חדש בבלוג

חומוס המשורר, שכונת ביצרון

שכונת ביצרון עשתה בשנים האחרונות כברת דרך ולאחרונה אפילו יש בה פה ושם אפשרויות סבירות לארוחת צהריים. אחת המעניינות שבהן היא החומוסייה הצעירה הזו, שאמנם יש כמה דברים בהם היא יכולה להשתפר, אבל היא מצטיינת באווירה נעימה ונינוחה ובחומוס טעים מאד.

חומוס המשורר
כתובת: ביצרון 13 תל-אביב  אבן גבירול 8 תל-אביב
שעות פעילות: א-ו' 10-16:00
טלפון: 03-6878635
חומוס המשורר בפייסבוק
האתר הרשמי

"המשורר". איזה שם מרנין לחומוסייה. לא בטוח אם הוא הולך אחרי מסורת השמות של מוסדות האוכל המפורסמים (מהמקלל דרך הסובל והמתאגרף ועד הקוסם) או של אותן דמויות מסתוריות של מקובלים שזכו לפעמים לכינויים כמו "החייט" או "הטייח".

בכל אופן, החומוסייה השכונתית החביבה הזו נפתחה באוגוסט האחרון בלב שכונת ביצרון שבמזרח תל-אביב בואכה דרך השלום. אותו שיכון שכוח אל שהפך לשכיית חמדה מוריקה, חביבת הנדלניסטים. אחרי שהגיעו אליי כמה ביקורות חיוביות החלטתי לפקוד.

חברי ג' ואני הגענו אל המשורר בצהרי חמסין אביבי. מצאנו מקום קטן ושקט שנראה כבית חד-קומתי עם חצר מקורה ומרוצפת ובה כמה שולחנות וכסאות עץ ומאווררים.

התפריט (המתחכם מעט) כולל מנות חומוס עם פול, גרגרים או טחינה (24 ש"ח), קומפלט (29 ש"ח), חומוס עם פטריות, שקשוקה, סביח או בצל מאודה עם כוסברה "והמון חריף" (26-32 ש"ח). יש גם כמה סלטים, צלחת חצילים (חצילים בתנור עם טחינה ופטרוזיליה), לבנה, ושקשוקה, (12-35 ש"ח) לימונדה (5 ש"ח), ומלבי לקינוח (15 ש"ח).

הזמנו קומפלט, חומוס פול, סלט ירקות וצלחת חצילים. ג' לקח לימונדה ואני ביקשתי מים (התכוונתי בכלל למינרליים. קיבלנו בקבוק גדול של מים רגילים, שביום חם כזה אפשר היה אולי לקרר אותו מעט יותר).פותחים שולחן אצל המשורר

החומוס, כפי שהתברר מייד, היה מז'אנר החומוס החם (כלומר, חומוס שנטחן חם, ולכן מרקמו וטעמו מעט שונים והוא גם נוטה להיות כבד יותר). זה לא הז'אנר החביב עליי ועוד פחות מזה על ג', אבל לי הוא היה טעים מאד וגם ג' נאלץ להודות שטעים לו (ואמר שמזל שהוא ביום חופש ויוכל לחזור הביתה ולהתרסק לשנ"צ מייד אחרי). שנינו השארנו צלחות נקיות.

מנת הקומפלט שלי כללה מעט פול והרבה טחינה וגרגרים, ותובלה בשמן זית מצוין, מעט כמון ופטרוזיליה קצוצה. הגרגרים היו נימוחים והפול היה עשוי היטב והשתלב יפה.

קומפלט אצל המשורר

המנות הגיעו עם פיתות טובות, רוטב תטבילה משובח (כנראה בגלל שגם הוא הכיל קצת משמן הזית המצוין) וסחוג ירוק שהיה לא פחות ממעולה.

ג' אמר שזה אחלה מקום לשבת בו אבל אין סיכוי שהיה בא במיוחד. הוא התלונן על כך שהביצה לא מספיק חומה ושהעגבניות בסלט קצת עייפות. לי הסלט דווקא היה טעים. הוא הגיע עם טחינה וגרגרים, מתובל בזעתר ובצל סגול שנקצץ דק. מהחצילים שנינו לא התלהבנו.

הסלט של המשורר

קינחנו בקפה שחור על חשבון הבית, והמשכנו לשבת ולדבר עוד שעה ארוכה. אני טענתי שגם לחומוס חם יש זכות קיום, במיוחד אם הוא מאד טעים ונמצא באזור שממילא אין בו יותר מדי אפשרויות, ושזה אחלה מקום לפתוח בו שולחן עם חברים בשישי. ג' טען שאין מצב שב-2015 לא הייתה הונאת בחירות.

ג', בחור רגיש, אכן התרסק לשארית אחר-הצהריים. אני הגבתי לחומוס הזה טוב יותר ולא נזקקתי לשנ"צ.

