אין לו שלט ובקלות אפשר לחלוף על פניו ולא להבחין בו, כפי שאני עצמי עשיתי במשך שנים – אבל שווה לעצור. בית החומוס הוא בהחלט מקום שכדאי לבקר בו אם הגעתם לאזור. 

בית החומוס
כתובת: בן אביגדור 1, תל-אביב
שעות פתיחה: א-ה' 9-20:00, ו' עד 15:00
טלפון: 077-7100053

פרסום ראשון: 8.11.2017
עדכון אחרון: 11.6.2018

היסטורית, רחוב בן אביגדור ידוע בעיקר כמעוז של חיי הלילה ותרבות המועדונים, שבשעות היום מתפקד גם כאזור מוסכים (דרום שכונת מונטיפיורי בתל-אביב). תמיד היו בו גם בתי אוכל, לרוב לא מושכים במיוחד. בעשור האחרון נפתחו בו כמה מסעדות בורגניות יותר, כולל מסעדת שף אחת שמדי פעם מתקיימות בה (ובחלל סמוך נוסף) סדנאות אוכל לפודיז. אני מוכן להתערב שאם תעשו ביניהם סקר, רק בודדים ידעו לספר על בית החומוס שנמצא בתחילת הרחוב, סמוך לפינת המסגר.

קשה להאשים אותם, כי אין לה שלט וכי חזית המסעדה מוצללת באופן שלא מאפשר לראות מה מתרחש בפנים. בבית החומוס טוענים שהיעדר השלט הוא עניין זמני, "משהו עם העירייה", אבל לדעתי פשוט מעולם לא היה כזה. כנראה שלא צריך שלט כי הלקוחות מגיעים. אני מוכרח להודות שדי נדהמתי לגלות שהחומוסייה הזו נמצאת שם לא פחות מ-8 שנים. זכרתי במעומעם שיש שם מסעדה כלשהי, ומתישהו בעבר חשבתי שאולי כדאי לבדוק אותה אבל זה לא קרה עד היום.

לשכונת מונטיפיורי יוצא לי להגיע אחת לחודשיים לפחות, ונדמה היה לי שמיציתי את אפשרויות ההסעדה שלה. תמיד אפשר ללכת שוב לרחמו הגדול, שזו לא אופציה רעה בכלל. לרגע הפציע בשכונה סניף של הבן של הסורי, לפני שעבר לרחוב יגאל אלון. בסופו של דבר, את קיומה של המסעדה בבן אביגדור הזכיר לי, די במקרה, גוגל.

מרגע שנכנסת לבית החומוס כאילו עברת ליקום אחר. החלל הפנימי גדול יחסית, מאורגן כמזנון או מסעדת פועלים, עם דלפק ארוך וויטרינת סלטים ושולחנות גדולים ונוחים. מאוורר ומואר ונעים בסך-הכל.

התקבלתי במשהו שבין אדיבות מאופקת לסבר פנים יפות, ותוך רגע נחתו על שולחני פיתות חמות שנקלו קמעה וצלחת עם זיתים, חמוצים ופלחי בצל. ליד הדלפק התחלפו אנשים שעובדים בסביבה ובאו לעשות טייק אווי. בשולחן לידי ישב מישהו ואכל בתיאבון שניצל עם מג'דרה וסלט, תוך שהוא קורא בריכוז רב מעיתון מעריב.

התפריט קומפקטי וכולל: מנות חומוס עם או בלי פול (18 ש"ח), שקשוקה, חומוס-בשר וכמה מנות בשריות פשוטות (20-35 ש"ח כולל 2 תוספות), ותוספות – סלט ירקות, צ'יפס, מג'דרה, קובה (6-14 ש"ח למנות רגילות/קטנות). יש גם מנות חומוס/טחינה קטנות (12 ש"ח) ומרק היום (15 ש"ח).

הזמנתי מנת חומוס-פול ובקבוק שתייה, וביקשתי פלאפל קטן. מאוחר יותר גיליתי שהפלאפל הקטן במחירון הוא בעצם חצי מנת פלאפל בפיתה, וששני כדורי הפלאפל שהגיעו עם המנה שלי היו על חשבון הבית (ושכנראה כדאי היה לנסות גם את הצ'יפס). במקום חומוס-פול קיבלתי מנת קומפלט (מהחשבון בסיום הארוחה הסקתי שתוספת ביצה עולה שני שקלים). לא נורא.

הזיתים והחמוצים היו סבירים. הפיתות חרוכות מעט אבל טובות. הפלאפל חם, פריך ומבושם. המנה הייתה מפתיעה – טעימה, מתובלת במידה, לא מאד גדולה אבל משביעה ולא מכבידה. לחומוס מרקם חלק, מעט משחתי אך לא סמיך. הפול עיסתי, בהיר ועדין. הביצה לא הייתה חומה אבל בושלה כראוי ותובלה בקצת יותר פפריקה וכמון משאר המנה.

לנדים שאקה, הבעלים, הייתה פעם חומוסייה קטנה ביפו. החומוס של בית החומוס מזכיר אמנם קצת את החומוסיות היפואיות, אבל עדין יותר ובאופן כללי עולה על רוב מה שאפשר למצוא היום ביפו. סימנתי לעצמי להגיע בפעם הבאה רעב יותר.

[עדכון 11.6.2018:] מאז הביקור הראשון אכלתי בבית החומוס עוד כמה פעמים וטעמתי מנות נוספות. הם שומרים בעקביות על הרמה.