בהדונס פתח-תקווה

נירשמן, חומוסאי נועז שצועד באומץ אל תוך מעוזי הסאחים הגרועים ביותר, מצא את עצמו באחר-צהריים אחד בפתח-תקווה (שאינה קיימת), עם בטן ריקה ומצברוח פיוטי. 

בהדונס פתח תקווה
כתובת: האודם 3, קריית מטלון פ"ת
שעות פתיחה: א-ה' 9-16:00
טלפון: 03-9192123

זה קרה פתאום וזה היה מלחיץ. השעה היתה כבר 16:10 ואחרי עוגיית העבאדי החמישית, כשהבנתי שללא טיפול יסודי יותר לבעיה הרעב לא ייעלם. אז מה יכול אדם שתקוע בלב איזור התעשייה של פתח-תקווה לעשות בארבע אחר הצהריים – ללכת לארומה? לאכול סלט מכובס בחמישים שקלים? ובהדונס סגור, בטוח סגור.

ואולי… בלי להתבלבל, ומבלי לפתח יותר מידי ציפיות, תחבתי את הארנק אל כיס המכנסיים ואצתי למעלית. ריחות של שטיפה וארגזים ריקים קיבלו את פני. "נשאר חומוס?" שאלתי. "בטח יא מלך, בטח".

הבהדונס של יוני הוא כל מה שחומוסיה צריכה להיות. בסיסית, מהירה, אוורירית ולא מחייבת. בלי יומרות או צ'יפסים מיותרים, רק חומוס, פול, ביצה וגרגירים. ביקשתי את המנה הרגילה, ויוני שוב התבלבל. מה לעשות, חייבים להיות עקביים. אבל אחרי תזכורת קצרה קיבלתי את החומוס שלי, כמו שאני אוהב – קליל, יושב טוב, טעים, כזה שמהביס הראשון גורם לך לחשוב איך תבקש תוספת בסוף.

יוני פתח את המקום לפני ארבע שנים. הוא ואיציק מתחילים בכל יום לבשל את הגרגרים כבר בחמש בבוקר וב-9:00 אנשים מתחילים להגיע.

"אבל מה, למה לא לפתוח שעה מאוחר יותר, להגיע בשש במקום בחמש?", אני שואל. "אין מה לעשות", משיב איציק "אנשים כבר מכירים, מחכים. רוצים לאכול כבר ב-9:00. אין מה לעשות".

הבהדונס של יוני הוא כמו קיוסק-האוכל השכונתי: מגיעים, עומדים בתור, מקבלים את מנת החומוס ("מה נשמע יא מלך? פטרוזיליה בצל יא מלך? פול יא מלך? פיתה חיטה מלאה יא מלך?") והולכים לשבת. החומוס הוא כמו פתח-תקווה – לא כבד כמו ירושלים ולא חלק כמו תל-אביב, משהו באמצע. נוח ונעים, כזה שלא מפיל אותך ומונע ממך להמשיך לעבוד.

את הקפה השחור כבר תשתו במשרד. אל תזמינו בקלאוות, כי אין. גם לא תה, או קפה. כאן מתמקדים בלהאכיל אתכם, פיות רעבים של אמצע יום עבודה משמים, באיזור תעשייה חיוור של עיר שתקועה באמצע, סתם. אבל אם גם במקום הזה אפשר להבריק, עם משהו בדיוק נכון, אותנטי, לא מזויף ולפנים, אולי לכולנו יש עוד פתח של תקווה.