אבו מרואן, שחקן ותיק בזירת החומוס היפואית, עבר בשנים האחרונות לא מעט תהפוכות. עכשיו, עם קצת פחות שולחנות ומנות חומוס מוקפדות קצת יותר, נראה שהוא הופך שוב למקום שכיף לבוא אליו בשישי לפתוח שולחן עם החבר'ה
עדכון 9.9.17: המקום נסגר
מסעדת אבו מרואן
כתובת: יפת 129 יפו
שעות פתיחה: א-שבת 10-17:00
טלפון: 050-2282128
מסעדת אבו מרואן הייתה מהחומוסיות הראשונות עליהן כתבנו בבלוג ובמשך תקופה לא קצרה נהגנו לבקר בה לעיתים מזומנות.
במשך שנים זה היה המקום לפתוח בו שולחן, עם אוכל זול ומצוין ואווירה טובה – מקום שתמיד רואים בו אנשים מחייכים. הוא גם היה פופולרי במיוחד בין אוהדי קבוצת הפועל תל-אביב שהמגרש הביתי שלהם נמצא במרחק נסיעה קצרצרה (תוך כדי צפצופי אושר, כמובן).
באותם ימים, אבו מרואן שכנה במבנה קטן, עלוב ומתפורר ברחוב פייר מנדס פרנס, מטר מקלבוני ("הירוק") ושניים מגלידה אנדריי. בחזית, ליד מנגל מאולתר למחצה, יכולת בכל יום שישי למצוא את משיח – העובד היהודי של פאאז ("אבו מרואן"), והשניים נהגו לעקוץ זה את זה, לפעמים לזייף מריבה ולקלל זה את זה באופן שהלחיץ לרגע את הקליינטים.
המקום היה ידוע בזכות מנות החומוס המצוינות שלו, השיפודים והצלעות והחציל על-האש, אבל לא פחות בזכות הדיל המנצח בסגנון קלבוני, שנסגר בינתיים – רגע אחרי שהתיישבת לשולחן, נחתו עליו סלט ירקות עסיסי, כדורי פלאפל שחומים וצ'יפס חם. וכמובן, סימן ההיכר של החומוס היפואי – רוטב הפלפלים החריף בסגנון אבו חסן. הכל בעשרים ומשהו ש"ח לאדם.
משולשת אצל אבו מרואן.
בארבע השנים האחרונות עבר המקום הרבה תהפוכות. משיח מהמנגל פרש, המלצר הוותיק "חיים" (מעולם לא שאלנו איך קראו לו הוריו) עזב. המדינה והעירייה הציקו. אבו מרואן, שכבר שנים חלם על התרחבות, תרם את שמו ואת פרצופו למוצר חומוס בקופסא ולקמפיין פרסומי שליווה אותו, ולרגע הכירו אותם בכל בית בישראל.
מעט אחר-כך העתיקו פאאז ורעייתו את המסעדה מפייר מנדס פראנס ליפת 129, כמה מאות מטרים ממשכנה המקורי. זה היה קרוב מאד אבל הרגיש קצת רחוק – המקום החדש היה גדול ומרשים ונוצץ, עם מטבח ענק ומספר כפול של שולחנות, אבל נראה היה שהחומוס נדחק לשוליים והבשרים הפכו לעיקר.
אבו מרואן 2014
האירוניה היא שבשנים האחרונות לא חסר איפה לאכול בשר ביפו ודווקא המקומות שמגישים חומוס טוב התמעטו.
זו כנראה המגמה מאחורי השנמוך האחרון באבו מרואן: המקום הצטמצם לאגף אחד של המבנה הגדול ביפת 129, עם עשרה שולחנות בלבד. בתפריט החדש שוב החומוס, הפול והמסבחה נמצאים במרכז (למרות שהוא כולל גם בשרים).
הסלט של אבו מרואן. עבר שדרוג.
הבסיס נשאר דומה, אבל כל אחת מהמנות עברה שינויים קלים – הצ'יפס שחום ופריך יותר, כדורי הפלאפל גדולים ואווריריים יותר, לסלט נוספו כרוב אדום ו"כתר" של טחינה וגרגרי חומוס. נוסף לשולחן רוטב פלפלים אדום וחריף בסגנון אריסה.
החציל הקלוי של אבו מרואן.
החומוס והמסבחה נעשו חמוצים יותר, ואנחנו סבבה עם זה. גם עם הדיל הבסיסי שכולל את כל הנ"ל תמורת 28 ש"ח. יש גם מנות חומוס עם צנוברים, פטריות ובשר (35-45 ש"ח כולל סלט הירקות והתוספות) וישנם בקבוקי שתייה גדולים אם אתם בחבורה.
בקיצור: אבו מרואן גם קצת חזר למקורות וגם קצת המציא את עצמו מחדש. סוג של ריסטרט. יודעים מה – אבו מרואן reloaded. כמו שזה נראה, מהר מאד יהיה שם צפוף ושמח כמו בפייר מנדס פראנס.