לא שאני טוען שיש דבר כזה כמו להיות אובססיבי מדי בענייני חומוס. למרות שלו היה, ייתכן בהחלט – אני הולך להפתיע אתכם עכשיו – שעבדכם הנאמן היה נחשב לכזה.
הכותרת המקורית של הפוסט הזה הייתה אמורה להיות "10 דברים שאם תעשה אותם עלולים לגרום לאנשים לחשוב שאולי אתה טיפ-טיפה יותר מדי אובססיבי לגבי חומוס". זה מפני שידוע לנו שישנם אנשים שחושבים שיש באמת דבר כזה.
הכותרת שנבחרה לבסוף לא כל-כך משקפת את הדעה האישית שלנו, שכוללת התנגדות עקרונית להגדרתנו כ"אובססיביים". אנחנו מתנגדים לכך, ונאמר זאת שוב ושוב ושוב.
אבל כן, ישנם בינינו החומוסאים אנשים שמקדישים לחומוס חלק נכבד מחייהם. תקראו לזה מסורים, מכורים, יסודיים – לא משנה. משנה שהתופעה קיימת.
אחרי הרבה מחשבה ומו"פ (מסבחה ופול, ותודה לינון) אינטנסיבי במעבדות חומוס להמונים, הצלחנו לפתח סולם אבחון שמבוסס על עשרת הקריטריונים שלהלן. קבלו, אם כן…
10 דרכים לדעת שאתה "אובססיבי" בענייני חומוס:
1. כששואלים אותך "כמה פעמים בשבוע אתה אוכל חומוס", אתה שוקל לשקר.
2. כשאתה פוגש בבעל החומוסייה החביבה עליך הוא לא לוחץ לך את היד. הוא מחבק אותך.
3. אתה יודע לא רק איך קוראים לבעל החומוסיה בה אתה נוהג לאכול, אלא גם מכיר בשמותיהם הפרטיים את כל עובדיו. גרוע מזה: הם מכירים את שמך.
4. אתה מוצא את עצמך קונה בסתר חומוס בקופסא בגלל Crave לילי, מנגב ואז מעלים את הראיות.
5. כשבחורה מציעה לך "לשתות משהו יחד" ואתה אומר לה "אנחנו גם יכולים לאכול יחד חומוס".
6. כשאתה משתדל לקיים פגישות עבודה אך ורק בחומוסיות.
7. כשאתה מנסה לשכנע את החברה שלך שללכת יחד לחומוס יכול בעצם להיות סוג של בילוי רומנטי.
8. החומוס שאתה מכין בעצמך כבר מתחיל להיות טוב יותר משל חלק מהחומוסיות בהן יוצא לך לאכול.
9. אתה אוכל חומוס לבד יותר מאשר ביחד, ותמיד מתחיל במזלג.
10. אתה מוכן לוותר על ארוחת פסטה או סטייק עסיסי בשביל מנת חומוס טובה, כמעט בכל זמן.