הסיפור העצוב של חומוס מיקי

על הליסטריה בחומוס של מיקי, חומוס בקופסא, וקצת על יום העצמאות וחומוס.  

מוקדם יותר השבוע, רגע לפני יום העצמאות, דיווח גלובס (ורבים בעקבותיו) על חשש להימצאות חיידקי ליסטריה באחד ממוצרי החומוס של "מעדני מיקי".

המחשבה הראשונה שעלתה לנו בראש: אין מצב שזה מקרה, לא בעיתוי הזה.

מחשבות החלו לרוץ בראשנו (כלומר בראש של שוקי, זו סתם צורת כתיבה כזו) ותיאוריות קונספירציה החלו לרקום עור וגידים.

אחרי שקראנו וחשבנו, הבנו שמעדני מיקי עצמם אחראים לפרסומים. הם מכירים בפאשלה, לוקחים אחריות, ומיהרו להוציא הודעה רשמית שגלובס ושאר העיתונים פרסמו.

(אגב, מדובר במוצר החומוס במשקל 800 גרם, בקופסאות שהתאריך האחרון לשיווק שלהן הוא 7/5/14 ו-28/5/14).

מאוחר יותר העלתה החברה הודעת התנצלות נבוכה ללקוחות, שהתקבלה בעוקצנות (ראו למשל הפוסט הזה בבלוג השיווק והפרסום מזבלה).

החלטנו לפרסם אותה גם אצלנו, קודם כל כי גם לדעת לקחת אחריות זה משהו. והחלטנו לנצל את ההזדמנות לדבר על עוד כמה דברים.

יום כיפור של יצרנית הסלטים

יום העצמאות (עוד נקדיש לעניין הזה פוסט נפרד) הוא אחד הימים החשובים בשנה (אם לא ה…) עבור ענף החומוס בכלל ויצרני הסלטים בפרט. אם ט"ו בשבט הוא ראש-השנה לאילנות אז בואו נאמר שיום העצמאות הוא ללא ספק ראש-השנה לגרגרים.

אמנם יום העצמאות ידוע יותר כחג המנגל והפקניקים בחיק הטבע (+שעתיים וחצי פקק לכל כיוון), אבל זהו יום שבו כולם – כולל הצמחונים – אוכלים גם חומוס.

מסורתית, בימים שלפני בלוג החומוס מוצף בנחשולי מבקרים, בעיקר כאלה שמחפשים אחר מתכוני חומוס ופלאפל טובים (וגם קצת חצילים על האש, מסבחה, סחוג וכו'). אבל רוב הישראלים לא מכינים את החומוס שלהם בעצמם, בעיקר לא כשהם רוצים חומוס שאפשר לטלטל כמה שעות ברכב בשמש הלוהטת, בלי לחשוש שיתקלקל.

יום העצמאות והימים שלפניו הם ימים טובים גם בחומוסיות, אבל אלו ימי המכירות הנמרצים ביותר עבור יצרני סלטים גדולים כמו אסם (צבר) ושטראוס (אחלה). לכן הם גם מרכזים את הקמפיינים הגדולים ביותר שלהם סביב יום העצמאות.

ולכן, פאשלה כמו זו שקרתה בסלטי מיקי היא בפירוש ה"יום-כיפור" של החברה. הנזק התדמיתי והפגיעה הבלתי נמנעת במכירות, כוונו – גם באם ביד הגורל – למקום הכי כואב.

חומוס בקופסא: לא הרוע המוחלט

כולנו אוהבים להתבדח על חומוס בקופסא, אבל רובנו מכירים בכך שיש למוצרים האלה זכות קיום – ולו בגלל הזמינות במצבי crave נואשים באישון לילה, או היתרון המאלף של החומר המשמר כשמתעקשים לקחת חומוס לטיול.

בנוסף, כספי הפרסום של תעשיית הסלטים בסופו של דבר מעודדים מודעות לחומוס, ולמרות הקמפיינים האחרונים של צבר ושטראוס – אף ישראלי לא באמת השתכנע שחומוס בקופסא יכול להיות טעים כמו חומוס של חומוסייה או להחליף אותו באיזה אופן (אלא אם כן הוא הוזן מגיל צעיר בחומרים משמרים).

כך שהחומוס בקופסא, גם אם איננו יותר מתחליף, הוא לא בהכרח תמצית הרוע. ובאופן ספציפי החומוס של מעדני מיקי, בניגוד לדימוי שדבק בו משום מה, איננו בהכרח המוצר הגרוע ביותר בשוק.