אותנו שטראוס לא הצליחה להפיל, אבל היא הצליחה קצת לעצבן עם המתיחה סרת הטעם שלה. חומוס מקופסא הוא לא השטן, אבל הוא לעולם לא יהיה יותר מתחליף לדבר האמיתי, והניסיון להציג אחרת הוא גניבת דעת.
"חומוס אבי", חומוסיית השלם-לפי-הטעם שנפתחה לאחרונה ברחוב פרישמן בתל-אביב, היא מתיחה – תעלול שיווקי של שטראוס, יצרנית חומוס אחלה.
המקום באמת קיים (עד יום שישי הקרוב) ומגישים בו משהו שנראה דומה מאד לחומוס, אבל לא מדובר בחומוס אמיתי וטרי אלא בחומוס אחלה.
יחצ"ני תאגיד המזון פנו גם למערכת חומוס להמונים והזמינו אותנו לבוא "להתרשם מהמקום וכמובן מהחומוס" והסבירו שהרעיון הוא ש"כל אחד משלם לפי כמה שטעים לו". כמובן שהם לא הזדהו וכמובן שלא טרחנו.
קשה לומר שהופתענו כשהתברר שמדובר בתרגיל שיווקי (ראו ההרחבה בפוסט "חומוס בהסוואה" בחורים ברשת).
מרק כפתור גירסת אחלה 2013
אנחנו יכולים רק לנחש מה כוונת הקמפיין הזה, אבל אנחנו מרשים לעצמנו לנחש שהרעיון היה לשכנע שההבדל היחיד בין חומוס אחלה לחומוס טרי היא שהוא נרכש בסופר ומאוחסן בקופסאות פלסטיק.
תרשו לנו גם לשער, שבקרוב נראה בטלוויזיה פרסומות שבהן אנשים נדהמים לגלות שבעצם אכלו חומוס אחלה ולא חומוס טרי.
מה זה אומר? בשטראוס ינסו לשכנע שזה אומר שהחומוס שלהם פשוט מאד טעים. רוב האנשים האינטליגנטיים יניחו שבשטראוס השתמשו בשחקנים או פשוט בחרו את הטועמים האהבלים ביותר.
האמת הפשוטה היא שעם מספיק תוספות ותיבול אפשר להסתיר את טעם הלוואי של החומר המשמר – כמו באגדה העממית "מרק כפתור", אם תקברו את ממרח החומוס המשומר מתחת לטחינה, פטרוזיליה, כמון, שמן זית, רוטב חריף וביצים חומות, בסוף הוא עלול להיות טעים. יש כמה חומוסיות אמיתיות שעושות את זה.
אבל חומוס מקופסא איננו חומוס טרי. לא רק בטעם אלא גם ובעיקר באספקט הבריאותי. וזו רק אחת מהסיבות שהבדיחה של שטראוס לא מצחיקה אותנו.
זה לא מתוך התנגדות גורפת לסלטים מצוננים או למותג אחלה. חומוס מקופסא, אפילו זה של שטראוס, הוא לא השטן. כולנו הרי אוכלים פה ושם חומוס מקופסא, בלית ברירה, כשאין חומוס אמיתי בסביבה.
אבל בסופו של דבר מדובר בתחליף, ותחליף נחות מרוב הבחינות. כל ניסיון להציג את הדברים אחרת הוא גניבת דעת. ממש ממש לא אחלה.