11 תגובות על חומוס המשורר, שכונת ביצרון

  1. חומוס חם בקושי ראוי להיקרא חומוס. זו גם המצאה בלעדית של יהודים. בעיניי יש בזה סוג של יריקה בפנים של מסורת של מאות שנים.
    כמו שכמעט כל יפני ממוצע יבצע חרקירי כשייכנס לסניף ישראלי של ״ג׳פניקה״ או כל אחת מהרשתות הפאן-אסיאתיות שקיימות פה, ככה אני משער לעצמי שמרגישים ערבים/פלסטינים כשהם רואים ״חומוס״ יהודי חם

  2. ממש לא המצאה של יהודים. יש גם לא מעט חומוסיות במגזר הערבי בהן טוחנים את הגרגרים כשהם חמים או חמימים. הבולטת והידועה ביותר היא עימאד בנצרת, אך יש גם בעכו ובמרכז הארץ.

  3. ההבדל הוא לא מתי טוחנים את הגרגירים אלא מתי מוסיפים את הטחינה ולמעשה השאלה היא מה טמפרטורת ההגשה של המנה. מנה ״חמה״ שחמה מהחומוס עצמו ולא מהגרגירים שמעליו טרם ראיתי אצל ערבים-פלסטינים ואני מקווה שגם לא אראה.
    מלבד זאת, גם את ה״פטנט״ של טחינת חומוס חם בכמויות קטנות (כמו שאופייני בחומוס אליהו ודומיו) לא ראיתי באף מקום שאני מחזיק ממנו בחומוס.
    זה פשוט לא אותו דבר. כמו ההבדל בין שניצל של עוף טוב ובין קורדון בלו. שניהם מכילים את אותם הרכיבים הבסיסיים אבל הטיפול בחומרי הגלם הופך כל אחד מהם למשהו שונה לחלוטין

  4. ברור, הכל עניין של לאיזו טמפרטורה הטחינה מגיעה. טחינה של הגרגרים כשהם חמים וקירור לפני הוספת הטחינה לא משיגה אותו אפקט. וכמו שכתבתי כאן ובמקומות אחרים – זה לא קשור לטמפרטורה בה החומוס מוגש וגם אצל המשורר הוא לא מוגש חם. אבל ככל שמפתה לומר שיש חומוס "נכון" ו"לא נכון", צריך להכיר בזה שיש גם עניין של טעם וישנם אנשים שמעדיפים את החומוס החם, אחרי חומוס אליהו לא היה מגיע ליותר מ-30 סניפים.

  5. חומוס אמיתי הוא חם, ולכל היותר בטמפרטורת החדר אם הסיר בו התבשל עמד יותר מדי זמן והתקרר.
    חומוס קר או חומוס מוכן מראש במסעדות, נולד בגלל יעילות ההסעדה. אפשר ישר להגיש, ולא צריך כל פעם לכתוש/לטחון מחדש.
    זה שהתרגלת לאכול חומוס קר, זה מה שזה – הרגל. וההרגל מביא גם להעדפה בטעם.
    אפשר לאכול גם אורז קר, מרק קר, גולש קר. ואפשר גם חומוס קר.

  6. נובמת… רוב המקומות בצפון אצל הישמעאלים (יברך האל את ידם האמונה על חומוס) מגישים חם

  7. אביב – לא חושב שהרוב ולא תמיד מה שחם זה החומוס עצמו. מה שכן, בצפון בד"כ מקפידים יותר שהחומוס לא יהיה קר.

  8. S&M – כשהחומוס נטחן הוא ממילא מתחמם, ואם מגישים לך אותו מייד אחרי הטחינה אז הוא עשוי להיות חמים, אבל ברוב המכריע של החומוסיות מקפידים על טחינה כשהגרגרים קרים. דיברתי עם הרבה בעלי חומוסיות על הנושא. יש כאלה שמוסיפים קרח במקום מים בטחינה (ומשתמשים במי קרח בהכנת טחינה). יש כאלה שמאחסים את הגרגרים המבושלים לילה בקירור עמוק.

  9. דני עציוני
    17 במאי 2018 ב-10:19 //

    אני לחלוטין בטים חומוס חם.

  10. יצא לי להציץ על תהליך ההכנה של חומוס חם והוא בכלל לא נטחן חם ואין חום בתהליך
    בסה"כ לוקחים חומוס מוכן סמיך שנשמר בקרור ומכניסים לגיגית פלסטיק ושופכים עליו מים רותחים
    מערבבים ואז יוצא חומוס חם

  11. מה שראית נכון למקום מסוים ואולי לנוספים אבל בוודאי לא לכל המקומות שבהם מגישים חומוס חם, ואני מדבר אחרי שראיתי את התהליך בלפחות 7 מקומות שאני יכול לחשוב עליהם כרגע

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*