חומוס להמונים

מתכון למרק שום ירוק פלסטיני

השום הירוק מגיע אלינו בכל שנה לכמה שבועות ואז נעלם. רגע לפני שהעונה הקצרצרה מסתיימת, כמה הסברים מתחייבים ומתכון למרק שום ירוק פלסטיני הורס.

פורסם: 3.4.2013 | עדכון אחרון: 19.3.22

את איכויותיו הבריאותיות והקולינריות של השום ה"רגיל", המיובש, אין צורך להציג. השום הטרי, כשהוא ממש טרי, מגיע עם חלקים ירוקים שנחשבים בעיני רבים לחלק הטוב ביותר של השום.

הפקעות, שלעיתים קרובות יש להן צבע סגלגל, עדיין רכות ולחות ושיני השום הטריות עסיסיות וריחניות. לעלים יש טעם חריף ורענן, עם שומיות עדינה. הגבעול הירקרק המחבר את העלים לפקעת, מזכיר בצורתו ובמרקמו (אם כי לא בטעמו) כרישה.

שום ירוק יבש במקצת של סוף העונה. עדיין מעולה.

בצורתו הזו השום משמש כירק תיבול בסלטים, תבשילי ירקות, בשר ודגים, רטבי פסטה ועוד ועוד. בכמה מטבחים משתמשים בו, בדומה לכרישה, להכנת מרקים נהדרים (מתכון לאחד מהם בהמשך).

השום הירוק מגיע לשוק לקראת סוף החורף או בתחילת האביב, לעונה קצרצרה בת ארבעה עד שישה שבועות, שבדרך-כלל מסתיימת באפריל.

השנה החמסינים התחילו מוקדם ולכן אנחנו ממש בשלהי העונה, אז אם אתם רוצים ליהנות מקסמיו של הירק המופלא הזה – הזדרזו.

תוכלו למצוא את השום הירוק בשווקי הירקות הטובים ופה ושם אצל ירקנים (המעטים שיודעים שלא רק ראש השום הטרי אלא גם העלים הירוקים הם אוצר אמיתי. האחרים קוטמים ומשליכים את האוצר הזה ומוכרים רק את הפקעות).

מרק שום ירוק פלסטיני

המצרכים (4 מנות):

אופן ההכנה:

א. מפרידים את עלי השום מהגבעולים ומהפקעות. את העלים היפים שומרים בצד. את הגבעולים חוצים לאורכם וחותכים לרוחב. מפרקים 2-3 פקעות שום ופורסים את שיני השום לפרוסות (אם הפקעות טריות ורכות מאד אפשר להוסיף אותן בשלמותן). את העלים קוצצים דק.

ב. קולפים/מנקים את תפוחי האדמה וראש הסלרי וחותכים לקוביות קטנות. את תפוחי האדמה שומרים בצד במי מלח. קוצצים את הבצל.

ג. מאדים את הבצל, שיני השום, הגבעולים ורוב העלים הקצוצים עם הרבה שמן זית על אש קטנה, במשך כ-5 דקות. מוסיפים את קוביות הסלרי, מערבבים וממשיכים לאדות כמה דקות. מסננים את קוביות תפוח האדמה, מוסיפים ומאדים כנ"ל.

ד. מוסיפים את המים והציר ומבשלים על אש בינונית עד להתררכות הירקות. אחר-כך אפשר לטחון בבלנדר או להמשיך לבשל על אש קטנה במשך כשעה נוספת.

ה. מקררים מעט את המרק, מערבבים היטב ביצה אחת עם שתי כפות לימון ומוסיפים בהדרגה תוך כדי ערבוב מהיר, רצוי עם מטרף (אפשר לעשות "השוואת טמפרטורות").

בעלים הקצוצים שנשארו אפשר להשתמש כדי לתבל את המרק בהגשה ו/או להוסיף את חלקם לקראת סוף הבישול כדי להעניק רעננות למרק. יש שמגישים עם פטרוזיליה או כוסברה קצוצות.