעילות הגופנית. לכל שאר האפקטים- ראה רקמת השריר לעיל.
    * הדוגמא שנתת תלויה יותר בכמויות הנוזלים הקיימות תחילה בגוף. ההאטה בחילוף החומרים היא לא כה דרסטית ודרמטית.
    ובקצרה, אינני באה לפסול או להמעיט בערכה של פעילות גופנית כלל ועיקר [לגוף ולנפש], אולם כאשר אנו מדברים על אנשים הסובלים מעודף משקל, המפתח טמון בראש ובראשונה בהפחתת כמויות המזון הנצרכות. [מיותר לומר כי] עדיף שיוסיפו לכך פעילות גופנית.

  11. שרון – לא דיברתי על האצה של המטבוליזם אלא על שינוי מטאבולי. המטבוליזם הרבה יותר מורכב ממהר-לאט. נפח שרירים גדול יותר אכן מביא לשריפת יותר קלוריות, גם בזמן שינה, אבל זה לא העניין.

  12. שרון, אני חושבת שצריך להבחין בין שני מצבים. מצב שבו אדם טורף בכל יום אלפים רבים של קלוריות, בהחלט מחייב הפחתה. לאו דווקא של כמות האוכל, אלא של סוג האוכל. המצב הרגיל הוא שאנשים אוכלים פחות או יותר מה שהם צריכים לאכול, אבל לא עושים מספיק פעילות גופנית ולכן הם משמינים.
    הסכנה הגדולה (מאוד) באמירות כמו אלו שציטטת, היא הנטיה לעבור לקיצוניות שמשום מה הפכה לנורמה – 1200 קלוריות ומטה. 1200 קלוריות, רק כדי לסבר את האוזן, זה בערך כמות הקלוריות שצורכת אשה במשקל 55 ק"ג, כשהיא במנוחה מוחלטת. קצת פעילות גופנית מעבר לכך, והגוף שלה יסבול ממחסור בקלוריות. ולא, זה לא מוביל להרזייה, זה מוביל להרס עצמי (ובסופו של דבר להשמנה בלתי נשלטת).

    אני מודה שאני אוכלת מעט מאוד חומוס, ואני קצת סקפטית כשזה מגיע לחומוסיות שבהן פשוט אין לי מושג כמה שמן הן מוסיפות בפועל לחומוס במהלך ההכנה. התזונה שלי היא תזונה דלת שומן, עם הרבה פחמימות (עדיף כמובן, מדגנים מלאים) והיא עושה פלאים, יחד עם פעילות גופנית קבועה.
    את החומוס החדש של שטראוס עוד לא בדקתי, אבל אני בספק שהוא עומד בסטנדרט שלי. אם כן, אני מקווה שיש לו טעם של חומוס ולא של פלסטיק…

  13. כמי שמבין בתזונה בדקתי את החומוס לייט והוא בכלל לא בלוף:קודם כל הוא טעים מאד,וביחס לחומוסים התעשיתיים הרגילים ,פשוט אין בו תוספת שמן מאכל ואחוז השומן בו הוא 14% ,לעומת 30 של השאר,שהרוב הוא מתוספת שמן

2 טרקבקים ופינגבקים

  1. » בלוגים והבחירה ממי לקנות » וובסטר 3 - חנן כהן
  2. חומוס להמונים » החומוס כובש את אמריקה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*